עתירה קנטרנית נוספת: כשרות למסעדות שיפעלו בשבת

בית המשפט העליון | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

מה באמת רוצים להשיג תנועת נאמני תורה ועבודה ועו"ד אלעד לוביץ בעתירה שהגישו לבג"ץ? זאת השאלה העולה מתוך העיון בעתירה שהגישו בשם יהונתן ודעי, בעלי מסעדת באב אל ימן שפועלת בשכונת רחביה בירושלים.

והאם יש בעתירה כדי לקעקע את חומת השבת או שמא רק רוצים להזיז את הקו האדום והשברירי של שמירת השבת הציבורית מבלי שהדבר יורגש?

לפני הכל, הקדמה: בשנת תש"ס הוחרגו ברבנות הראשית בתי מלון, והוחלט כי לא יינתנו תעודות כשרות למקומות שפתוחים בשבת – למעט בתי מלון. ההבדל ברור לחלוטין: בעוד התשלום על בית המלון מתבצע בעזיבה על כל האירוח, כולל על הארוחות המוגשות במטבחים עם אופציות שבת, הרי שבמסעדות, התשלום מתבצע בגמר הארוחה, אי לכך נקבע, כי מסעדה או בית קפה שפועלת בשבת לא תקבל תעודת כשרות.

בעתירה שהוגשה לבג"ץ רוצים העותרים לחלק תלושים לכאורה שבהם יהיה ניתן לאכול במסעדות בשבת ומטבח המסעדה ייהפך לשומר שבת כדוגמת המלונות. לטענתם, כך נכתב בעתירה, בכל העולם כמעט ישנה אפשרות לסעוד סעודת שבת ולסדר את התשלום לפני או אחרי השבת. דווקא בישראל ובירושלים הרבנות הראשית מונעת את הפתרון הזה.

"למה ייגרע שמו של העותר מרשימת בעלי העסקים הכשרים? האם העובדה שהעותר מפעיל חדר אוכל בלי להחזיק בחדרי אירוח רלוונטית לעניין מתן כשרות?" שואל בא כוחו של העותר, עו"ד לוביץ במסגרת העתירה.

לטענתו, הסירוב התמוה של הרבנות הראשית להעניק לבית העסק תעודת הכשר חורג מהסמכות שניתנה לה על פי חוק. לדבריו, על הרבנות להתחשב אך ורק בשיקולים הקשורים בדיני כשרות ולא בכאלה הקשורים להלכות אחרות כדוגמת שמירת השבת. על כן מבקש העותר מבג"ץ, להורות לרבנות לנמק מדוע היא ממשיכה לסרב לבטל את ההחרגה.

אם נבחן את העתירות הקודמות שהגיש העותר נוכל ללמוד שאין ספק שמדובר כאן בפרצה חדשה בשמירת השבת – למרות כל המילים היפות על אוכל שמוגש תוך שמירת השבת.

זו העתירה השניה של העותר לבג"ץ בנושא הכשרות האלטרנטיבית, כשביקש להציג תעודת כשרות שאינה מטעם הרבנות. בדיון בבג"ץ ביוני 2016, נקבע כי גוף כשרות פרטי הנקרא "השגחה פרטית" לא יוכל להנפיק תעודות כשרות מטעמו ללא כשרות הרבנות, ושהמונופול על המונח 'כשר' יישאר תחת חסותה הבלעדית של הרבנות. (אגב, כך גילו תנועות החרם על מוצרי יו"ש את מקום המפעלים לאחר שהכתובת על האריזות נכתבה בתל אביב, אולם על האריזה התנוסס כשרות של רבנות מועצה אזורית שומרון לצד כשרות בד"צ העדה החרדית).

בספטמבר 2017 קבע בג"ץ כי למרות שהמונופול על המושג 'כשר' נמצא בחסותה הבלעדית של הרבנות הראשית, בית עסק יוכל להציג בפני לקוחותיו את הדרך שבה הוא פועל כדי שהמזון אותו הוא מוכר יהיה כשר על פי ההלכה וזאת מבלי להזדקק לתעודת כשרות.

כעת מבקש העותר לתקוף את הנושא מזווית חדשה, "אין העותר מבקש מן המשיבים לכופף ולו הלכה אחת. בקשתו היא לקבל תעודת הכשר בהתאם לעמידתו בכל הדרישות ההלכתיות, על מנת שיוכל לשרת גם קהלים שרואים בתעודת ההכשר של הרבנות תנאי לכשרות בית האוכל".

קשה לדעת כיצד יפסוק בג"ץ בסוגיה, האם יתמיד לדבוק בדבריו שהרבנות הראשית היא-היא הגוף הבלעדי לנושא הכשרות, או שמא יבקש לכופף את ידה ולשנות סדרי עולם.