עבודה שהיא גם שליחות

הדמיית פרוטוקול רפואי -Pexels.com

כוח האדם הסיעודי מהווה כיום את המרכיב המשפיע ביותר על מערכת הבריאות הציבורית. בעידן שבו תוחלת החיים עולה בעקביות ובהדרגה, יש צורך באנשי מקצוע עם רקע בסיעוד על מנת לטפל בגברים ונשים קשישים ובעלי מוגבלויות צעירים. יתרה על כך, כוח האדם הסיעודי ובו האחיות הוא היחיד שמבטיח את אספקת שירותי הבריאות ואיכותם.

תחזיות משרד הבריאות למשל קובעות שעד שנת 2020 צפוי שיעור האחיות להגיע ל-5.5 לכל 1,000 אנשים, לעומת 5.3 ב-2010. המשמעות היא שמלבד הצורך בכמות גבוהה יותר של אחיות מוסמכות, מתעוררת דרישה לאנשי מקצוע מיומנים – כמו למשל אלו שעוברות את תהליך ההסמכה של אחות אקדמאית. בנוסף, כאן המקום להזכיר שבמקצוע האחיות עובדים מתוך שליחות ועושים עבודה שהיא מצווה.

איפה כל האחיות עובדות?

רוב האחיות בישראל מועסקות בבתי חולים וחלקן בקהילה, לרבות במרפאות של קופות חולים ומרפאות ציבוריות ופרטיות. נכון להיום, שיעור הגברים שעובדים בבתי החולים גבוה יותר מהנשים וזאת למרות ששיעור האחיות המועסקות בקהילה גבוה יותר בקרב הנשים לעומת הגברים. מעבר לכך, בשנים האחרונות יש ביקוש גבוה יותר ללימודי סיעוד בקרב גברים לעומת נשים.

החשיבות של גיוס אנשי מקצוע לתחום הסיעוד והאחיות נובעת מהצפי להזדקנות האוכלוסייה וצרכי מערכת הבריאות. כבר היום מפותחות תכניות הכשרה על בסיסית ומומחיות קלינית בסיעוד בתחומים שבהם קיים מחסור, כמו למשל גריאטריה וקהילה, אז סביר להניח שהמגמות הללו ימשיכו גם בעתיד.

בין לבין, צריך לזכור שנשים בעלות רישיון לעסוק בסיעוד ממשרד הבריאות יכולות להציע את השירותים שלהן גם לגופים פרטיים. העבודה בגופים פרטיים לא פחות חשובה מאשר זו שמתבצעת במערכת הציבורית כי רק באופן כזה ניתן להציע את הסיוע הנדרש ולעמוד בעומס. בפועל, האחיות עובדות גם במגזר הציבורי וגם במגזר הפרטי וחלקן אפילו מספיקות להעשיר את הידע וההתמחות עם לימודים מתקדמים לתואר שני ולדוקטורט.