ערן יעקב: “היקף ההון השחור בישראל מגיע למיליארדים רבים”

במהלך סקירה בפני ועדת הכספים, הציג ערן יעקב את המאבק בהון השחור כאחת המטרות המרכזיות של הרשות, וציין כי ישראל מפגרת בתחום לעומת העולם המערבי, וכי הפתרון הינו מניעתי באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, לצד תיקוני חקיקה והחמרת הענישה • על מנגנון הפיצויים במשברים עתידיים קרא יו”ר הוועדה, ח”כ אלכס קושניר: “צריכה להיות תורת לחימה שכולם יודעים מה לעשות, וברגע האמת לשלוף אותה מהמגירה. לאחר שנסיים את אישור תקציב המדינה ניגש לזה”

ערן יעקב, מנהל רשות המסים | צילום: יח"צ

במסגרת המשך הערכות ועדת הכספים הזמנית בראשות ח”כ אלכס קושניר לדיוני תקציב המדינה, קיבלה היום (ג’) הוועדה סקירה של מנהל רשות המסים, ערן יעקב. 

בפתח הדיון הציג יעקב את האתגרים השונים שעמדו בפני הרשות בשנת הקורונה, שהתבטאו בהפעלת מנגנוני המענקים, בהקמת מערכות ומענה לאלפי עסקים, תוך שימוש בכוח אדם חלקי נוכח ההגבלות: “מיקוד תשלומים במינימום בירוקרטיה” ציין יעקב, שהציג כי עד היום כ-37.5 מיליארד ₪ שולמו במסגרת מענקי הקורונה ע”י רשות המיסים, במסגרת סיוע לעסקים (מענק סוציאלי) וסיוע לעסק קטן – שולמו 24 מיליארד ₪ ב-4.5 מיליון בקשות, במסגרת הוצאות קבועות לעסקים בעלי מחזור של עד 400 מיליון ₪ שולמו 12.7 מיליארד ש”ח ב-511,531 בקשות, ובמסגרת מענק פגיעה ממושכת שולמו 0.8 מיליארד ₪ ב-146 אלף בקשות.

250/200 סייד בר + קובייה

לצד כך הציג יעקב כי הרשות הקימה לאחרונה מערכת להחזרת כסף מצד עסקים שקיבלו פיצויים שלבסוף התברר כי לא היו זכאים להם, כאשר ניתנת האפשרות להחזיר את הכספים בשלבים: “כרגע אין פעולות אקטיביות לגבייה, אנחנו סומכים על הציבור, כמו שיש כאלה שפנוי אלינו להחזיר, אנחנו מאמינים שיש לא מעט סכומים כאלה במצטבר. לצד כך, במסגרת המקדמות לעניין ההוצאות הקבועות שניתנו לפי בקשה, במידה וראינו שבעל העסק זכאי לפחות ממה שקיבל, אז יש בקשה להחזר”. 

לשאלת ח”כ גלעד קריב לעניין מורכבות המערכת הממוחשבת ברשות, מה שמקשה על התאמת מענים גמישים לעסקים, כפי שעלה בדיוני ועדת הכספים במסגרת הדיונים בגין הפיצויים עבור מבצע שומר חומות, הודה יעקב כי יש צורך בשינוי מהותי בנושא: “זו שאלה שאני שואל את עצמי כמעט כל בוקר, זו מערכת של 60 שנה שאני כפוף במסגרתה לשכר, לתקציב, ולהסכמים. זה 1 הדברים ששמתי מטרה לשפר, כי אני חושב שזה עקב אכילס שלנו”. 

תביעות, קורונה ופיצויים

יעקב הציג כי במסגרת מבצע שומר חומות הוגשו למעלה מ-7,000 תביעות לעניין פיצוי בגין נזק ישיר: “מדובר על תקופה של 10 או 11 ימים, הוגשו יותר בקשות מכל התקופה של צוק איתן, שנמשך למעלה מ-40 יום”.

יו”ר הוועדה, ח”כ אלכס קושניר ביקש מיעקב להצביע על הנקודות המרכזיות לשיפור נוכח משבר הקורונה: “המשבר בעקבות המגיפה היה מאוד גדולה בהיקפו, מה הלקחים המרכזים? שלא נדע, אבל תבוא מגיפה או משבר חדש, מבחינת רשות המיסים, האם עמדתם ביעדים שלכם? ואם לא, מה צריך לעשות בפעם הבאה?”

