סליחה מבית אלוקים || בתי הכנסת משלמים בקופתם

פגיעת הקורונה בבתי הכנסת השוממים משפיעה על קופתם לרעה • משבר הקורונה המתמשך כבר שבעה חודשים פגע ופוגע בעסקים רבים לרוחב המשק והראשונים להיפגע הם בתי הכנסת • "מיעוט המתפללים בחגים, יביא לירידה מהותית בהכנסות השנתיות ויכול לגרום למצב גרוע מאוד לתפקוד בתי הכנסת גם לאחר ההתאוששות", אומרים גבאי בתי כנסת

בית כנסת. אילוסטרציה | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

"בעבור שייתן?" רעם הגבאי מאחורי מסכת בד שחורה. העולה הנבוך שהסתתר מאחורי מסכה כירורגית חד פעמית, חשב לרגע לכסות את העיניים במקום את הפה והאף. הנגיף הארור כמעט חיסל לו את העסק שהקים בעשר אצבעות. ההוצאות בבית לוחצות כל הזמן וכעת גם הגבאי הזה מבקש את שלו, מה הוא אשם שזהו יום השנה של אבא זכרונו לברכה. "ח"י שקלים", מלמל העולה ופניו דמו יותר למת מצוי. כשהתאושש מעט, הוא השלים בליבו את ההתחייבות: 'בח"י תשלומים'.

משבר הקורונה המתמשך כבר שבעה חודשים פגע ופוגע בעסקים רבים לרוחב המשק וכעת הגיע לפגוע גם בהכנסות של בתי הכנסת. יוסי ח. גבאי שטיבל חסידי גדול באחת מערי הפריפריה מספר ל'ביזנעס' על הסחרחרה שבה קופת בית הכנסת מצויה. "השטיבל שלנו, הוא היחיד הפתוח בעיר בחגים כאשר כולם נוסעים לרבי. בכל שנה יש מנין מצומם של אנשים שחייבים להישאר בגלל שמחות, לידות וכד'. לעומת זאת רוב הנשים נשארות בעיר והברה מקרים מגיעות נשים מערים אחרות להיות ביחד כמה אחיות מאותה משפחה.

"לפני כמה שנים קיבלנו שטח נוסף בצמוד לעזרת נשים ובנינו אולם ענק בהשקעה ענקית. בכל שנה אנחנו מוכרים לראש השנה כמה מאות מקומות באולם ומכסים את ההלוואה שלקחנו. השנה – בינתיים לפחות – לא מכרנו אפילו כסא אחד. בנוסף, משמש האולם לשמחות קטנות במשך כל השנה ומאפשר לנו לשלם על ההוצאות השוטפות של השטיבל. בחצי השנה האחרונה מספר השמחות הצטמצם למינימום, ובפעם הראשונה מזה הרבה שנים, הקופה נמצאת במצב חסר".

היכל הפרנסה – נסגר

מאז ומעולם הייתה תקופת החגים חגיגה חיובית לקופות בתי הכנסת. העליות החשובות, אימת הדין, עומק הצום, שמחת החג ושמחת התורה היוו תמיד את הרקע הטוב ביותר לפתוח את הארנק. ציון שאמס, גבאי בית הכנסת הספרדי המרשים 'היכל מרדכי' שבהרצליה פיתוח מספר ל'גלובס' על מכירה אחת מיני רבים בימים הנוראים: 'פתיחת ההיכל של הפרנסה' בליל הראשון של ראש השנה, אחרי תפילת ערבית והפיוט 'אחות קטנה’. כלומר, פתיחה של ארון ספרי התורה לפני שמתפללים על הפרנסה.

"אני נעמד על הבמה ואומר: ‘פתיחת היכל הפרנסה’, ואז מתחילה ההתמחרות. אנחנו מתחילים ב-1,000 שקל ולאט לאט זה עולה: 1,500 שקל, 5,000, 30 אלף, 40 אלף – זה בדרך כלל מטפס עד סביבות 120-100 אלף שקל, והיו שנים שבהן גם הגענו ליותר. כשמגיעים למספרים האלה אני מתחיל לספור לאט ובקול: ‘אחת, שתיים, שלוש’ – ואם אף אחד לא מעלה את המחיר אני מכריז ‘זכה’, ואז זה גמור. גם אם מישהו יוסיף עוד מאה אלף שקל, זה כבר לא משנה".

וזאת לא המכירה היחידה שנערכת במקום. "ביום כיפור, למשל, בלילה לפני תפילת כל נדרי, יש מכירה של הוצאת ספרי התורה, בדגש על הספר תורה הראשון, שהוא הכי מהודר ואותו מחזיקים כשאומרים את התפילה עצמה. היו שנים שהזכות להחזיק אותו נמכרה גם ב-300 אלף שקל, אבל בשנים האחרונות זה נסגר ב-60 עד 80 אלף שקל", מספר שאמס. ויש גם מכירות נוספות של עליות לתורה, פתיחת ההיכל, הולכת ספרי התורה, הגבהה ועוד. "גם שם מתחילים בסביבות האלף שקלים ומשם הלאה", הוא מספר.

מכירת העליות מהווה מקור הכנסה חשוב לבית הכנסת גם במהלך השנה. בבתי כנסת שיש בהם מניינים רבים – שטיבלך – מכירת העליות מזרימה סכומים יפים להחזקת בית הכנסת. בחצי השנה האחרונה, כאשר מנייני החצרות מתקיימים על חשבון המניינים בשטיבלך, קריסה זה רק עניין של זמן.

"אצלנו בבית הכנסת היו לפני הקורונה 20 אלף כניסות של מתפללים בכל יום, ועכשיו זה נפל ב-95%", סיפר יצחק שיינין, גבאי בית הכנסת איצקוביץ’ בבני ברק ל'גלובס'. אין מי שלא מכיר את הקומפלקס המכיל 16 בתי כנסת שבימי שגרה בכל כמה דקות באחד מהם מתחיל מניין. בימים כתיקונם יכולתם למצוא שם מניין מתפללים כמעט 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. כיום המצב אחר לגמרי, כמעט בלתי נתפס עבור מי שמכיר את המקום שנחשב לאחד מבתי הכנסת הכי פעילים בעולם.

"בשבתות יש כיום באיצקוביץ’ רק שני מניינים", אומר שיינין. "בימי חול יש בבקרים שניים-שלושה מניינים קבועים. בשני וחמישי – כשיש קריאה בתורה – יש קצת יותר מתפללים. אבל זה ממש קצה הציפורן לעומת מה שהיה כאן". גם לגבי הימים הנוראים מעריך שיניין שכמות המתפללים תהיה קטנה מאוד. "השנה אלו בוודאי לא יהיו המספרים, ואני לא יודע אם אפילו נגיע ל-20% מזה".

כאשר נשאל שיניין על ידי כתב 'גלובס' מה מצב התרומות לבית הכנסת, הוא ענה בעצב: "התרומות נגמרו. גם ככה לא היה לנו פשוט להחזיק את בית הכנסת באופן שוטף, אבל עכשיו לגמרי אין הכנסות. אומנם קיצצנו בהוצאות, אבל עדיין יש הוצאות שוטפות על חשמל, ניקיון ועובד שמתפעל את המקום. בימים הנוראים היינו מוכרים כיסאות בסכומים של 250 עד 350 שקלים לכיסא, והשנה אני לא יודע מה יהיה. אנשים מתקשרים להתעניין, אבל אני כפוף להוראות של משרד הבריאות ומחכה שיפרסמו את התוכניות. אם אני אוכל להגיע להכנסה של 20% מזו של שנה רגילה, זה יהיה טוב. סיפור לא פשוט ועצוב מאוד", הוא מסכם.

(לא) מחזירים את הכסף

ל'ביזנעס' נודע כי בחצרות מסויימות, שאליהם נוסעים רבים מכל רחבי הארץ, נקטו בשיטת מכירה שהחלה כבר בשבוע שעבר שהינה יקרה מכל שנה. זאת, בשל הצורך בהכשרת מתחמים מרווחים יותר ולמזגם.

ברחמסטריווקא לדוגמא, הודיעו כי מי שלא יבוא בשל סגר וכדומה, יקבל את כספו בחזרה. בחצרות אחרות, כך נודע, הודיעו כי התשלום הינו יותר מבכל שנה, אך במקביל הקונה מתחייב שלא לבקש את כספו בחזרה וכי הכסף הינו תרומה לבית המדרש לצורך אחזקתו – גם אם לא יבוא בפועל לראש השנה.

כתיבת תגובה