ענף הבינוי: הצעה זולה שווה עגמת נפש יקרה

הקבלנים והרגולטורים מצביעים על בעיה בעובדה שהקבלנים שנותנים את המחיר הזול ביותר זוכים במכרזים גם אם לאחר מכן הם נקלעים למצוקות, אולם מתמודדים עם קושי לקיים מדדי איכות במכרזים מסיבות משפטיות • מאידך, מחירי הדיור המאמירים אינם מאפשרים לפסול הצעות זולות שתוכלנה לאפשר קורת גג במחירים סבירים

ליקויי בניה. זול שווה זול | איור: שאטרסטוק

"אף אחד כאן לא קונה את הטלפון הכי זול או בוחר את המסעדה הכי זולה. יש מכת מדינה, שבחירת הקבלנים מבוצעת על פי ההצעה הזולה. אומרים שזו אשמת הקבלנים, כי הם מציעים הצעות מתאבדות, אבל האמת היא שהקבלן לא מתאבד. בטוח שהוא ישרוד. מי שמתאבד זה המזמין שבוחר את הקבלן הזול".

את הדברים החדים הללו, אמר ניר ינושבסקי, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ויו"ר אגף בנייה חוזית, בוועידת השלטון המקומי לחדשנות – MUNI EXPO 2020 כלפי המכרזים ברשויות המקומיות. לדבריו. "קבלנים מתמודדים מול 600 גופים של השלטון המקומי, שלכל אחד מכרז שונה. יש כאן ג'ונגל של מכרזים ובירוקרטיה, שפוגע בענף ובקבלנים".

ינושבסקי הסביר, כי קבלני ביצוע נקלעים לקשיים, עקב בחירת ההצעה הזולה במכרזם ולא על פי תקן איכות. "בממשלה כבר הבינו שיש לבחור קבלנים על פי מדדי איכות, אבל ברשויות זה עוד לא קרה וזו  טעות פטאלית". התוצאה של הבחירה לפי תג המחיר, היא הקריסה. "בשנה האחרונה, מעל 1,000 חברות ביצוע, נקלעו לקשיים כלכליים. המשמעות של קבלן שנקלע לקשיים באמצע פרויקט, היא שהרשות המקומית צריכה להחליף אותו, הפרויקט מתעכב והעלויות עולות, ומי שמשלם את המחיר זה הציבור".

הבעיה היא, שמקבלי ההחלטות בנושא המכרזים, מסתכלים על המכרז מבעד לחור שבגרוש. "אין ביטוי לאיכות של הקבלן במכרזים וכולם בוחרים בהצעה הזולה ומקווים לנס, אבל זה אף פעם לא נגמר טוב. הפרויקטים נגמרים בתוספת של 25% עד 50% מהמחיר ההתחלתי, במקרה הטוב". אומר יצחק בורבא, יו"ר איגוד התאגידים המקומיים, שהצטרף לדברי ינושבסקי. לדבריו, "כל נושא המכרזים, חייב לעבור שינוי. בחירת הקבלן הזול ביותר, היא אסון. אני חווה את זה כל הזמן. אנחנו זקוקים לרה אורגניזציה בנושא המכרזים, לכיוון של מכרז חדשני ואחיד".

הפתרון להצעות הזולות

עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל, שהצטרף לדיון, ציין כי "רשות מקרקעי ישראל, היא אחת ממזמינות העבודה הגדולות ביותר בענף, גם באמצעות מכרזים ישירים וגם באמצעות הרשויות". לדבריו, "הבעיה במכרזי איכות, היא שמי שלא זוכה, מיד תובע את מזמין העבודה, בנוגע למדדי האיכות, ולכן נוח יותר לברוח למספר האבסולוטי, כי עליו קשה להתווכח. אבל יש לבצע שינוי וצריך ללמוד ממה שקורה בעולם".

ניר ינושבסקי לא וויתר וענה לו כי אין צורך לרוץ לכל העולם, אפשר לראות את המכרזים של משרד השיכון, שכבר יישמו שיטות מכרז, שפוסלות את ההצעות הזולות וניתן ללמוד מהם. בהמשך הדיון נשמעו צדדים לכאן ולכאן ואייל שוורצמן, סמנכ"ל ומנהל תחום בינוי בחברה למשק וכלכלה, מבית השלטון המקומי, אף תמך בטענות הקבלנים וציין כי "יש הרבה נכונות בטענת הקבלנים וכי כיום החברה למשק וכלכלה, מנהלת שיח מול משרד הפנים, הרגולטור, על מדדי איכות ומודלים של פסילת הצעות זולות".