יעקב: “עמדנו בצורה טובה מאוד, היה לנו תו”ל והתאמנו אותו לקורונה, תפיסת העבודה שלנו הותאמה לתקופת קורונה ופה צלחנו. ההתאמות היו שבמקום מלחמה זו מגיפה. אז כלקחים זה לקחת את מה שעשינו, לבנות את מערכות המחשוב כך שיהיו ערוכות לתת מענה. עניין נוסף הוא לחשוב על המבנה שבו מס רכוש עובד, אנחנו מגייסים הרבה מאוד אנשים מרשות המיסים ומדביקים אותם אליהם כדי לתת שירות, אנחנו צריכים לחשוב על הליך ההכשרה, כך שאם זה קורה אני לא צריך להכשיר תוך כדי את האנשים שמצטרפים לסייע למס רכוש, אלא עושה זאת מראש”. 

“אחרי שהוחלט על אופי הפיצוי, נקבע אופן פיצוי בעולם ההוצאות הקבועות, לכן הצלחנו לעמוד בזה. גם זה לוקח זמן, ההתאמה ויצירת המנגנונים. אם לא היה אזור אישי לכל אדם ואדם באתר רשות המיסים, היה מאוד קשה, זה אפשר לנו פלטפורמה נוחה למתן הפיצויים”.

ח”כ קושניר: “לצד זה, המערכת יודעת לטפל במאסה הגדולה אבל תמיד נשארים אותם בעלי עסקים עם אפיון קצת שונה בשוליים, השאלה באיזה שלב הבנתם את זה, ובאיזה שלב טיפלתם בהם, והאם אתם יכול לומר שהם קיבלו מענה?”.

יעקב: “יצרנו נוסחה שנתנה מענה, אני מסכים שהיו מגזרים שקיבלו קצת פחות או יותר מהמענה הזה, ועבורם משרד האוצר יצר מודלים מקבילים אחרים שנתנו גם מענה נוסף, למשל לבתי המלון לפי חדרים, לתיירות, אפשרנו לגשר על הפער, בכל מקום בו הובן שיש פער, כך נעשה. במבט לאחור תמיד רואים 6-6, מי שמסתכל בראייה אובייקטיבית לזמן אמת, ניתן מענה לא רע. תמיד צריך להשתפר ולהסתכל קדימה”. 

ח”כ קושניר: “צריך להכין את עצמנו, בעקבות המגיפה כל המערכת למדה. אחת הטענות המשמעותיות היא שלא היה ממשק מספיק חזק עם השטח, התקבלו החלטות שלא תואמו, או לא שהייתה מספיק התייעצות עם השטח ועם הארגונים, לפחות בהתחלה, נושא שיכל לתת אינפוט מבפנים”.

יעקב: “לא כולם רואים את כולם אותו דבר. יש לי שיח קבוע עם הלשכות, לא תמיד מסכימים, דווקא השיח הזה, גם פה, סייע לנו,  נאמר לנו מצד העסקים, תתנו מענה בדומה לצוק איתן, וכך נבנה המענה”. 

ח”כ ולדימיר בליאק: “אנחנו צריכים לחשוב על מתווה אוניברסלי לחירום, כדי לא להמציא כל פעם מחדש מתווה תוך כדי תנועה”. 

רועי כהן, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל: “אני חייב לציין שהיה שיח פורה לאורך תקופת הקורונה, אבל האמת היא שברגעים אלה יש אלפי השגות של עסקים שקיבלו רק 20 אחוז מקדמה, בעיקר כי לא היה להם יכולת להציג את התמורות בגין ההוצאות, וכי הם לא שילמו שכירות כי לא היה להם כסף לשלם שכירות. עצרו להם את המענקים, מבקשים מהם להחזיר רטרואקטיבי, כי לא היה להם כסף לשלם. עצרו להם את הדרך היחידה לקבל את הכסף מהמדינה. בנוסף כל העסקים החדשים שפתחו אחרי ה-1 למרץ, ולא ידעו שיהיה המשך לקורונה, עד רגע זה לא קיבלו שקל אחד מהמדינה ואף אחד לא נותן על זה את  הדין. גם לא בארנונה שאמרו שיפתרו זאת”.

