עידן הקורונה ישפר את השירותים הדיגיטליים

הקלות ברגולציה על שירותים דיגיטליים על מנת לאפשר המשך מתן שירותים ממשלתיים וציבוריים למרות הנחיות הבידוד • ניתן יהיה לקבל משכנתה ללא צורך בהגעה לבנק • כך ניתן גם יהיה להעביר מקרעקעין ללא צורך בהתייצבות בטאבו • וגם: דמי לידה למוצאות לחל”ת יחושבו לפי שכרם כשעבדו טרם פרוץ המשבר

הקורונה תשפר את השירותים הדיגיטליים | אילוסטרציה: pixabay

משבר הקורונה המתמשך, מעלה עוד ועוד רעיונות, להקלות על ציבור העוסקים והאזרחים, החבויים בבית. כך למשל פנו שלושה ראשי ארגוני מעסיקים, לשר האוצר, בבקשה להשוות את המע”מ ברכישות מקוונות בישראל, לרכישות מקוונות מספקים בחו”ל.

שלושת הנשיאים – יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, עו”ד אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר, ורועי כהן נשיא לה”ב – לשכת העצמאים, המייצגים את מרבית המגזר העסקי בישראל – קמעונאים, יצרני מוצרי צריכה לשוק המקומי ועצמאים, פנו בדרישה אולטימטיבית אל שר האוצר, כי יפעל בדחיפות בתוקף סמכותו, לייצר שוויון במיסוי, בין רכישות און ליין מספקים בישראל, לרכישות און ליין מספקים בחו”ל.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

בפנייתם הם כותבים, כי “כידוע, עקב המצב, הצטמצמו מאד המכירות הפיזיות בישראל. לעומת זאת, גברו הרכישות מאתרי האינטרנט של הספקים בארץ. מי שמזמין מוצר בייבוא אישי מקוון – מספקים בחו”ל – פטור מלשלם מע”מ בשיעור של 17%, בעוד מי שקונה את אותו מוצר, ברכישה מקוונת מספק מקומי, משלם את מלוא המע”מ”.

לטענת שלושת ראשי הארגונים, “זוהי אפליה חמורה לרעה, של כל מי שמייצר או מוכר מוצרי צריכה לשוק המקומי. די בכך שהמגזר העסקי צריך להתמודד, עם אחד המשברים החמורים ביותר מאז קום המדינה”, טענו השלושה.

רישום מקרקעין דיגיטלי

אולם נראה, כי ההקלות המשמעותיות ביותר שנראה בעקבות משבר הקורונה, תהיינה הנגשת השירותים הציבוריים לדיגיטל והקלת רגולציות על שירותים, גם בתחומים שעד כה אילצו הגעה פיזית לקבלתם. הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, מודיעה לציבור על הקלות, בתקופת משבר הקורונה. בהודעת הרשות נאמר, כי החל מהשבוע, תתאפשר הגשת בקשות לרישום משכנתה באופן מקוון, גם עבור משכנתאות של הבנקים: מרכנתיל דיסקונט, בנק ירושלים, בנק הפועלים ובנק לאומי, זאת בהמשך למהפכה שהחלה הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, לפני כשנה. בנקים אלה, מצטרפים לבנק דיסקונט ולבנק מזרחי טפחות, המאפשרים כבר הגשת שטר משכנתה באופן מקוון.

בעקבות תיקון תקנות המקרקעין בשנת 2017, נוספה האפשרות להכיר בשטר כשטר מקורי, גם אם תהיה בו חתימה מקורית אחת או יותר. על פי ההסכמות בין הבנק לטאבו, הבנק יחתום על שטר המשכנתה באופן ידני, והשטר יועבר ללקוחות. עורך הדין בעסקה יחתים את הממשכנים, יסרוק את שטר המשכנתה, יאמת את חתימתם של הממשכנים בחתימה אלקטרונית ויעבירו לטאבו בממשק מקוון. לצורך השלמת התהליך ועל מנת לוודא כי לא נעשו שינויים בשטר המשכנתה הפיזי שנמסר ללקוח, פיתח אגף מערכות מידע במשרד המשפטים, מערכת טכנולוגית שמעבירה את השטר הסרוק החתום אלקטרונית, לבנק, ובמקביל פותחה בבנקים, מערכת שמנתבת את השטרות, לסניף הבנק הרלוונטי.

