עמל הכפיים מפנה את מקומו לטובת המשרדים הממוזגים

אזור תעשייה | צילום אילוסטרציה: הדס פרוש, פלאש 90

בעתיד הנראה לעין, לא יאפשרו כנראה קיומם של תעשיות ואזורי תעשייה בכל התחומים האורבניים, זאת בהתאם לתפיסות העולמיות בכל הנוגע לבניה ירוקה ומניעת זיהום אויר. אולם, כבר עתה נוצר לו מהפך זוטא הנובע מסיבות כלכליות וכנראה גם מהפחתת התעשיות באופן כללי ומעבר לתעסוקה במשרדים ממוזגים.

אישורו של מגדל משרדים באזור התעשייה הקלה באשדוד מגלם את המהפך העובר על אזורי התעשייה. דווקא העיר אשדוד כעיר נמל חשובה, ידועה בארגון ובסדר של אזורי התעשייה בה. החל משטחי ענק המוגדרים כ'עורף הנמל' לאחסון ולוגיסטיקה, אזור התעשייה הכבדה עם מפעליה הגדולים של העיר שהוקמו בתחילת שנות ה-70, ביניהם תחנת הכוח אשכול, בית הזיקוק, מסוף הפחם, מתקן להפיכת התפלת מי ים, אגן כימיקלים, יהודה פלדות, קורנס וחברת חשמל.

בכניסה לעיר קיים אזור התעשייה הצפוני – הכולל מפעלי קוסמטיקה, מזון, נייר, תרופות, חברות לוגיסטיקה וכו'. ותעשייה קלה – בתי מלאכה, משרדים ומוסכים.

אישורו של מגדל משרדים בשטח של בזק לשעבר, מסמל את התהליכים שעוברים על אזורי התעשייה במרכז הארץ. לעיריות נמאס ממפעלים מזהמים וממשאיות כבדות הפוגעות בתשתיות. הם רוצות להרוויח יותר על כל מטר קרקע בתחומן ומעלות את אחוזי הבנייה מ-120% לתעשייה ל-600% למשרדים.

במקביל גם המחיר עולה. אם בעבר שיווקו קרקעות לתעשייה במחירים של 400-500 אלף שקל לדונם, היום המחירים קפצו ל 5-6 מיליון שקלים לדונם.

באופן כזה הולכים ומצטמצמים אזורי התעשייה המיועדים למפעלים והם נאלצים להרחיק לצפון או לדרום ולשאת במחיר ההובלה.

במינהל התכנון, המשמש כגורם האחראי במדינת ישראל על גיבוש מדיניות תכנון ארצית בנושאים שונים, מכירים היטב את הבעיה: "התעשייה היא השחקן הכי חלש מכל שימושי התעסוקה".

כדי לפתור אותה לטווח רחוק, בונים במנהל התכנון את התוכנית האסטרטגית לתעסוקה לשנת 2040. במסגרת התוכנית מקבלת סוגיית הקרקעות לתעשייה מקום של כבוד. לתוכנית שלושה זרועות: תעשייה עתירת ידע (הייטק), תעשייה כבדה ותעשייה קלה.

"זיהינו שהתעשייה היא השחקן הכי חלש מתוך שימושי התעסוקה, ולכן אנחנו בוחנים כיצד לחזק אותה במקומות שבהם זה ניתן, בהתאם להיבטים סביבתיים וערכי קרקע. זאת מאחר שהתעשייה נוטשת אזורים שיש בהם עליית ערך קרקע משמעותית". אומרים במינהל התכנון.

סיגי בארי, מהאגף לתכנון אסטרטגי במינהל התכנון מסבירה כיצד נראה הפתרון: "המטרה היא למצוא שימושים שייתמכו בתעשייה חלשה ולא ידירו אותה".

בתהליך בניית התוכנית האסטרטגית, גילו כי בתל אביב לא נבנים בשנים האחרונות שטחי תעשייה בכלל. כמובן שאין כל טעם להכניס לעיר שוב את המשאיות והמעלים המעשנים, אולם כן יש לחשוב, כיצד לתת מקום לתעשייה קלה וזעירה של עסקים קטנים ובינוניים המחזיקים חלק נכבד משוק העבודה בישראל.

במינהל התכנון יודעים לראות את הדברים במאקרו ובמסגרת העבודה על התוכנית האסטרטגית לשנת 2040, הם משלבים ידיים עם משרד הכלכלה ומקדמים יחד תוכנית לאומית, במטרה להטמיע המלצות ייחודיות לצורכי תעשייה. "אנחנו בוחנים איזה אזורי תעשייה לא מומשו לגמרי, ואם כבר יש ריכוז של מפעלים, המטרה לשמור את השטחים שנותרו לטובת הרחבת מפעלים", מסבירה חני דודי מהאגף לתכנון ארצי במינהל התכנון.