משרד העבודה פרסם את "דוח שוק העבודה בישראל לשנת 2024", המציג תמונה מורכבת של המשק הישראלי לנוכח מלחמת "חרבות ברזל" | בין הנתונים: זינוק משמעותי בנתוני תעסוקת נשים חרדיות ובמיומנותן | מה לגבי גברים חרדים?
חיים שיף 03.07.2025
הייטק | צילום: hxdyl, שאטרסטוק משרד העבודה פרסם את "דוח שוק העבודה בישראל לשנת 2024", המציג תמונה מורכבת של המשק הישראלי לנוכח מלחמת "חרבות ברזל". הדוח מצביע על גמישות מרשימה של שוק העבודה, שהתאושש במהירות יחסית מהשלכות המלחמה, אך חושף גם פערים ואתגרים משמעותיים בענפים ובאוכלוסיות שונות.
מהדוח עולה כי המשק הישראלי הראה גמישות והתאוששות מהירה בשנת 2024, כאשר שיעור האבטלה התכווץ לרמה נמוכה במיוחד של 3% בסוף השנה, ונשאר נמוך גם במחצית הראשונה של 2025. עם זאת, שיעור התעסוקה במאי 2025 עמד על 60.8% , נמוך מעט מרמתו ערב המלחמה (61.2%) , וקצב עליית השכר הואט.
בין היתר, הדוח מצביע על מגמות שונות ומשמעותיות בקרב אוכלוסיות החרדים. כך למשל תעסוקת הנשים החרדיות התאוששה במהירות לאחר המלחמה. שיעור התעסוקה שלהן עלה ל-82.5% בסוף שנת 2024 , ואף הגיע לרמת התעסוקה של יהודיות לא-חרדיות ברבעון הראשון של 2025. נשים חרדיות צעירות אף שיפרו את הישגיהן במיומנויות.
מנגד, תעסוקת הגברים החרדים ירדה קלות במהלך שנת 2024 (כ-1.4 נקודות) ולאחר מכן התייצבה. עם זאת, סקר PIAAC הבין-לאומי שהתפרסם בשנת 2024 הראה שגברים חרדים מתמודדים עם אתגרי מיומנויות משמעותיים – כ-75% מהגברים החרדים בגילאי 16-44 ו-75% בגילאי 45-65 מתקשים באוריינות. ציוני ישראל במיומנויות קריאה ומתמטיקה נמוכים מהממוצע ב-OECD, וכשליש מהמבוגרים בארץ מוגדרים בעלי מיומנויות נמוכות.
ענף הבינוי בחזית המחסור בכוח אדם
הדוח מצביע על פערים בהתאוששות בין ענפים שונים. ענפי הבינוי, האירוח והאוכל, המסחר והתעשייה עדיין חוו קשיים בתעסוקה. ענף הבינוי בלט במיוחד, עם עלייה בשיעור המשרות הפנויות לשיא של 10.1% בינואר 2024. שיעור זה ירד ל-9.4% בסוף השנה ול-9% במאי 2025 , אך עדיין גבוה משמעותית מ-6.7% טרם המלחמה. מחסור זה נובע, בין היתר, מסגירת המעברים לפועלים פלסטינים וגיוס נרחב למילואים. כ-9% מאתרי הבנייה לא פעלו בסוף 2024 , ונותר מחסור של כ-28 אלף עובדים בענף.
התמתנות בעליית השכר והתרחבות פערים
השכר הריאלי הממוצע למשרת שכיר (עובדים ישראלים) בחודשי ינואר-ספטמבר 2024 בהשוואה לאותם חודשים בשנת 2023 היה גבוה בכ-2.4% , אך קצב הגידול התמתן לעומת השנים הקודמות. בתחילת 2024 ירד השכר והתייצב מתחת למגמת השנים 2015–2019. הפערים בין השכר במגזר הפרטי לעסקי התרחבו , ובמיוחד לא עלה השכר במגזר הציבורי.
המלחמה הביאה לירידה בהיצע העבודה, במיוחד בענף הבינוי. כתוצאה מכך, חלה עלייה משמעותית בביקוש לעובדים בלתי מקצועיים בכל הענפים: בשלושת הרבעונים הראשונים של 2024 זינק מספר המשרות הפנויות במשלחי יד אלו ב-42%. משרות אלו הגיעו ל-33% מכלל המשרות הפנויות (לעומת ממוצע של 23% בשנים 2014-2023). לעומת זאת, במשלחי יד של מי שאינם עובדי כפיים (מנהלים, אקדמאים, הנדסאים, פקידים, עובדי מכירות) נרשמה ירידה של 5% במשרות הפנויות.
פגיעה אזורית ולא שוויונית: הצפון נפגע יותר, צעירים ונשים במגמות שונות
המלחמה פגעה קשות בתעסוקה ביישובים שפונו ובאזורי הלחימה. בצפון הארץ נרשמה ירידה חדה במיוחד בתעסוקה , כאשר שיעור התעסוקה ברצועת הגבול הצפוני ירד בכ-14.8 נקודות אחוז במחצית השנייה של 2024 בהשוואה לאותה תקופה ב-2022 , לעומת ירידה של כ-6.4 נקודות באזור עוטף עזה. צעירים נפגעו במיוחד, כאשר בצפון ירד שיעור התעסוקה של בני 25–40 ביותר מ-20 נקודות אחוז. כמו כן, נרשמו הבדלים מגדריים, עם ירידה בתעסוקת גברים מפונים בצפון פי שניים מזה של נשים (20.1% לעומת 10%).
