עמל הכפיים מפנה את מקומו לטובת המשרדים הממוזגים

כדי לשווק קרקעות במחירים כפולים ומכופלים וגביית ארנונה הרבה יותר גבוהה, בשל האפשרות לבנות לגובה, מעדיפות הרשויות המקומיות לאשר מגדלי משרדים על חשבון אזורי תעשייה • במינהל התכנון שבמשרד השיכון מנסים למצוא פתרונות לבעיה

אזור תעשייה | צילום אילוסטרציה: הדס פרוש, פלאש 90

בעתיד הנראה לעין, לא יאפשרו כנראה קיומם של תעשיות ואזורי תעשייה בכל התחומים האורבניים, זאת בהתאם לתפיסות העולמיות בכל הנוגע לבניה ירוקה ומניעת זיהום אויר. אולם, כבר עתה נוצר לו מהפך זוטא הנובע מסיבות כלכליות וכנראה גם מהפחתת התעשיות באופן כללי ומעבר לתעסוקה במשרדים ממוזגים.

אישורו של מגדל משרדים באזור התעשייה הקלה באשדוד מגלם את המהפך העובר על אזורי התעשייה. דווקא העיר אשדוד כעיר נמל חשובה, ידועה בארגון ובסדר של אזורי התעשייה בה. החל משטחי ענק המוגדרים כ'עורף הנמל' לאחסון ולוגיסטיקה, אזור התעשייה הכבדה עם מפעליה הגדולים של העיר שהוקמו בתחילת שנות ה-70, ביניהם תחנת הכוח אשכול, בית הזיקוק, מסוף הפחם, מתקן להפיכת התפלת מי ים, אגן כימיקלים, יהודה פלדות, קורנס וחברת חשמל.

בכניסה לעיר קיים אזור התעשייה הצפוני – הכולל מפעלי קוסמטיקה, מזון, נייר, תרופות, חברות לוגיסטיקה וכו'. ותעשייה קלה – בתי מלאכה, משרדים ומוסכים.

אישורו של מגדל משרדים בשטח של בזק לשעבר, מסמל את התהליכים שעוברים על אזורי התעשייה במרכז הארץ. לעיריות נמאס ממפעלים מזהמים וממשאיות כבדות הפוגעות בתשתיות. הם רוצות להרוויח יותר על כל מטר קרקע בתחומן ומעלות את אחוזי הבנייה מ-120% לתעשייה ל-600% למשרדים.

במקביל גם המחיר עולה. אם בעבר שיווקו קרקעות לתעשייה במחירים של 400-500 אלף שקל לדונם, היום המחירים קפצו ל 5-6 מיליון שקלים לדונם.

באופן כזה הולכים ומצטמצמים אזורי התעשייה המיועדים למפעלים והם נאלצים להרחיק לצפון או לדרום ולשאת במחיר ההובלה.

במינהל התכנון, המשמש כגורם האחראי במדינת ישראל על גיבוש מדיניות תכנון ארצית בנושאים שונים, מכירים היטב את הבעיה: "התעשייה היא השחקן הכי חלש מכל שימושי התעסוקה".

כדי לפתור אותה לטווח רחוק, בונים במנהל התכנון את התוכנית האסטרטגית לתעסוקה לשנת 2040. במסגרת התוכנית מקבלת סוגיית הקרקעות לתעשייה מקום של כבוד. לתוכנית שלושה זרועות: תעשייה עתירת ידע (הייטק), תעשייה כבדה ותעשייה קלה.

"זיהינו שהתעשייה היא השחקן הכי חלש מתוך שימושי התעסוקה, ולכן אנחנו בוחנים כיצד לחזק אותה במקומות שבהם זה ניתן, בהתאם להיבטים סביבתיים וערכי קרקע. זאת מאחר שהתעשייה נוטשת אזורים שיש בהם עליית ערך קרקע משמעותית". אומרים במינהל התכנון.

סיגי בארי, מהאגף לתכנון אסטרטגי במינהל התכנון מסבירה כיצד נראה הפתרון: "המטרה היא למצוא שימושים שייתמכו בתעשייה חלשה ולא ידירו אותה".

בתהליך בניית התוכנית האסטרטגית, גילו כי בתל אביב לא נבנים בשנים האחרונות שטחי תעשייה בכלל. כמובן שאין כל טעם להכניס לעיר שוב את המשאיות והמעלים המעשנים, אולם כן יש לחשוב, כיצד לתת מקום לתעשייה קלה וזעירה של עסקים קטנים ובינוניים המחזיקים חלק נכבד משוק העבודה בישראל.

במינהל התכנון יודעים לראות את הדברים במאקרו ובמסגרת העבודה על התוכנית האסטרטגית לשנת 2040, הם משלבים ידיים עם משרד הכלכלה ומקדמים יחד תוכנית לאומית, במטרה להטמיע המלצות ייחודיות לצורכי תעשייה. "אנחנו בוחנים איזה אזורי תעשייה לא מומשו לגמרי, ואם כבר יש ריכוז של מפעלים, המטרה לשמור את השטחים שנותרו לטובת הרחבת מפעלים", מסבירה חני דודי מהאגף לתכנון ארצי במינהל התכנון.

 

במהלך הישיבות שעסקו בניתוח קרקעות קיימות לתעשייה, מצאו כי באזור הצפון למשל, ישנה תפוסת קרקע נמוכה מאוד של תעשייה, כך, למרות שרשות מקרקעי ישראל שיווקה קרקעות רבות לתעשייה, הן עומדות ריקות כבר שנים. במסגרת בניית התוכנית, ניסו המתכננים לבדוק כיצד קרה הדבר ומה ניתן לעשות כדי לעודד את השימוש בהן ולהפריח את השממה.

במינהל התכנון חושפים טפח מהעתיד: "באזורים שאנחנו מוצאים שיש מקום לעודד תעשייה, לא ניתן זכויות בנייה עודפות, כדי שהם לא יהפכו לאזורים של משרדים. גם המסחר הוא אבן נגף של התעשייה, ובאזורים שאנחנו רוצים לראות תעשייה, נגביל מראש וננהל נכון את כמות המסחר, כדי שהוא לא ישתלט על כלל הקרקע כפי שקורה במקומות מסוימים".

כך באשדוד, בפלמחים, חולון או בפתח-תקווה. אזור התעשייה סגולה לדוגמה מיועד להמשיך לשמש לתעשייה מסורתית. לעומת זאת באזור התעשייה קרית אריה, מעודדים בנייה עם זכויות בנייה מורחבות. כך יוצרים עירוב שימושים נכון באזורי תעשייה שבשולי הערים, לטובת התעשיינים מחד ולטובת העיריות מאידך.

במינהל התכנון רואים את הדברים בצורה הכי רחבה שלהם והם צופים את פני העתיד. "במסגרת התוכנית האסטרטגית, נבחנים עוד שלל אספקטים, כמו מהפכת התעשייה הרביעית, שימוש נכון של מרכזים לוגיסטיים המאפשרים חומרי גלם עבור התעשייה, עידוד תעשייה ומלאכה קלה בתוך הערים כחלק משאיפה לכלכלה מעגלית ועידוד עסקים קטנים וכן עירוב שימושים מושכל אשר יעודד את אותה תעשייה שמוצאת את עצמה נידחת שוב ושוב".

כתיבת תגובה