“ועוד נושא טרי מהבוקר 1,500 עסקים שהגישו את הבקשות למענקים באיחור, נדחו אוטומטית כי אמרו להם שהם עברו את המועד. למה לא לבדוק את הבקשות שלהם? למה לדחות אוטומטית? איפה הרצון לסייע, נכון גם אם הם איחרו. בנוסף היו עשרות אלפי אנשים נפלו בין הכיסאות, עסקים חדשים, נשים בהיריון, עסקים שהפסידו ב-18 וקמו ב-19, לקח לאוצר חודשים לתקן את המנגנון”. 

מנהל רשות המיסים השיב לטענות: “התחלנו לתת את המענק כבר באפריל מאי לעסקים, מתוך 510 בקשות 483 קיבלו מענה. לעניין מי שלא הגיש בקשות בזמן – אני מזכיר שהחוק נתן 3 חודשים להגשת הבקשות עם אפשרות הארכה, בחלק גדול מהמקרים הארכתי את הזמן בשבועיים ויותר, היינו מאוד קשובים. לעניין ההתאמות למקרים, נתנו פתרונות תוך כדאי תנועה. לעניין 18-19 העירו את עינינו ותיקנו את זה ואפשרנו את הבחירה בין 18 ל-19 ואפשרנו את הגבוה בניהם, הלכנו לקולא כדי לסייע לאנשים. לגבי עסקים חדשים שיננו את ההחלטה גם כן, כל פעם הזזנו את האריכים. מי שפתח תוך כדי הקורונה, הרציונל היה שזה לא מישהו שנפגע כתוצאה ממנה”.  

ואלה ההכנסות

בהמשך הדיון הציג יעקב כי במהלך שנת 2020 גבתה הרשות כ-310 מיליארד ₪, לעומת כ-317 מיליארד ב-2019. לדביר יעקב, חלק גדול בא מעולם הגביה, חלק משמעותי אחר ממס חברות ומע”מ. 

ח”כ רינואי-זועבי ג’ידא: “נכון שהמדינה משקיעה במדיניות שלה בהטבות מס ספציפיות יותר להייטק, אבל צריך לשים לב גם להטבות מס לתעשייה מסורתית, מפעלים, לתעשייה יש גם כובד משקל לאורך שנים”. 

יעקב: “יש לא מעט הטבות שניתנות לתעשייה או על בסיס אזורי, אני מסכים שכל הזמן צריך לחשוב איך נותנים ומאפשרים, שכן זה מאפשר לא מעט הכנסות. יש הטבות רבות לתעשייה בחקיקה הישראלית”. 

ח”כ אביר קארה: “האסטרטגיה שלנו צריכה להיות הגדלה של התוצר וההכנסה לנפש, הדרך לעשות זאת זה להשקיע  כמה שיותר בעסקים קטנים ובינוניים, זו הדרך היחידה. לכן הייתי רוצה את הסיוע שלכם חברי הכנסת, להפוך את המדינה לכזו שקל לעשות בה עסקים, זה תלוי באסטרטגיה שננקוט ובטקטיקה, ושהממשלה תפריע כמה שפחות לעסקים”. 

בהמשך הציג יעקב כי במסגרת שנת 2021 נרשמו אחוזי גביה גדולים ממיסים: “15.4% יותר גבייה בחודשים ינואר – מאי ביחס לתקופה המקבילה ב-2019, הכנסות של 150.1 מיליארד ₪ ממיסים לעומת 132.1 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה ב-2019”. 