מנגד, נשים בכלל המגזרים חזרו לשוק העבודה במהירות יחסית. בסוף 2024, שיעורי התעסוקה של נשים יהודיות לא-חרדיות התקרבו לרמתם ערב המלחמה, ואף עברו אותו ברבעון הראשון של 2025. בנות זוג של חיילי מילואים חוו ירידה בשיעור התעסוקה שלהן ב-2024 והיעדרויות מהעבודה , אך הטבות רגולטוריות מנעו פגיעה חמורה יותר בתעסוקתן.
ערבים בשוק העבודה: התאוששות לצד פערים מבניים
שיעור התעסוקה של נשים ערביות עלה ל-46% בסוף 2024 ול-49% ב-2025 (לעומת 44.8% לפני המלחמה) והמשיך את מגמת הצמיחה המהירה שלהן משנים קודמות. בקרב הגברים הערבים, שיעור התעסוקה שלהם נותר בסוף 2024 נמוך ב-2.4 נקודות מרמתו לפני המלחמה, אך ברבעון הראשון של 2025 עלה מאוד והגיע לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2017. צעירים ערבים רבים איבדו משרות בענפי המסחר, האירוח, הבנייה, התעשייה והתחבורה, אך חלקם מצאו תעסוקה חלופית בבנייה, בתחבורה ובחקלאות בעקבות המחסור בעובדים בענפים הללו. בנוסף, כ-70% מהאוכלוסייה הערבית מתקשה באוריינות , ובולטת הידרדרות חדה בקרב צעירים ערבים – בעיקר גברים – בהשוואה לסקר הקודם לפני כעשור.
עובדים שעתיים: יציבות תעסוקתית מול חשש לניצול
כשליש מהשכירים בישראל (כ-915 אלף עובדים) מועסקים בהעסקה שעתית , בעיקר בעיסוקים המאופיינים בצעירים או בעלי מיומנויות נמוכות. כ־45% מהעובדים השעתיים מועסקים במשרה חלקית – ברובם צעירים (כ־25% סטודנטים). היתר (55%) מועסקים במשרה מלאה, המתאפיינת בשכר נמוך, בשיעור גבוה של ערבים ובשיעור נמוך של אקדמאים. קיים חשש לניצול עובדים חלשים בתנאים נחותים בהעסקה שעתית. במשרד העבודה הוקם צוות הבוחן את פערי השכר והרגולציה בתחום זה.
הדוח מנתח גם משלחי יד בביקוש גבוה (תוכנה, הנדסה וטיפול) ונמוך (מכירות ומזכירות) , וכולל התייחסות לסוגיות נוספות כמו עבודה מהבית, עבודה מהבית לפי אזורים, תרומת לימודים במה"ט לניידות ותעסוקת נשים לקראת גיל פרישה.
שר העבודה יואב בן צור: בדו״ח שלפנינו אנו רואים עלייה ברורה בתעסוקת נשים חרדיות ושברו שיא של כל הזמנים. החל מהקמת משרד העבודה מחדש, השקענו רבות בעידוד תעסוקה איכותית עם שכר הולם, בדגש על הכשרות מקצועיות וקידום במקומות עבודה אצל האוכלוסיות המגוונות ואנו עדים כי המאמצים שלנו נושאים תוצאות בשטח. פילוח הנתונים לשנת 2024 מוכיח באופן ברור את האתגרים הכלכליים והמשפחתיים שעימם התמודדו ומתמודדים משרתי המילואים ובנות זוגן לא רק בחזית הקרב אלא גם בעורף, ואת ההשפעה לטובה במצבם התעסוקתי בשל ההטבות שגיבשנו עבורם. לכן שמנו דגש על הגנה מפיטורים, סיוע כלכלי והקלות משמעותיות במקומות העבודה מתוך הוקרה והערכה על תרומתם הכבירה למען ביטחון ישראל. אמשיך לשרת את כלל העובדים בישראל, ולהעניק להם עתיד כלכלי טוב יותר.״
מנכ״ל משרד העבודה ישראל אוזן: ״לצד הפגיעה בתעסוקה שהמשק חווה באזורים מסוימים בעקבות המלחמה, אנו רואים מגמות מעודדות בשיעורי ההשתלבות של נשים בשוק העבודה. זו ההוכחה שכאשר אנו מייצרים תשתית מתאימה – הציבור נענה והפערים מצטמצמים. שוק העבודה הישראלי פיתח יכולת עמידות מול משברים בשנים האחרונות ואנו רואים זאת בשיעור האבטלה הנמוך יחסית. בנוסף, משרד העבודה ממשיך להשקיע בפיתוח תכניות תעסוקה ממוקדות עבור גברים חרדים וערבים ואני בטוח כי נראה את הפירות לכך בהמשך.״
