פיקוח מחירים ממשלתי: נשק יום הדין וההשפעה על התיק שלנו

עם נתונים מפתיעים מספיק בשביל להפיל את השוק ב-5%, הגיע הזמן לקחת בחשבון צעדים לא פחות מפתיעים כחלק מהמלחמה באינפלציה | מה יקרה אם הממשלות יטילו פיקוח על המחירים? מהיכן נובעת התנגדות הכלכלנים למהלך? ואיך זה ישפיע על תיק ההשקעות שלנו? | דניאל שבקס CFP בסקירה מקצועית

ניהול תיק השקעות | תמונה: pixabay

זה קורה שוב, רק שהפעם זה לא אחרי העלאת ריבית אחת או שניים, אלא עמוק אל תוך רצף העלאות ריבית שהכלכלה העולמית לא ראתה מזה עשורים. הבנקים המרכזיים מעלים ריבית שוב ושוב, אבל האינפלציה ממשיכה לחרוג בענק. לא רק מהיעדים שהציבו לעצמם הבנקים המרכזיים, אלא גם מתחזיות השוק.

המציאות שבה האינפלציה שוב ושוב גוררת את השוק למפולת, ובמילים אחרות מפחידה את כולנו, ובצדק, היא ללא ספק מציאות שלא תישאר כאן לתקופה ארוכה. מה שיקרה זה אחד מהשניים – או שהשוק יפסיק להאמין ביכולת של הבנקים המרכזיים להשתלט על המצב, או שהבנקים המרכזיים פשוט יפעילו את נשק יום הדין שלהם על מנת לשבור את הכל.

250/200 סייד בר + קובייה

שניים מהנשקים הללו, שרק לאחרונה נראו לכולנו כחלום בלהות שלעולם לא יתממש, נשמעות לנו פתאום ריאליות. הנשק הראשון הוא הנשק הנוכחי – העלאת ריבית – רק במינון כפול. 

אתמול ראינו לראשונה בנק השקעות נחשב שמתמחר העלאת ריבית של אחוז שלם בשבוע הבא ע"י הפדרל ריזרב. בבריטניה אנו עדים למגמה זהה, כאשר לראשונה בהיסטוריה מאז הבנק המרכזי הפך לעצמאי השוק מתמחר אפשרות של העלאת ריבית ב- 75 נקודות בסיס.

אבל יש גם נשק מסוג אחר, חזק בהרבה, שמשפיע ממש מיידית על האינפלציה. מדובר בנשק יום הדין שהכי לא חלמנו שמישהו במדינה מערבית יחשוב על האפשרות הזאת. ואם יש מי שחושב על כך, אז חשוב מאוד שלפחות נערך לאפשרות הזאת.

נשק יום הדין 

בכל מדינה מערבית דמוקרטית, החופש הכלכלי הוא אבן יסוד. שיטת הממשל והשתייכות השלטון לזרם הכלכלי הימני או השמאלי לא ישנה זאת. ובכל זאת, היו כמה וכמה כלכלנים וגורמי ממשל שהזכירו לאחרונה את הצעד הדיקטטורי ביותר ככלי להשתלטות על האינפלציה – פיקוח על המחירים.

הרעיון להטיל משטר שיפקח על מחירי המוצרים הולך ומתעצם ככל ואנו עדים להתרחבות האינפלציה לעבר סעיפים רבים שפחות היו אמורים להיות מושפעים מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה או ממשבר האספקה העולמי.

הרעיון נשמע פשוט – הטלת פיקוח ממשלתי באמצעות קביעת תקרה מקסימלית של מחירי המוצרים ממנה אסור לחרוג. כתוצאה מכך ייעצרו מיידית עליות המחירים והאינפלציה תצלול. תרחיש כזה יהיה ללא ספק היעיל ביותר במלחמה באינפלציה, אך לא פחות הרסני לחברות ולעסקים, שייאלצו לספוג הפסדים.

פיקוח מחירים מאסיבי אינו צעד שזוכה לקונצנזוס בקרב הכלכלנים וקובעי המדיניות, ולכן כמעט ולא דובר עליו. אבל כעת נראה שהכאוס גדול מספיק בשביל שידברו על האופציה הזאת, וזה בהחלט אמור לעניין אותנו כמשקיעים. 

למה? תקראו עד הסוף ותבינו.

פיקוח מחירים ממשלתי – בעד ונגד

כאמור, רוב הכלכלנים נוטים להתנגד לרעיון של הטלת משטר של פיקוח מחירים כחלק מהמאבק באינפלציה. הסיבות לכך מגוונות. בין היתר נטען לא פעם כי הגידול בהוצאות החברות מבלי להעלות את צד ההכנסות יוביל לייצור מינימלי וכתוצאה מכך למחסור חריף במוצרי יסוד בסיסיים.