מעבר לאפשרות החשובה, של רישום המשכנתה כשלעצמה, משמעות הפיתוחים הללו היא, שמעתה ניתן יהיה לבצע עסקאות מכר, גם בנכסים שיש לרשום עליהם משכנתה- מבלי להגיע למשרדי הטאבו.

הממונה על המרשם וראש הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, עו”ד שלומי הייזלר, הביע שמחה על שיתוף הפעולה עם הבנקים ועם איגוד הבנקים. הוא הודה להם על “שאפשרו להשלים את תהליך עסקת רישום המקרקעין, מתחילתו ועד סופו, באופן דיגיטלי, ומבלי להטריח את הלקוחות ללשכות הטאבו, בייחוד בעת הזו”.

מחיצה שקופה ותאורה חזקה

הרשות להגנת הפרטיות, מצטרפת גם היא להוראות שעה, המתפרסמות בעקבות התפרצות נגיף הקורונה. בעקבות ההסתגרות בבתים, עולה הצורך בשירותים דיגיטליים ונוצרו שאלות בנושא החתימה האלקטרונית. הרשות מפרסמת באמצעות ‘מ”מ רשם גורמים מאשרים לעניין חוק חתימה אלקטרונית’, שתי הנחיות (הוראות שעה), שמטרתן להתאים את הדרישות, הכרוכות במסגרת תהליך הנפקת תעודות אלקטרוניות מאושרות, בהתאם לחוק, למצב החירום הנוכחי, על פיו פועל כלל המשק.

בהודעה נאמר כי “בהתאם לחוק חתימה אלקטרונית, גורם מאשר המוסמך להנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת, חייב לנקוט באמצעים סבירים לשם זיהוי מבקש התעודה האלקטרונית. לשם כך, הגורם המאשר נדרש לזהות פנים אל פנים את מבקש התעודה”.

870/135 ליינר ארטקל

ההוראות מאוד קפדניות בנושא ובעקבות התפשטות הנגיף הקורונה ופרסום הנחיות שונות מטעם משרד הבריאות, עלה צורך לבצע הפרדה בין מבקש התעודה האלקטרונית, לבין נציג הגורם המאשר. “לפיכך”, נאמר בהודעה, “על הגורם המאשר להציב מחיצה שקופה, דרכה ישתקפו באופן ברור הנמצאים משני צדדיה ולדאוג לתאורה בחלל החדר, על מנת לאפשר לנציג הגורם המאשר לזהות את מבקש התעודה ולשמור על קשר עין בין שני הצדדים בעת העברת המסמכים”.

כמו כן, קובעת ההנחיה כי “העברת התעודות תיעשה מצדדי המחיצה או דרך פתח בתחתית המחיצה, באמצעות מגירה מסתובבת וכי הקלדת הסיסמה על ידי מבקש התעודה, תיעשה באמצעות שימוש במקלדת נוספת, אשר תותקן מעבר למחיצה בצד של מבקש התעודה”.

חידוש התעודה האלקטרונית

הנחיה נוספת, עוסקת בתהליך ביצוע חידוש מרחוק, לתעודה אלקטרונית מאושרת, שטרם פג תוקפה, ומטרתה להקל על מבקש החידוש ולפטור אותו מהגעה למשרדי הגורם המאשר, לצורך הזדהות פנים אל פנים. הנחיה זו קובעת, בין היתר, כי לצורך ביצוע החידוש מרחוק, על הגורם המאשר להעמיד לרשות מבקש חידוש התעודות, אתר אינטרנט ייעודי לחידוש מרחוק, כשתשתית האתר צריכה להיות מאובטחת ברמה נאותה, בהתאם למפורט בנספח להנחיה.