פתרונות טכנולוגיים למכרזים

מהדיון עלה צורך ברור, לנער את תחום המכרזים ולצקת חדשנות הייטקיסטית למכרזים הבנאליים. מסתבר שכבר יש מי שעובד כך ומביא פתרונות חדשניים. "בנתיבי ישראל הם פועלים בשיטת 'מכרז אתגר' ובו במסגרת המכרז הם מציגים את הבעיה ולא את הפתרון", אומרת הילה חדד-חמלניק, סמנכ"לית אסטרטגיה וחדשות, בחברת נתיבי ישראל. "באופן זה מקבלים פתרונות שלא חשבו עליהם".

חדד מביאה מכרז לדוגמה, שחיפש פתרונות לספירות תנועה מתוך הכביש. "למכרז התקבלו 9 פתרונות מעולמות טכנולוגיים שונים לחלוטין – אם רשויות יאמצו את זה, השוק ייתן להם פתרונות שלא חשבו עליהם".

בהקשר לדיון שנערך כלפי בחירת ההצעה הזולה, ציינה חדד מתוך הניסיון שנצבר בנתיבי ישראל, כי "כאשר מכינים מכרז, לא צריך להסתכל רק על מחיר ההקמה של כביש, אלא על המחיר הכולל של הפרויקט. אם מדובר על תמחור של כביש, המכרז לא צריך להתייחס רק להקמה שלו, אלא גם לעלויות התחזוקה בעוד 50 שנה – ואז לא יבחרו דווקא את הקבלן הזול.

אמנון מרחב, מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ציין בוועידה, כי "ענף ההייטק על חלקיו הרבים, מניב לכלכלת ישראל מעל 10% מהתמ"ג, אך חלקו של ענף הבנייה בתמ"ג עולה על זה של ההייטק ומגיע לכ-12%. הגיע הזמן שרשויות מקומיות ישנו את הגישה לקבלנים ויזמים ויראו בהם שותפי אמת לפיתוח העיר ולא נטל או שק חבטות.

"כמו בשוק הטכנולוגיה, עיר שתצליח היא עיר שתגייס את המשקיעים – הקבלנים והיזמים הגדולים, היציבים והמשפיעים ביותר, שיראו בהשקעת הון בפרויקטים כזו שתניב להם רווח. הרי ראשי ערים רוצים לראות יותר ויותר פרויקטים מצליחים בעיר שלהם".

עיר המחר בשלטון המקומי

ועידת השלטון המקומי לחדשנות MUNI-EXPO 2020, מתקיימת זו השנה הרביעית, עם למעלה מ-8,000 מבקרים וראשי ערים מרחבי העולם. לצד תערוכה שמציגה לראשונה את 'עיר המחר'- חזון מרכז השלטון המקומי בישראל, ואספקטים שונים בעולם החדשנות המוניציפלית והניהול העירוני, הוועידה משמשת מקום מפגש, לשיתופי פעולה עתידיים, להיכרות עם חברות חדשניות פורצות דרך ולדיונים בתחומי הליבה של הרשויות המקומיות בישראל. כגון: חינוך, רווחה, ביטחון וחירום, כלכלה וטכנולוגיה.

בין המשתתפים הרבים שהגיעו השנה: בצלאל סמוטריץ', שר התחבורה, אמיר אוחנה, שר המשפטים, בני גנץ, יו"ר כחול לבן, עו"ד ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הרב רפי פרץ, שר החינוך, אריה דרעי, שר הפנים והשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, נפתלי בנט, שר הביטחון, רון חולדאי, ראש העיר תל אביב, רוביק דנילוביץ', ראש העיר באר שבע, אביגדור יצחקי, יושב ראש מפעל הפיס, פאיז אבו סהיבאן, ראש העיר רהט, מרים פיירברג איכר, ראשת העיר נתניה, מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי, ד"ר ספואת אבו ריא, ראש העיר סחנין, שאול מרידור, ראש אגף תקציבים באוצר, מיכל כהן , מנכ״ל קרן רש״י, ניצב יגאל בר שלום, מפקד להב 433, קרן טרנר, מנכ"ל משרד התחבורה, ועוד.

כתיבת תגובה