ענף היהלומים: ההסכם עם דובאי – אפיק של תקווה

אחרי משבר מתמשך, ענף היהלומים הישראלי מסכם את שנת 2020 עם אופטימיות וציפייה להתאוששות • החודשיים האחרונים שהצילו את הענף, המעבר למסחר דיגיטלי למרות ההרגלים ארוכי השנים והתקווה הגדולה: הגברת הסחר בעקבות הסכם השלום עם האמירויות • הצצה לענף הנוצץ

אולם המסחר הריק של בורסת היהלומים בחודשי הקורונה הראשונים | צילום: אלה לוי

ענף היהלומים הישראלי (בדומה לזה העולמי) ספג פגיעה קשה. זו, אינה דומה לענפים אחרים שבהם פגע משבר הקורונה והמשבר הכלכלי העולמי שחולל, משום שלעומת ענפים אחרים, שנה זו מגיעה אחר ששנת 2019, גם היא, כלל לא היתה שנה פשוטה לענף היהלומים.

עם זאת, שנה זו מסתיימת באופטימיות הנובעת העלייה בנתונים ממש בחודש האחרון של השנה, אשר רשם גידול משמעותי, המבשר, אולי התאוששות של הענף.

250

מינהל היהלומים במשרד הכלכלה והתעשייה מסכם את שנת 2020, ומהם עולה כי יבוא נטו של יהלומי גלם לישראל עמד על סך של כ- 1.067 מיליארד דולרים, ירידה של כ- 40% לעומת שנת 2019; יצוא נטו של יהלומי גלם עמד על סך של כ- 860 מיליוני דולרים, גם כאן מדובר על ירידה של כ- 40% לעומת השנה הקודמת; יבוא יהלומים מלוטשים נטו עמד על סך של כ- 1.534 מיליארד דולרים, ירידה של כ- 37 אחוזים לעומת שנת 2019; ואילו יצוא יהלומים מלוטשים נטו עמד על סך של כ- 2.37 מיליארד דולרים, ירידה של כ- 30.5% לעומת השנה הקודמת.

נקודות האור טמונות בנתוני נובמבר ודצמבר: בחודש נובמבר התמתנו הירידות, ובדצמבר עלה יצוא יהלומי הגלם בכ-18% ויצוא היהלומים המלוטשים בכ-245% לעומת חודש דצמבר 2019 (כ- 190 מיליוני דולרים יצוא יהלומים מלוטשים בדצמבר 2020 לעומת כ- 55 מיליון דולרים בדצמבר 2019).

במינהל היהלומים רואים פוטנציאל גדול בהסכם השלום עם איחוד האמירויות, אשר נחתם בספטמבר השנה. רמת גן ודובאי נחשבים לשניים מחמשת מרכזי היהלומים המובילים בעולם, והגם שהיו קשרים בין תעשיית היהלומים הישראלית לזו האמירתית, הרי שמיסוד היחסים והחתימה על הסכם השלום, הביאה, באופן מידי, להתהדקות ניכרת של קשרי המסחר, כשיותר ויותר יהלומים מיוצאים לדובאי מאז נשלחה לשם החבילה הישראלית הראשונה באופן ישיר בספטמבר, כשחלק מהתאוששות הענף בחודשי השנה האחרונים מיוחס כמובן לסחר זה.

התפתחות חיובית נרשמה בכל הקשור לאימוץ טכנולוגיות חדשות על ידי ענף היהלומים, בדגש על טכנולוגיות מקוונות. הפסקת הטיסות וביטולן של תערוכות בין לאומיות וקיומן של עסקאות על בסיס בחינה פיזית של היהלומים והתכשיטים, האיצה תהליכים של כניסת טכנולוגיות להשתתפות וירטואלית בתערוכות בין לאומיות, להתפתחות ערוצים אלקטרוניים של שיווק כמו גם שימוש בטכנולוגיות לבחינת יהלומים ובדיקתם מרחוק, ומבחינה זו, תעשיית היהלומים הישראלית התקדמה כברת דרך ארוכה יחסית בזמן קצר.

875×125

שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ: ” שנה לא קלה עברה על תעשיית היהלומים הישראלית, שהינה חשובה ומשמעותית למשק ומעסיקה אלפי עובדים. בעת הזו של משבר הקורונה, בו ענף היהלומים היה אחד מהסקטורים שנפגעו באופן הקשה ביותר, האפשרות לבנות תשתית ולמנף את הסכמי אברהם לשוק חדש ומשמעותי עבור יצואני היהלומים הישראלים כמו איחוד האמירויות תחילה, ובהמשך לבחריין ומרוקו, מקבלת משנה תוקף ויכולה להביא להתאוששות מהירה יותר בענף היהלומים. אנחנו במשרד הכלכלה נעשה כל שביכולתנו לסייע ליצואני היהלומים הישראלים ליצור קשרים ולבנות תשתית עסקית”.

אופיר גור, מנהל מינהל יהלומים, אבני חן ותכשיטים והמפקח על היהלומים במשרד הכלכלה והתעשייה, מציין כי “אין ספק שענף היהלומים הישראלי חווה משבר קשה בשנה זו, עקב משבר הקורונה. יחד עם זאת, החודשים האחרונים של השנה הצביעו על התמתנות הירידות והתאוששות של הענף, ובמידה והמגמה הזו תמשיך, הרי ששנת 2021 עשויה להביא בשורות טובות לענף היהלומים הישראלי, בוודאי אם המגמה המסתמנת, של המשק הישראלי כאחד מהראשונים שיוצא מהמשבר הבריאותי והכלכלי, תגשים את עצמה”.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה