עושקים את קופת המדינה? לא ממצים את כושר ההשתכרות? לא משלמים מסים? | מחקר שפרסמה המועצה הלאומית לכלכלה על תעסוקת צעירים חרדים מציג נתונים מרתקים על מספר הלומדים בכולל, כמה משלבים לימודים בכולל עם תעסוקה, ומה הם המספרים הנכונים והמדוייקים של הצעירים החרדים בשוק העבודה
לאה אפרתי 26.07.2022החרדים לא עובדים? מסתבר שמדובר באגדה אורבנית שיש מי שטורח להפיץ אותה ולגבות את דבריו באפס נתונים.
ממצאי מחקר שנערך במועצה הלאומית לכלכלה (בראשו הודגש כי העמדות המוצגות אינן מייצגות בהכרח את עמדת המועצה) ניתן דגש על פילוח ממצאי חלקה של האוכלוסייה החרדית בשוק התעסוקה והלימודים הגבוהים בישראל, בדגש על גברים צעירים מכלל תת-המגזרים.
החרדים מונים כיום כ-12% מאוכלוסיית ישראל, ולפי תחזיות הלמ"ס עד שנת 2060 יגיע המגזר החרדי לכ-30% מכלל האוכלוסיה. המחקר חדש מציג את נתוני התעסוקה ורכישת ההשכלה של גברים חרדים צעירים בני 34-25 בפילוחים שונים, לרבות לפי זרמים (ליטאי, חסידי וספרדי).
מסד הנתונים מבוסס על מגוון נתונים מינהליים, הכוללים: קובצי ישיבות גבוהות וכוללים, מרשם התושבים, תלמידים בהכשרה מקצועית ובמוסדות להשכלה גבוהה, קובצי שכירים ועצמאים של רשות המִסים בישראל ועוד.
ככלל, מממצאי המחקר עולה כי ההשתלבות של גברים חרדים צעירים בני 34-25 ברכישת השכלה ובשוק התעסוקה במגמת עלייה. מגמה זו באה לידי ביטוי, בין השאר, בעלייה בשיעור המתחילים לימודים אקדמיים, גידול בשיעור התעסוקה בפרט בערים החרדיות וירידה בשיעור השכירים המועסקים בענף כלכלי טיפוסי לעולם החרדי.
שיעור הלומדים בכוללים עומד כיום על כ-29% מכלל הגברים החרדים. מאז 2007, חל גידול ניכר הן בשיעור הלומדים בכולל המשלבים עבודה ולימודים בכולל והן בחלקם של הגברים העובדים. שיעור התעסוקה עלה מכ-38% בשנת 2007 עד לכחמישים אחוזים בשנת 2019, כאשר מגמת העלייה הייתה חזקה יותר בבני 25-29. בסה"כ שליש מהלומדים בכוללים – מועסקים במקביל.
שיעור השכירים המועסקים בענף כלכלי טיפוסי לעולם החרדי, דהיינו עיסוקים חרדיים אופייניים – כגון מערכת החינוך החרדית, שירותי הדת היהודית ועוד – ירד מכ-28% ב-2012 לכ-24% ב-2019.
שיעור התעסוקה היה גבוה יותר מנתוני סקר כוח אדם של הלמ"ס שעמד על 44%, ועמד בפועל על כ-50%, ושיעור המשתכרים שכר מינימום ומעלה עמד רק על כ-33%.
כמה מרוויחים?
וכמה מרוויח הגבר החרדי הממוצע? זהו נתון חשוב מול הסיפורים על אי מיצוי כושר ההשתכרות של החרדים, וסיפורי הבדים על אי תשלום מסים, עודף תקצוב לאברכים וכדומה. לפי המחקר, ההכנסה החודשית הממוצעת מעבודה עמדה על כ-7.7 אלפי ש"ח, בקרב אלו שאינם לומדים; במקביל בקרב לומדי הכוללים עמדה ההכנסה על כ-2.9 אלפי ש"ח, ובקרב המשלבים לימודים בכולל עם עבודה עמדה ההכנסה על כ-6.4 אלפי ש"ח (!) מדובר להזכירם בכשליש מ-29% הלומדים בכוללים.
ההכנסה בקרב מסיימי הכשרות מקצועיות (מה"ט) ומקבלי תארים אקדמיים הייתה גבוהה יותר ועמדה על כ-13.7 ו-15 אלף ש"ח בהתאמה, בעוד ההכנסה של מסיימי תואר אקדמי במתמטיקה ו/או מדעי המחשב עמדה על כ-22 אלפי ש"ח לחודש, לבוגרי משפטים על כ-14 אלפי ש"ח ולבוגרי מדעי החברה על כ-13 אלפי ש"ח.
בשנה הראשונה להשתלבות בתעסוקה כ-86% לומדים במקביל בכולל, ואילו כעבור חמש שנים השיעור של המשלבים עבודה ולימודים עומד על קצת יותר ממחצית.
חסידים או ליטאים?
שיעור הלומדים בכולל שאינם עובדים גבוה משמעותית אצל ליטאים, ועמד בשנת 2019 על 47% לעומת כ-21% וכ-31% במגזר החסידי והספרדי, בהתאמה. שיעור התעסוקה של חסידים עמד בשנת 2019 על כ-58%, אצל ספרדים על כ-52% ובקרב ליטאים על כ-38%.
דווקא החסידים בוחרים בענפים כלכליים טיפוסיים לעולם החרדי (כ-36%) הליטאים 27% והספרדים רק 22%.
עורכי המחקר מדגישים כי קיימת מגמת עלייה ניכרת בשיעורי התעסוקה בערים החרדיות בשנים האחרונות. יחד עם זאת, קיימת שונות גבוהה בין הערים החרדיות בשיעורי התעסוקה ובהכנסה הממוצעת ברוטו לחודש עבודה. השונות נובעת בין היתר מהתפלגות האוכלוסייה בעיר לפי הזרמים החרדיים השונים, כמו גם נגישות למרכזי תעסוקה ועוד.
עוד נמצא כי ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש עבודה עולה על פני שנים מהכניסה לשוק העבודה בקרב העובדים שאינם לומדים בכולל.
קשר רב דורי: שיעור התעסוקה בקרב אלו שאביהם הועסק בילדותם גבוה יותר ועמד על 58% לעומת 46% בקרב אלו שאביהם לא הועסק בילדותם, וגם בשכר היו פערים בין שני הקבוצות.
המחקר מצטט המלצות קודמות להענקת פטור משירות צבאי בגיל 22, לצד מתן תמריצים מתאימים לרכישת השכלה ומיומנויות.
לסיום, עורכי המחקר מצביעים על נתון שעבור כל מי שחבש את ספסלי בית המדרש אינו חידוש: סקר מיומנויות בוגרים 2014–2015 מלמד שבקרב גברים חרדים בני 18–29 הציונים החציוניים של הלומדים בישיבה או בכולל שאינם עובדים – גבוהים יותר לעומת הציונים של העובדים שאינם לומדים בישיבה או בכולל. הם מצטטים מחקר הקובע כי המיומנויות של גברים חרדים הלומדים בישיבה או בכולל גבוהות מאלו של העובדים (ואינם לומדים), משום שהלימודים בישיבה או בכולל מפתחים יכולות של לימוד, קריאה, חשיבה לוגית ועוד.