כמו כן, ההנחיה קובעת הוראות, לעניין אופן ההזדהות מול אתר האינטרנט, לרבות הבטחת הזדהות חזקה של מבקש החידוש, אל מול אתר החידוש, מתן אפשרות לחידוש באמצעות האתר, פעם אחת בלבד, ואישור תהליך החידוש, על ידי חתימה על בקשת החידוש, באמצעות התעודה האלקטרונית שבתוקף.

שתי ההנחיות תקפות, למשך 90 ימים, או עד לפקיעת תוקפו של צו בריאות העם או תקנות לשעת חירום, לפי המוקדם מבינם.

פרשנות משפטית גמישה לשירותים דיגיטליים

כאמור, נושא השירותים הדיגיטליים לציבור, מעסיק כיום מאוד את הממשלה ונבחנים כל העת עוד ועוד הקלות ואפשרויות נוספות, לשירות דיגיטלי יעיל לאזרח, או לעוסק הנבוך. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי), ארז קמיניץ, אף פנה במכתב ליועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, בו נכתב כי על משרדי הממשלה לקדם מתן שירותים דיגיטליים לציבור, במיוחד בעת הזו.

במכתבו, קורא קמיניץ, לקדם מתן שירותים דיגיטליים לציבור, בדרך של פרשנות גמישה של הדין. גם אם אין אפשרות לפרשנות גמישה, קמיניץ קורא לקדם שירותים מרחוק, אף באמצעות תיקון של החקיקה הרלוונטית.

קמיניץ מדגיש, שקידום שירותים מקוונים לציבור, אינו רק צורך השעה, אלא אף משקף את מדיניות הממשלה. הוא מזמין במכתבו את היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה, במיוחד בעת הזו, לעשות שימוש בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, בעניין המעבר לעולם הדיגיטלי, שפורסמה לפני כחמישה חודשים. ההנחיה נועדה לסייע למשרדי הממשלה, במעבר לשירותים דיגיטליים וכוללת עקרונות המנחים את תהליך גיבושו, של הסדר דיגיטלי. לסיום, הזמין קמיניץ את משרדי הממשלה, לפנות בכל שאלה, בקשר להסרת חסמים משפטיים, בנושא המעבר לשירותים דיגיטליים.

הפחתת דרישת ההון

הקלה נוספת על אזרחי ישראל ועסקיהם, מגיעה מכיוון הפיקוח על הבנקים המודיע על הפחתת דרישות ההון מהבנקים ומנחה אותם לבחון את חלוקת הדיבידנדים, על מנת להגדיל את היצע האשראי למשק. זאת על רקע הגידול הגבוה בביקוש של המשק לאשראי, מאז פרוץ משבר הקורונה.

הפיקוח על הבנקים מפחית את דרישות ההון מהבנקים המסחריים, בנקודת אחוז, ובכך מגדיל את המקורות של המערכת הבנקאית, לצורך המשך העמדת אשראי למשקי הבית ולמגזר העסקי. בנוסף, המפקחת על הבנקים מנחה את הדירקטוריונים של הבנקים, לבחון מחדש את מדיניות חלוקת הדיבידנד והרכישה העצמית של מניות בעת הזו. מדיניות זו תפנה מקורות נוספים לבנקים לצורך העמדת אשראי וספיגת הפסדים במידת הצורך.

צעדים אלו עולים בקנה אחד, עם צעדים בהם נקטו רגולטורים מקבילים בעולם, עם פרוץ המשבר, והם מתבססים על מצבה האיתן של המערכת הבנקאית, וחיזוק הונה ויציבותה בעשור האחרון.

