פגיעה ישירה בעסקים

משלוח מאמזון | צילום: Jeramey Lende, שאטרסטוק

העלאת הפטור ממע״מ ביבוא אישי עד 150 דולר מוצגת כמהלך שנועד להקל על יוקר המחיה. בפועל, מדובר בהחלטה שפוגעת קודם כול בעסקים המקומיים, מחליש את התחרות במשק, ואינה נוגעת בשורשי הבעיה שמייקרת את החיים בישראל.

כדאי לומר זאת בצורה ברורה כבר בהתחלה, המהלך הזה פועל ישירות נגד בעלי עסקים ובעיקר קטנים ובינוניים. אותם עסקים משלמים מע״מ, מתמודדים עם רגולציה כבדה, בירוקרטיה, עלויות שכר, ארנונה ומימון. במקביל הם נדרשים להתחרות במוצרים שמגיעים מחו״ל בפטור ממס. זו אינה תחרות חופשית, אלא יצירת יתרון מלאכותי שפוגע בשחקנים המקומיים.

במקום לחזק את מי שמחזיק את הכלכלה בפועל: חנויות הרחוב, יבואנים קטנים, יצרנים מקומיים ועסקי שירות, הממשלה בוחרת לעקוף אותם. התוצאה ברורה, שחיקה ברווחיות, לחץ תזרימי ופגיעה ביכולת של עסקים להתקיים, להעסיק עובדים ולהשקיע בצמיחה.

חשוב להבין כי יוקר המחיה בישראל אינו נובע ממחסור בפטורים נקודתיים. הוא תוצאה של מבנה כלכלי עמוס עלויות הכולל הוצאות ממשלתיות גבוהות, רגולציה עודפת, חסמי יבוא, בירוקרטיה מסורבלת והגנה בפועל על שחקנים גדולים. הפטור ממע״מ ביבוא אישי אינו מטפל באף אחד מהגורמים הללו. הוא פשוט מדלג מעליהם.

גם מבחינה חברתית, מדובר במהלך בעייתי. הפטור מיטיב בעיקר עם מי שיכול לצרוך יותר, להזמין יותר ולנצל יבוא אישי. משקי בית חלשים, שמרבית הוצאותיהם מופנות לשירותים בסיסיים כמו דיור, חשמל, מים ותחבורה כמעט ואינם נהנים ממנו. במקביל, הפגיעה בעסקים המקומיים מתגלגלת לפגיעה בתעסוקה, בשכר וביציבות הכלכלית של אותם משקי בית בדיוק.

ומעל הכול מרחפת השאלה הפשוטה, מי מממן את זה? העלות התקציבית של הפטור נאמדת במיליארדי שקלים בשנה. הכסף הזה לא נעלם. הוא ייגבה דרך העלאות מסים אחרות, קיצוץ בשירותים, הקפאות ועדכונים שקטים שיגיעו בהמשך. הציבור ישלם אך פשוט לא עכשיו ולא בצורה שקופה.

כבר ניתן לראות את הכיוון עם עליות בארנונה, התייקרויות בתשתיות, התאמות בביטוח הלאומי, הקפאת מדרגות מס והטבות. אלה צעדים שפוגעים גם בצרכנים וגם בעסקים ומעמיקים את הלחץ על המשק.

אם המטרה היא באמת להוריד מחירים, קיימת חלופה כלכלית ברורה יותר: ביטול פטורים סלקטיביים והפחתה רוחבית של שיעור המע״מ לכלל המשק. מע״מ אחיד ונמוך יותר שחל על כולם, מצמצם עיוותים, מחזק תחרות ומאפשר לעסקים לפעול בתנאים הוגנים. זו גם ההמלצה העקבית של גופים בינלאומיים כמו ה־OECD ושל הדרג המקצועי באוצר.

אבל רפורמה כזו דורשת טיפול עמוק במבנה ההוצאות, ברגולציה ובחסמים שהממשלה עצמה יצרה לאורך שנים. פטור נקודתי ביבוא הוא פתרון קל, כזה שלא דורש שינוי מערכתי אבל גם לא מייצר תוצאה אמיתית.

המשק הישראלי נשען על עסקים קטנים ובינוניים, שמעסיקים את רוב העובדים ומניעים את הכלכלה היומיומית. פגיעה בהם אינה משהו שולי, זה בדיוק לב הבעיה.
אם רוצים תחרות אמיתית ויוקר מחיה נמוך יותר, צריך לחזק את העסקים המקומיים ולא לפגוע בהם.

נכתב ע"י יניב לס מנכ"ל YLS ייעוץ עסקי