סימביוזה בין כל שימושי הקרקע

המדינה צריכה להבין שהפתרון לבעיית הנדל"ן לא נמצא בבניית עוד ועוד מגדלי דיור מנותקים, אלא ביצירת מרחבי חיים אקולוגיים המחברים דיור וסביבה – ולעשות זאת דווקא בפריפריה

נוף העיר טבריה : שאטרסטוק

לאחרונה אישר קבינט הדיור 110 מיליון שקלים כדי לממן לראשונה פרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה. כמו כל התהליכים האורבניים, גם ההתחדשות העירונית החלה מהשוק הפרטי וכעת היא מתחילה את דרכה בסקטור הממשלתי. תחילה ראינו התחדשות באזורי הביקוש וכעת היא מגיעה גם לפריפריה עם ניצנים של התחדשות בנוף הגליל, באר שבע, כרמיאל וטבריה. 

משקיעים אשר בעבר רכשו דירות באזורי הביקוש הבינו כבר מזמן שאת התשואה הגבוהה יוכלו לקבל דווקא בפריפריה בה מחירי הדירות עדיין בהערכת חסר. רכישה מסיבית של דירות גרמה לעליית ערכן וקירבה אותן לכדאיות הכלכלית של התחדשות עירונית. אנחנו עדיין לא שם, עדיין אנו נדרשים למכפילים גבוהים יותר כדי לממש הריסה ובניה מחדש בפריפריה, אבל המדינה, ובראשה משרד הבינוי והשיכון, מבינים כי הסיכוי היחיד שלנו לבסס כלכלית את ערי הפריפריה הוא באמצעות חידוש וציפוף של מרכזי הערים ויצירת מוקדים עירוניים אינטנסיביים מרובדים ומעורבי שימושים.

250/200 סייד בר + קובייה

כך למשל מתוכנן מרכז העיר טבריה, אשר שימש בעבר אזור תעשייה זנוח בליבה של עיר תיירות, כאזור המשלב מגורים, תעסוקה, מסחר ומלונאות ומעודד הליכתיות, יוצר מרחבים ציבוריים מוצלים ומקדש את הנוף לכנרת. בד בבד, כשם שתהליכי ההתחדשות מתחילים ממרכז הארץ ומתרחבים בגלים החוצה, כך גם תהליך ההתחדשות של מרכז העיר טבריה זולג אל המרחב שמקיף את המרכז אל שכונות המגורים. 

נביאי הזעם חוזים כי בעוד כ-30 שנה תכפיל מדינת ישראל את מספר תושביה. די אם נבחין במרחב האורבאני האלים המתהווה כיום בתל אביב ובגוש דן, די אם נבין כי הערים הם אורגניזמים בעלי קוד גנטי שצריך להתעדכן כל הזמן, אם נפנים שמבנים מאופסי אנרגיה הם חובה ולא רשות, אם נשכיל ליצור מרחבים נעימים ומכבדים לנו, לבני האדם – רק אז יש לנו סיכוי. 

המארג של קהילה-סביבה-מגורים הוא החזון ולא עוד כמה מגדלי מגורים מנוכרים לאורך כביש מהיר. לצורך כך יש לרתום את הטכנולוגיות המתפתחות ולהקים מרחבי חיים אקולוגיים, לא שכונות מגורים, לא אזורי תעסוקה מובדלים ולא אזורי מלונאות מנותקים. העתיד גלום ביצירת מרחבי חיים בהם מתקיימת סימביוזה בין כל שימושי הקרקע. כולנו נהפוך במוקדם או במאוחר לנוודים דיגיטליים ונוכל לעבוד בכל מקום שנבחר בו, אין צורך להתניע את הרכב ולנסוע שעתיים לאזור התעסוקה/תעשייה. הקשר הגורדי בין מקום המגורים למקום התעסוקה נפרם.

Inner article

אנו חייבים להסדיר את היחסים שבין הבניינים המוקמים לבין סביבתם, לייצר דו קיום עם המרחב ללא אלימות מרחבית, ללא גחמות אדריכליות. האתגר הזה עומד לפתחנו כיום כאדריכלים שיוצרים מציאות חדשה בתהליכי ההתחדשות העירונית. זו הזדמנות פז למחוק את עוולות העבר ולייצר סביבה אורבנית נעימה, מוכוונת אדם ולא מוכוונת מכונית. מה שנחוץ לנו באמת זו מדיניות מרובדת שתפעל בכמה מישורים בו זמנית, וגם לזה תהיה השפעה מוגבלת. כוחות השוק, תהליכים חברתיים כלכליים, משבר האקלים, היצע וביקוש הם שיובילו.

בטבריה, למשל, מתגלגלת לפתחנו ההזדמנות ליצור מרחב עירוני חדש ואיכותי המצוי בקרבת משאב טבע מדהים – הכנרת. ברור לנו שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להחמיץ את ההזדמנות ושעלינו לצמצם את טווח השגיאות ככל האפשר. יש משהו מרגש בידיעה שניתן למחוק אסונות אורבניים ולייצר תחתן מציאות חדשה.

 

הכותב הוא אדריכל, מהנדס העיר טבריה לשעבר ומרצה ב'לי אקדמי – האקדמיה לנדל"ן ועסקים' של חברת לי מרשל

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה