ערי מצוינות: זו הסיבה מדוע רק עיר חרדית אחת בפנים

רשת ערי מצוינות, ביזמת קרן טראמפ ובהובלת המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת ת"א, מפרסמת את דוח המצוינות השנתי שלה, הבוחן את שיעור הזכאים לתעודת בגרות הכוללת חמש יחידות מתמטיקה בשנת הלימודים תשע"ט לעומת חמש השנים שקדמו לה • הדוח מציג את הישגיהן של 110 רשויות מקומיות, משבח את הרשויות החרדיות והדתיות שמספר הנבחנים בהן עלה, אך מתעלם ממבחני סאלד שהיו מציגים נתונים שונים

סמינר חרדי | צילום: קובי גדעון, פלאש 90

דו"ח רשת ערי מצוינות הבוחן את שיעור התלמידים הזכאים לתעודת בגרות בחמש יחידות מתמטיקה בשנת הלימודים תשע"ט העלה תוצאות מרתקות, זאת למרות השאלות שעלו בסופו.

נתחיל בשלוש רשויות דתיות/חרדיות שרשמו עליה של מעל 20% בשנה האחרונה; אלעד, בית אל וביתר עילית מציגות עליות בשיעור התלמידים הזכאים לתעודת בגרות הכוללת חמש יחידות מתמטיקה בשנת תשע"ט ביחס לשנה הקודמת.

הדוח מציג את הממוצע הארצי של שיעור הזכאים לתעודת בגרות הכוללת חמש יחידות מתמטיקה, ובנוסף מחלק את הרשויות המקומיות לארבע קטגוריות, בהתאם למגמת השינוי בין השנים תשע"ט לתשע"ח: רשויות נוסקות (כאלה שנרשמה בהן עליה של מעל ל-20% בשנה האחרונה); רשויות משתפרות (כאלה שנרשמה בהן עליה של עד 20% בשנה האחרונה); רשויות מאטות (כאלה שנרשמה בהן ירידה של עד 20% בשנה האחרונה) ורשויות נחלשות (כאלה שנרשמה בהן ירידה של מעל ל- 20% בשנה האחרונה).

מהדוח עולה כי הממוצע הארצי של שיעור התלמידים הזכאים לתעודת בגרות הכוללת חמש יחידות מתמטיקה נותר 15.5%, וכי לראשונה מזה שבע שנים לא נרשמה עליה בממוצע הארצי.

בחינה של הרשויות הדתיות/החרדיות מעלה את הנתונים הבאים:
רשויות שרושמות עליה בשיעור התלמידים הזכאים לתעודת בגרות הכוללת חמש יחידות מתמטיקה בשנת תשע"ט ביחס לשנה הקודמת:
• אלעד: מציגה עליה של % 77.8 ביחס לשנת תשע"ח
• בית אל: עליה של 22.2% ביחס לשנת תשע"ח
• ביתר עילית – עליה של 0.8% ביחס לשנת תשע"ח.
אלקנה נשארת ללא שינוי ביחס לשנת תשע"ח.
רשויות שרושמות ירידה בשיעור התלמידים הזכאים לתעודת בגרות הכוללת חמש יחידות מתמטיקה בשנת תשע"ט ביחס לשנה הקודמת:
• קרית ארבע: ירידה של 40.8% ביחס לשנת תשע"ח
• בני ברק: ירידה של 28% ביחס לשנת תשע"ח
• אפרתה: ירידה של 11.3%% ביחס לשנת תשע"ח

וזה המקום להציב תמיהה על רשת ערי מצוינות – שביזמת קרן טראמפ ובהובלת המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת ת"א, בראשות אופיר פינס-פז, מהווה בית מקצועי לרשויות מקומיות אשר מעוניינות להרחיב את מעגל המצוינות בחטיבות הביניים ולהעלות את שיעור הניגשים לבחינת בגרות בחמש יחידות במתמטיקה ומדעים. הרשת עושה עבודה סביב מעגל השנה בכנסים ובעידוד מצויינות, דרבון הישגים וכיוצ"ב – ועל פועלה בניהולה של סיון ולדמן היא כמובן ראויה לשבח – מהווה מקור מידע וברומטר לכל המתרחש בתחום לימודי המתמטיקה והמדעים בישראל; בראש ועדת ההיגוי שלה עומדת ד"ר עליזה בלוך, ראשת העיר בית שמש. אך דווקא לכן, מעט קשה להבין מדוע במדינה כמו ישראל, שבה המורכבות החברתית מעניקה שוני ביחס הממלכתי-חינוכי לתלמידים, לא נקבעו פרמטרים שונים או מקבילים לפחות, בדוח שיכלול גם את בנות הסמינרים החרדים.

