סקר בחן: הישראלים עומדים בהתחייבויות הפיננסיות שלהם?

הלוואות | צילום: SVStudio, Peshkova, שאטרסטוק

הציבור הישראלי ממשיך להפגין חוסן פיננסי למרות גל עליות המחירים, הריבית הגבוהה והקושי הפיננסי שרק מחמיר, כך עולה מ-מדד הקפטן, נתוני סיכום השנה של האפליקציה הפיננסית קפטן קרדיט, המנגישה את דירוג האשראי של הציבור הישראלי.

על פי הנתונים, במהלך 2024 לא חל שינוי במספר הישראלים שלא עומדים בהתחייבויות פיננסיות (7.5%) והוא נשאר לרמתו בהשוואה ל-2023. מעבר לכך, גם השנה 75% מהישראלים נהנים גם השנה מדירוג אשראי מצוין ו-18% מדירוג אשראי טוב, וזאת בדומה לשנים עברו.

לדברי משה ידגר, מנכ"ל לשכת האשראי לישראל מפעילת קפטן קרדיט, "הנתונים האלה מראים שהציבור הישראלי שומר על חוסן פיננסי ומבצע שינויים בהתנהלות שלו על מנת לעמוד בהחזרי ההתחייבויות. ניכר שרבים בוחרים לוותר על מותרות או דוחים הצעות כדי לא להיכנס לפיגורים ובעיות. זה מעיד על ראייה ארוכת טווח של הציבור וכושר הסתגלות מהיר. יחד עם זאת, במהלך השנה הפעיל בנק ישראל מתווה סיוע לציבור שנועד להקל עליו והוא עדיין פעיל. לכן ייתכן שעוד נראה השפעות גם לתוך 2025".

הנתונים מצביעים על כך שסביבת הריבית הגבוהה ויוקר המחייה הצליחו לעשות את מה ששנים של חינוך פיננסי התקשו: להשוות גם מוצרי אשראי. שיעור חיפושי ההשוואות באפליקציה עלה ב-10% בשנה החולפת ובכך סיפקו עדות לכך שהציבור רגיש יותר לגובה הריבית שהוא משלם ושואף להוזיל אותה ככל האפשר.

חודש מאי הוא החודש שבו נרשמו הכי הרבה חיפושי הלוואות – כ-54% יותר בהשוואה לממוצע החודשי לאורך השנה. לדברי ידגר, הסיבה לכך נובעת מכך שחג פסח האחרון נגמר בסוף אפריל (29.4) ולאחריו אנשים נטו לקחת יותר הלוואות כדי לכסות הוצאות או להתמודד עם השלכות מצטברות שהשפיעו עוד מאוקטובר 23 והצטברו לתקופה זו.

גם ב-2024 דירוג האשראי הממוצע של בני 25-39 היה גבוה יותר מזה של בני 40-55 וזאת למרות שגילאי ה-20 וה-30 מאופיינים בעלייה בנטל הפיננסי בשל נטילת משכנתא, הוצאות על גידול ילדים ועוד. אלא שההסבר לתופעה הזו לא מקרי: יותר ויותר הורים בשכבות גיל בוגרות יותר מסייעים לילדיהם מבחינה כלכלית ולא פעם נוטלים לשם כך הלוואות או אפילו לוקחים עבורם משכנתא.

ידגר מסביר כי מדובר בתופעה חדשה יחסית שניכרת במדד בשנתיים האחרונות אך חושפת זווית חדשה של יוקר המחייה שגם ייחודית לישראל. "דירוג האשראי של צעירים מגיל 18 נמוך בגלל הלוואות סטודנטים ויציאה מבית הוריהם. עם השנים הוא הולך ומשתפר. בישראל לעומת זאת נראה שהדור הצעיר בונה על ההורים שלו. השנה גם ראינו ירידה קטנה מאוד בדירוג הממוצע של בני 55-69. זה ממצא שחשוב לבחון אותו לאורך שנים כדי לוודא אותו אבל הוא גם עשוי להצביע על כך שהתופעה הזו מחלחלת לשכבות בוגרות יותר ולספק עדות אמיתית לעומק של יוקר המחייה ולהשלכות שלו. ייתכן שבשנה הבאה נראה את הפערים בדירוג מעמיקים לנוכח העלאת המע"מ ב-2025 ושאר ההשלכות של הגזירות הכלכליות המתוכננות".