Inner article

 

טענה נוספת ממשיכה את החשש ממחסור, וצופה במקרה כזה התפתחות של שוק אפור במחירים לא ריאליים (זוכרים את מקרה מגנום פיסטוק קראנצ'?), מה שלכאורה עשויה להוביל להיפך ממטרת הפיקוח.

בנוסף, טוענים מבקרי השיטה כי הפיקוח לא יעצור את עליית המחירים, אלא רק ידחה את הקץ. לדבריהם, בהזדמנות הראשונה לאחר סיום הפיקוח יזניקו החברות את המחירים על מנת לפצות על ההפסדים בכל תקופת הפיקוח.

מול מבקרי השיטה ישנה גם קבוצה שבנסיבות כמו אלו שאנו עדים להן, כן מאמינים בצעד הזה כתרופה יעילה ומהירה לעצירת האינפלציה. לשיטתם אין סיבה לחשוש ממחסור, שכן גם אם הוא לא מורגש על המדף, בפועל רוב הציבור (ממעמד הביניים ומטה) לא יכול לרכוש יותר מוצרים רבים בשל גל ההתייקרויות. יעידו על כך התחזיות הרבות למיתון באירופה ואפילו בארצות הברית.

גם השוק האפור שיש מי שחוששים להתפתחותו לא בהכרח ישפיע על שיעור האינפלציה, מאחר ולקוחותיו יהיו רק צרכנים מהמעמד הגבוה (כמו דמויות מפתח בזירה הכלכלית) שלא ירצו לוותר על רמת החיים לה הורגלו.

ומה לגבי החשש מזינוק מחירים ברגע שהפיקוח יוסר? אכן זה מה שיקרה, וזה אפילו יורגש חזק מאוד, בעיקר בגלל שזו תהיה התייקרות חדה מאוד – אך ברמה הכוללת היא עדיין תהיה ברמה פחותה בהרבה מאשר באינפלציה מתמשכת. מחיר כיכר לחם אחיד יכול לזנק ב-30%, אך לא ב- 130%.

השורה האחרונה היא הסיבה לכך שאנו מאמינים כי פיקוח ישיר על המחירים אכן יועיל לעצירת הסחרור האינפלציוני. 

איך זה משפיע על התיק שלנו?

פיקוח ישיר על המחירים הוא כאמור הנשק החזק ביותר נגד האינפלציה ותוצאותיו מורגשות ברמה המיידית, אך משמעות הדבר היא גם פגיעה אנושה בתעשייה. חברות ייאלצו לייצר מוצרים בעלות גבוהה יותר ללא כל יכולת להתאים את המחיר לצרכן לעלות זו.

ההפסדים הקשים לחברות כתוצאה ממדיניות זו יובילו לצלילות חדות בשוק ההון, פי כמה מהירידות שהיינו עדים להם מתחילת המשבר, ולאורך זמן. המשמעות היא כמובן מחיקה של טריליוני דולרים מתיקי ההשקעות בארץ ובעולם. וזאת למרות שלכולם יהיה ידוע כי מדובר בתהליך הבראה של העולם הכלכלי, ובתוצאה הסופית רק נרוויח מכך.

הסיכויים להפעלת פיקוח שכזה, גם אם הוא צעד נכון, עדיין אפסיים. למרות הבמה המרכזית שהוול סטריט ז'ורנל נתן לאפשרות הזאת, קשה להאמין שפוליטיקאים וקובעי מדיניות אכן יעזו לנקוט בצעד אמיץ כל כך ויהיו מוכנים לשלם את מחיר המרמור בקרב תומכיהם הגדולים ביותר כלכלית – בעלי השליטה בחברות התעשייה והייצור – כמו גם המרמור הציבורי בעקבות הדרישה להפחית מרמת החיים ולוותר על תענוגות רבות.

צעד קיצוני שכזה הצליח בשני מקרים בלבד, ובשניהם זה קרה במהלך מלחמת עולם שלא השאירה ברירה – ולמרות זאת נשמעה גם אז ביקורת רבה. אם כי הפיקוח אז בהחלט עצר את האינפלציה (למעט באינפלציית שנות ה- 70, בעיקר בגלל משבר האנרגיה עם הסרת הפיקוח). כל עוד לא מדובר באסון טבע או במלחמה קשה, קשה להאמין שהבנקים המרכזיים יעזו לנקוט בצעד שכזה.

עם זאת, עצם העובדה שאנו בכלל מדברים על האפשרות הזאת מוכיחה עד כמה גם היא עשויה להתממש. על כן מומלץ לפזר את התיק בין חברות חזקות שביכולתן להתמודד עם פיקוח מחירים שיגרום להן להפסדים מתמשכים במשך שנה ויותר. 

בנוסף, חשוב לפזר חלקים מהתיק בעולם ההשקעות האלטרנטיביות, שפחות חשוף לירידות חדות מדי במקרה של פיקוח מחירים גלובלי.

הכותב הינו מנהל החטיבה הפיננסית ב’הירשוביץ פתרונות’.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה