פולקסווגן תעמוד לדין על הנזק הבריאותי שגרמה לאזרחי ישראל

פולקסווגן פאסאט. (אילוסטרציה) | צילום: שאטרסטוק

בית המשפט העליון קיבל את עמדת היועצת המשפטית לממשלה וקבע כי הפרקליטות בשם מדינת ישראל תנהל את ההליך שעניינו בפליטת מזהמים עודפת במכוניות שאותן ייצרה יצרנית הרכב פולקסווגן(Volkswagen) ואשר נמכרו בישראל, וקבע כי בנסיבות העניין לא ניתן לאשר את ניהול התובענה כייצוגית בעוולת חשיפה המונית זו. בית המשפט קבע כי מבין שתי התביעות, תביעת המדינה בגין הנזקים הבריאותיים שנגרמו לכלל אזרחי המדינה, היא זו שתתברר ולא התובענה הייצוגית. בהתאם לכך יש לצמצם את ההליך שהוגש באמצעות תובענה ייצוגית כך שייעסוק בעילה הנזיקית כלפי רוכשי הרכבים ובעילת הפגיעה באוטונומיה.

פרשת "דיזלגייט" שניצבת בבסיס בקשת האישור לניהול תובענה ייצוגית שהוגשה לבית משפט מחוזי, חשפה התנהלות בלתי חוקית ומקוממת מצד פולקסווגן, לאחר שזו הטמיעה במנועי הדיזל מתוצרתה רכיב תרמיתי, שהקטין את כמות הפליטות של תחמוצות חנקן בעת בדיקות המעבדה שנערכו לכלי הרכב, בעוד שבנסיעה על הכביש עלתה כמות הפליטות באופן ניכר שחרג מהתקן המותר. כפי שנכתב בפסק הדין, אין חולק כי התנהלות בלתי חוקית נטענת זו מצד פולקסווגן הובילה לזיהום אוויר, ואין זה מפתיע כי בשל התנהלותה ננקטו נגד פולקסווגן הליכים משפטיים ברחבי העולם.

בית המשפט קיבל את עמדת היועצת המשפטית לממשלה וקבע, כי תביעת המדינה נגד פולקסווגן בגין הנזקים הבריאותיים שנגרמו לכלל הציבור צריכה להמשיך ולהתנהל. ואילו התובענה הייצוגית צומצמה לדיון בעילה הנזיקית בגין הנזק שנגרם לרוכשי הרכבים.

השופט יצחק עמית הבהיר כי הקבוצה של רוכשי הרכבים המזהמים שטענה להתעשרות על חשבונה "היא ישירה בהרבה לעומת הציבור שלטענתו נשם את האוויר המזוהם", ולכן נכון להותיר את עילת עשיית העושר לקבוצה זו. מה גם שאושרה עילת הנזיקין של פגיעה באוטונומיה בשם כלל הציבור, ולכן קבוצה זו לא נותרת ללא כל עילת תביעה במסגרת התובענה הייצוגית. ביחס לתביעת המדינה, הבהיר עמית כי לאור זאת שבקשת האישור נדחתה על ידו בכל הנוגע לנזקים הבריאותיים בשם כלל הציבור, הרי "שנותרה בידי המדינה האפשרות לטעון טענותיה לגבי מעמדה בעניינים אלה במסגרת התביעה שהגישה נגד פולקסווגן".

השופטת דפנה ברק-ארז ציינה בפסק הדין כי "יש להיזהר מיצירת מצב שבו נשארים "נזקים יתומים" שלא תוכל להתנהל בעניינם תביעה החורגת ממקרהו הפרטני של תובע בודד, במיוחד כאשר הנזק הנגרם לכל פרט הוא קטן". ביחס לתביעת המדינה בהליך הנדון נכתב כי "תביעה כוללת מטעם המדינה עשויה להתגבר במקרים המתאימים על קשיי הוכחה של נזק אישי פרטני".

כמו כן הוסיפה "במאמר מוסגר אציין, בבחינת למעלה מן הצורך, כי כשלעצמי אני נוטה להכרה ביכולתה של המדינה להגיש תביעה לשם הגנה על האינטרס הציבורי הרחב. אכן, הדוקטרינות שמהן ביקשה המדינה ללמוד לא נקלטו (או טרם נקלטו) במישרין במשפט הישראלי. אולם, בזהירות המתבקשת, אציין כי לכאורה ישנם עקרונות שכבר הוכרו בפסיקתו של בית משפט זה ויכולים לשמש בסיס להכרה כזו. אזכיר כי כבר לפני עשרות שנים הכיר בית משפט זה בכך שהרשות הציבורית היא בעלת מעמד של "נאמן הציבור" לצורך נשיאה בחובות שונות, לרבות בהליכים אזרחיים".