יעקב הצביע על עליות גם במסגרת הכנסות המדינה ממיסי רכישה ומיסי שבח, מה שמצביע על התעוררות שוק הדיור, גם בהשוואה לשנת 2019, קודם לתקופת הקורונה, וכן על עלייה בגביה מרכישת כלי רכב לעומת 2020.ש

870/135 ליינר ארטקל

כלכלת צל

בהמשך הציג יעקב בפני הוועדה את אתגרי המס בשנים הקרובות, ובמרכזם המאבק בהון השחור: “האסטרטגיה שלנו לצמצום ההון השחור, מובנית מכמה נדבכים – ההתמודדות באמצעות אכיפה היא מוגבלת מאוד, הדרך להתמודד בצורה טובה היא באמצעות מניעה. אם נקדיש את כל כולנו לעולם המניעה, נוכל להתמודד היטב עם ההון השחור, להיות בקרות העסקה ולמנוע אותה, וזה אומר טכנולוגיה, טכנולוגיה, טכנולוגיה. יש לנו אסטרטגיה איך לטפל בזה, אנחנו מקווים שבאמצעות שינוי חקיקה מינורית, ויכולת שקיימת שאנחנו מנסים להביא לעצמנו. הטכנולוגיה קיימת. זה אומר שבלי להפריע ללקוח, נבדוק בעסקה כמה נתונים ונדע אם הפעולה פיקטיבית בהסתברות מאוד גבוה, ונעצור אותה. אני מקווה שיתאפשר לנו במסגרת התקציב להביא חקיקות להתמודד עם זה. משפחות פשע מתממנות בחשבונות פיקטיביים, הקטנים זה במיליונים, והגדולים זה במאות מיליונים ומיליארדים”. 

לשאלת חברי הכנסת ציין יעקב כי במבט בינלאומי ישראל יכולה לעשות יותר במישור ההון השחור: “כדי לעשות יותר צריך גם משאבים. כנראה יש יותר הון שחור פה בטח מארה”ב ומדינות אחרות, להן יש חקיקה והרתעה טובות יותר . לנו אין כלים חקיקתיים מספיקים. צריך לשפר אותם, צריך קנסות משמעותיים יותר, צריך נגישות למידע וחקיקה של ענישה משמעותית. מדובר במיליארדים רבים של הון שחור. לפי מחקרים שעשו ב-oecd, מדברים על 19-20 אחוז מהתוצר במדינת ישראל, האם המספרים מדויקים? לא. אבל זה הרבה מאוד כסף של כלכלת צל”.

הרשות עמדה בגבורה

יו”ר הוועדה סיכם את הדיון: “לא השלמנו את כל תמונת הפעילות של הרשות, אני רוצה לומר שאם אנחנו מתייחסים למשבר הקורונה שרשות המיסים קיבלה משימה שלא הייתה ערוכה אליה וסה”כ עמדה בגבורה, עדיין יש אנשים ועסקים שנשארו בשוליים ובהם אנחנו צריכים לטפל, לקיים דיון ולטפל בכל הבעיות והבקשות המאוחרות, וענף התיירות צריך לראות מה יקרה איתו בהמשך, כאשר מה שקורה בחו”ל לא כ”כ תלוי בנו. 

“כל הנושא של פעילות הממשלה באופן כללי, ופעילות רשות המיסים, צריך להיות תו”ל שכולם יודעים מה לעשות וברגע שצריך לשלוף את זה מהמגירה, ובכך למנוע אי ודאות מהאנשים. אתה מתחיל לעבוד ואז הדברים הרבה יותר ברורים לכולם, ועכשיו זה הזמן לעשות את זה, בשגרה כשלא יורים. לאחר שנסיים את הדבר העיקרי – שזה תקציב המדינה שצריך לאשר, ניגש לזה.

“החשב הכללי הציג לנו את הגרעון האדיר שאנו עומדים בו, כל שנה אנחנו משלמים 40 מיליארד ש”ח רק ריבית, וכאן לגבי היעדים – אפשר להגדיר יעדים טיפה יותר מאתגרים, חייבים להגדיל את הגביה, ולא לחפש מתחת לפנס אצל אותם עסקים שעובדים ושכירים שעובדים ומשלמים את המיסים, אלא צריך באותם החורים השחורים של הכלכלה השחורה. צריך לראות איך אנחנו נכנסים למקומות בהם לא גבינו. 

“גם לעניין מיסוי של משאבי טבע, איחורים בגבייה ובתשלום בסוף פוגעים בנו, רשות המיסים צריכה לגבות בצורה צודקת ויעילה , וזה תפקיד מאוד חשוב . אני מקווה ומצפה לשיתוף פעולה כאן בוועדה, כך שנוציא את הכלכלה הישראלית מהבוץ אחרי קורונה ושנתיים וחצי ללא תקציב”.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה