פזרו את העשן, הבעיה עדיין בוערת

עו”ד עמוס האוזנר, יו”ר המועצה הישראלית למניעת עישון מזה שנים רבות ומטפל במניעת עישון מאז שנת 1983 – מי שהתפרסם בין היתר, כשבזכות עתירה לבג”ץ שהגיש נאסר העישון בטיסות מישראל ואליה – בטור נוקב על נושא העישון והפרסומות לסיגריות כמאפיין את גישת משרד הבריאות לבעיות בוערות

גלגול טבק shutterstock

אנו ניצבים משתאים לנוכח טיפולו של משרד הבריאות ותפקודו במגיפת הקורונה: החל בהיערכות אליה לכשפרצה, עבור למשברי התרופות, המשך למיעוט הצוותים המטפלים במעקב אחרי הלוקים האפשריים במחלה, ובעיקר – בסגרים שנפתחים ומוטלים, כאשר אחר הגיונם קשה מאד לעקוב.

מי שבוחן את התייחסות המשרד לנושא העישון, לא יופתע במיוחד. משרד הבריאות מפרסם כל שנה דו”ח בנושא, ועולה מן הדו”חות שהעישון אחראי לתמותה של מעל 8,000 איש בשנה בישראל – פי 20 מתאונות הדרכים, ואף ממספר הנפטרים מקורונה עד כה. כל משתמש שני ימות מן העישון. כבר ב-1983 העבירה הכנסת חוק לאיסור העישון במקומות ציבוריים, שהורחב כמה פעמים, ובאותה שנה גם חוק המגביל, וכיום אף אוסר, על פרסומות לסיגריות.

250/200 סייד בר + קובייה

אך מה נעשה לאכיפתם? ידוע, שמן הצד השני יש גורמים עתירי ממון: חברות סיגריות וגורמים נוספים במחזורים של מיליונים רבים, המעוניינים במכירה של סיגריות ובעישון שלהן. ניתן היה לצפות, שמשרד הבריאות יקדיש משאבים עצומים מנגד, למנוע את העישון לא כך קורה. עד עצם היום הזה – לא הותקנו בכלל תקנות ביצוע לאף אחד משני החוקים האלה, כדי שניתן יהיה לבצעם ביעילות. התוצאה? רבים עודם מעשנים בחלק מן המקומות הציבוריים, ובנושא אכיפת איסור פרסומות לסיגריות שוררת אנרכיה מוחלטת, עד כדי כך שהמשטרה איננה אוכפת אותו  כלל. בנושא המקומות הציבוריים ניתנה ‘סוכריה’ לרשויות המקומיות (עיריות ומועצות מקומיות): כספי הקנסות ייכנסו לקופת הרשויות. אך התמריץ רחוק מלספק בהעדר מעורבות של משרד הבריאות עצמו בנושא האכיפה, ובעניין הפרסומת אף אין גם עידוד כזה. משרד הבריאות איננו משקיע בחינוך ובהסברה למניעת עישון.

בסוף שנת 2018 הורחב מאד איסור הפרסומת לסיגריות. אסור לפרסם מוצרי עישון, למעט חריג בעיתונות הכתובה בו נעסוק מייד. בחוק החדש גם הוראות חשובות אחרות: אסור להציג סיגריות לציבור (בדומה לחמץ בפסח). החפיסות עצמן יהיו בצבע אחיד ואפרורי. אסור פרסום חוצות. האזהרות על הקופסאות ובעיתונים גדלו מאד. אסור לעשן במקומות ציבוריים גם סיגריות אלקטרוניות וכל מוצר עישון. אבל אף אחד לא מונה כדי לאכוף את כל זה.

מאיסור הפרסומת הוחרגה העיתונות המודפסת, בתנאי חשוב אחד: על כל מודעה למוצרי עישון בעיתון תופיע מודעת נגד של משרד הבריאות, באותו מקום וגודל, לשם מניעת העישון. הכנסת חשבה היטב על הנושא, כשהרעיון היה שמודעות הנגד שמשרד הבריאות יקבל, חינם אין כסף, יהיו בגדר מערכה יעילה נגד העישון. נקבע במפורש, שהמודעה תהיה מותאמת לאופיו של העיתון בו תופיע הפרסומת: בעיתון המכוון לציבור החרדי – שאליו כבר הותאמה כמובן הפרסומת לסיגריות – תופיע מודעת נגד שונה מזו שבעיתונים חילוניים. משרד הבריאות יכול לשנות כרצונו את נוסח המודעות שלו, שיופיעו באתר שלו והעיתונים יהיו חייבים להעתיק אותה.

המודעה שנועדה לפרסום בחודש יוני | מי שזוכר מתי נתקל בה בעיתונות החרדית, שיצביע

בקיצור: משרד הבריאות, שאיננו משקיע דבר כעת בפרסום למניעת העישון, יקבל שטחי פרסום עצומים לקמפיין יעיל, שהמודעות בו יתחלפו ויתאימו את עצמן לנדרש, לכל מה שידוע על הנושא, ולנוסח הפרסומות למוצרי עישון שאף הן משתנות: לעיתים סיגריות, לעיתים סיגריות אלקטרוניות, לעיתים מוצרים אחרים. או מודעות בדבר מחירים זולים של סיגריות.