מאז פרוץ המשבר, הביקוש לאשראי עלה בחדות, ובמקביל עלתה רמת הסיכון במתן אשראי, לנוכח הפגיעה במצב הכלכלי של העסקים ושל משקי הבית. על מנת להבטיח את יכולתם של הבנקים, להמשיך להציע אשראי, הפיקוח על הבנקים מודיע על הפחתת דרישות ההון הרגולטורית בנקודת אחוז אחת, כך שיחס הון עצמי רובד 1 המינימלי, יעמוד על 9% בבנקים הגדולים (לעומת 10% כיום) ו-8% בבנקים הבינוניים והקטנים (לעומת 9% כיום). החלטה זו עולה בקנה אחד עם החלטות שקיבלו רגולטורים מקבילים בעולם, והיא תהיה בתוקף למשך שישה חודשים (ובמידת הצורך תוארך בשישה חודשים נוספים). לאחר מכן, ידרשו הבנקים להציג מתווה מדורג, לצבירה מחודשת של ההון שנשחק על פני שנתיים.

ניהול מוקפד של הסיכונים

בנק ישראל מצפה מהבנקים, לעשות שימוש במקורות ההוניים, שישתחררו כתוצאה מהקלה זו, לצורך הגדלת האשראי למשקי הבית ולמגזר העסקי, תוך חיתום אשראי אחראי וניהול מוקפד של הסיכונים, בדגש על מתן אשראי ללקוחות, שלפני פרוץ משבר הקורונה עמדו בפירעון האשראי כסדרו.

בנק ישראל מפרסם בשקיפות אופיינית, את ההקלות בדרישות ההון, של רגולטורים בנקאיים בעולם, בעקבות משבר הקורונה – אחוז ההקלה ביחס ההון: דנמרק (1%); גרמניה (0.25%); איסלנד (2%); אירלנד (1%); נורבגיה (1.5%); שוודיה (2.5%); בריטניה (1%); הונג קונג (1%) וקנדה (1.25%).

דמי לידה לאחר חל”ת

ובינתיים, מספר דורשי העבודה שפנו לשירות התעסוקה, עבר הערב את ה-800 אלף בני אדם. היום, עד השעה 17:00, נרשמו  20,413 דורשי עבודה – דומה למספר הנרשמים הכולל אתמול (23,946) וביום שישי האחרון (21,932). מתחילת מרס: 804,712 נרשמים חדשים – 89.9% מהם בחל”ת.

שיעור האבטלה מתקרב לרבע מהמועסקים במשק ועומד הערב על 23.1%. המספר הכולל של דורשי העבודה הפעילים בישראל הוא 962,563 (יחד עם חלק מהמתייצבים הפעילים מהתקופה שקדמה למשבר הקורונה – כ-160 אלף).

ח”כ אורי מקלב, פנה אמש למנכ”ל הביטוח הלאומי, לאחר פניות שקיבל בנושא, והסביר לו כי כידוע עובדות רבות פוטרו או יצאו לחל”ת בעקבות המשבר וקיים חשש כי תקופה זו לא תחשב להם כתקופת אכשרה לקבלת דמי לידה, וכן, שדמי הלידה שיקבלו יהיו נמוכים, מכיוון שממוצע השכר שלהם יפחת, עקב התקופה שהם יהיו בחל”ת.

מנכ”ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, הבהיר בשיחה שקיים עם ח”כ מקלב, כי ימי החופשה ללא תשלום (חל”ת) הזמניים, שעובדות הוצאו אליהם עקב מגפת הקורונה וההגבלות במשק, יחושבו כימי הכשרה לעניין קבלת דמי הלידה, כך שהזכאות לדמי הלידה, לא תיפגע. מכיוון שלעניין דמי לידה, ייחשב כביכול העובדת עבדה כרגיל בשכר המלא בימים אלו.

גם בעניין גובה דמי הלידה הבהיר מנכ”ל הביטוח הלאומי, שהחישוב לעניין זה, יתבצע לפי ממוצע השכר, בחודשים בהם העובדת עבדה בפועל ולא לפי חודשים בהם הייתה בחל”ת או באבטלה.

כתיבת תגובה