מדידה שונה

נקדים ונסביר. היה זה ב-2012, בעת כהונתו של שר החינוך דאז, גדעון סער, כחבר בכיר בממשלת נתניהו. הימים היו אחרים, אבל גישתו של סער לנושאים החרדיים השלימו מהלך שהחל עשור ויותר קודם. בסופו של תהליך ובדיקת אנשי המקצוע, מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב שיגר מכתב, בו הוא מורה ל"ראשי המוסדות להשכלה גבוהה" בישראל לקבל את תעודת מבחני ה'סאלד' כתעודת בגרות לכל דבר.

"משרד החינוך קובע כי בעלות תעודת 'מורה מוסמכת בכירה' החתומה ע"י המשרד שעמדו בהצלחה במבחני סאלד, ייחשבו כבעלי תעודה שוות ערך לבגרות, לצורך רישום ללימודים אקדמיים". כתב, "זכאות שוות ערך לבגרות לצורך לימודים אקדמיים של בוגרי סמינרים חרדיים להוראה". גם המנכ"ל הנוכחי, עמית אדרי, לא שינה את ההוראה בחוזרי המנכ"ל שלו. משמע, ההבנה כי הדבר נדרש – מוסכם כיום על כלל הגורמים במשרד החינוך.

אולם האם בסקירת ערי המצוינות, מבחני סאלד נלקחים בחשבון? מתברר שלא. במענה לפנייתנו נאמר לנו כי מבחני סאלד אינם נחשבים כחלק מהמדד ל'ערי מצויינות'. זאת, בעוד של'ביזנעס' נודע כי בנות הסמינרים מבצעות מבחני סאלד במסגרת המרב"ד, מרכז הבחינות הייעודי, וכתוצאה מכך, יכולות מי שצלחו את הבחינות, להתקבל למשרות רבות המזקיקות בחינות בגרות כתנאי סף.

מדוע אם כן, מבחני סאלד אינם נכללים במדדי הבגרות באופן כללי, דבר שהיה מגדיל את מספר הערים החרדיות ואת ממוצע הנבחנים והציונים? לא פלא אפוא שבשתי הרשויות, מודיעין עילית ורכסים, במשך חמש שנים רצופות אף לא תלמיד אחד ניגש לבגרות הכוללת 5 יחידות מתמטיקה ואילו בני ברק היא כצפוי בין הרשויות הרושמות ירידה בשיעור התלמידים הזכאים לתעודת בגרות הכוללת חמש יחידות מתמטיקה בשנת תשע"ט ביחס לשנה הקודמת. ברור לכל, שאם היחס היה שונה ומבחני סאלד היו נמדדים, התוצאה הייתה מפתיעה מאוד את הסוקרים. כלומר, 'ביזנעס' אינו מצפה שרשת 'ערי מצוינות' תחליף את הדוח שלה. אולם, כפי שלכל מדינה יש מדד ופרמטרים משלה, מצופה היה שגם אם מבחני סאלד אינם מכילים חמש יחידות לימוד במתמטיקה, אינם כוללים לימודי אזרחות וגם לא את כלל לימודי האנגלית – למרות זאת, מתאים היה לבסס דוח חילופי או דירוג מצוינות שונה כלשהו, שגם אם לא היה מושלם, לפחות לא היה מקטלג את כ-6,000 הבנות החרדיות (ויותר) הנבחנות מדי שנה את מבחני סאלד, כחסרות כל ידע וכמי שלא ניגשו לבחינות בערי מגוריהן.

כתיבת תגובה