870/135 ליינר ארטקל

בפועל – כל זה לא קרה. למן הרגע הראשון הופגן זלזול במודעות הנגד. תחילה הופיעה מודעה אחת בלבד, לכל העיתונים יחד (בניגוד גמור לחוק). לאחר פניה אליו, הודיע משרד הבריאות על 12 מודעות, אחת לכל חודש, שוב ללא התאמה למהות העיתון. דומה הדבר למצביא, המודיע מראש לצבא של הצד השני מתי בדיוק יתקוף במשך השנה הקרובה, בכמה חיילים ובאיזה כלי נשק, והיכן יהיה שדה הקרב. מובן שמסע פרסום כזה נידון לכישלון. והעיקר: המודעות עצמן הוכנו ללא היוועצות באנשי מקצוע בעלי ניסיון (האגודה למלחמה בסרטן, קופות החולים, המיזם למיגור העישון, עמותת ״אוויר נקי״, ועוד). אלו מתחו ביקורת קטלנית עליהן, והיו שטענו שהן בכלל מעודדות את העישון. אך במהלך 15 החודשים האחרונים כמעט לא חל כל שינוי.

המודעה שתוקפה הוארך לפרסום עד שלהי חודש יולי | בעיתונות החרדית כנראה לא שמעו עליה

מסיבה זו, הגישו חבר הכנסת ה-20 יהודה גליק ועמותת ״אוויר נקי״ באמצעות הח״מ, עתירה לבג״ץ כנגד משרד הבריאות: שיבוא ויסביר מדוע אין משרד הבריאות מציית לחוק? מדוע הוא מבזבז ללא שיקול דעת נראה לעין פרסום חינם בשווי ענק? מדוע אינו נועץ באנשי מקצוע? ובכלל, מדוע מאז 1983 איננו מוציא תקנות ביצוע שיעקבו אחרי אכיפת איסור הפרסומת – כולל מודעות הנגד? מדוע אין הוא ממנה אנשים שלו לשם הביצוע – האם תמותה של 8000 איש בשנה איננה מצדיקה זאת?

סיכון כפול

בעוד העתירה תלויה ועומדת, פרצה מגפת הקורונה. התחילו להתרבות הידיעות על הקשר בינה לבין העישון: הרי מי שריאותיו נזוקו מעישון, יתמודד בקושי רב הרבה יותר בנגיף הקורונה המשחר לטרף על אותן הריאות. העותרים בבג״ץ ביקשו צו ביניים, שיורה למשרד הבריאות להקדיש מודעה ממודעות החינם להחדרה בציבור של הקשר בין העישון לקורונה. אמנם באיחור רב, נענה משרד הבריאות והורה על מודעות נגד, לפיהן מי שמשתמש בסיגריות מקבל על עצמו ‘סיכון כפול’: גם קורונה, גם מחלותיו הקטלניות של העישון. מודעות שנראות ענייניות ויעילות, והחובה לפרסמן פוקעת ב-30.7.20. תחילה צוין, אגב, כי מודעות אלה מיועדות עד ה-15.7, אך בבדיקה (הבוקר) באתר המשרד, עולה כי התוקף הוארך.

ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה דיון בנושא בבוקר יום האתמול, 15.7. בדיון אמרה נציגת משרד המשפטים, שהחוק לאיסור הפרסומת קובע ומגדיר עבירות פליליות, והאחריות לאכיפתן היא על המשטרה. אלא, שנציגת המשטרה הודיעה בדיון שהמשטרה “מדרגת” את החוקים שהיא אוכפת, לפי מה שנראה לה חשוב, והחוק הזה הוא אצלה בדרג נמוך והיא איננה אוכפת אותו. כלומר: המשטרה מחליטה מה ראוי לאכיפה, ומה לא. דבר שאינו כמובן מתקבל על הדעת. בעקבות זאת, הועלו הצעות להוציא בכלל את נושא האכיפה מידיו של משרד הבריאות, שאיננו מסוגל או שאינו מעוניין לטפל בו. אני הוספתי, שבמצב הקיים בו מהצד השני עומדים אינטרסים כלכליים כבדים של גורמים המעוניינים בקידום העישון ומכירת סיגריות, דומה המצב לשליחת גור חתולים להילחם מול עדת אריות. עולה איפוא תמונה של מצב בירוקרטי, בו גוף ממשלתי אחד מטיל את האחריות על משנהו, וגורמי הסיגריות נהנים בינתיים ומרוויחים על חשבון בריאותם של עשרות אלפי אנשים, ובמיוחד ילדים המתחילים לעשן בהעדר פיקוח יעיל על איסורי הפרסומת.

לסיכום הדיון, אמר יו”ר הוועדה ח”כ מרגי (ש”ס), כי חשוב וראוי שיחוקק בהקדם חוק המסדיר את נושא האכיפה. הוא הטיל על משרד הבריאות לפעול עד ליום 20.8.2020. משרד הבריאות נדרש להביא לכנסת הצעת חוק שתסדיר באופן יסודי את נושא האכיפה.

אכן, חשוב שהכנסת תאמר את דברה בנושא הפרסומות לסיגריות והעישון במקומות ציבוריים: הרי החוקים הם תוצר עבודתה של הכנסת, ועליה מוטלת החובה לא להפקיר את הגוזל שהיא עצמה הטילה.

על  משרד הבריאות לבחור: אם רוצה הוא שנושא העישון יישאר בתחום סמכויותיו, עליו לקחת אותו ברצינות הראויה ולאכוף את ההוראות הנוגעות למניעתו, כולל החקיקה הנדרשת לדעתו. הוראות שהכנסת מחוקקת במאמץ רב במשך שנים, תוך התגברות על בעלי אינטרסים בעידוד העישון. ממש כפי שעליו לבחור בחירה דומה בתחום המלחמה במגיפת הקורונה.

הכותב הוא יו”ר המועצה הישראלית למניעת עישון, ומייצג העותרים בבג״צ 7642/19

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה