פלוג נפרדה: "היו חיכוכים עם הממשלה וכנראה יהיו גם בעתיד"

טקס הפרידה מהנגידה בהשתתפות סטנלי פישר, יעקב פרנקל, ואושיות כלכלה עולמיות | שחר אביטן

"האם היועץ הכלכלי לממשלה צריך להיות נגיד הבנק המרכזי?", שאל הנגידה היוצאת של בנק ישראל, קרנית פלוג בכנס הפרידה שנערך לה, ובו השתתפו גם הנגידים הקודמים, סטנלי פישר ויעקב פרנקל לצד שורה של אישים כלכליים בולטים מהארץ ומחו"ל כמו המשנה לנגיד הבנק של שוודיה, מרטין פולדן, נגיד הבנק המרכזי של ברזיל אילן גולדפיין ונגיד הבנק המרכזי של צ'כיה, ג'ירי רוזנוק.

'ביזנעס' מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!

"שאלה זו נדונה בעבר בבנק ישראל, בקרב חלק מהאנשים היושבים כאן היום. בזמן שדנו בחוק בנק ישראל החדש, סטנלי פישר סבר כי תפקידו של הנגיד כיועץ הכלכלי לממשלה מעמיד את הבנק בעמדה של מתח מתמיד עם הממשלה ועלול לערער את עצמאות הבנק בכל הנוגע לתחומי הליבה של האחריות שלו. באותה תקופה הייתי מנהלת חטיבת המחקר, ותמכתי בהשארת תפקיד היועץ הכלכלי בחוק, כפי שהוחלט לבסוף. כמה שנים לאחר מכן, כשהתמניתי לנגידה, פגשתי את סטנלי (בבאזל, בפגישה של ה-BIS) לאחר אחד העימותים הסוערים שהיו לי עם הממשלה, ואמרתי לו שעכשיו אני מבינה טוב יותר עם השקפתו הראשונית כנגד השארת תפקיד היועץ הכלכלי בבנק. סטנלי הפתיע אותי כשאמר שבהסתכלות מבחוץ, הוא משוכנע עוד יותר בחשיבות התפקיד הזה של בנק ישראל.

"שאלה זו הוצגה גם בפני ועדת הערכה עצמאית שהוזמנה להעריך את חטיבת המחקר של בנק ישראל בשנת 2012. בדוח שלהם נכתב, ואני מצטטת: "הגענו לבנק עם ספקנות רבה לגבי מתן האחריות לבנק מרכזי להיות יועץ לממשלה, לא כל שכן ה-יועץ, לגבי המדיניות הכלכלית". לאחר דיון מעמיק עם בעלי עניין רלוונטיים רבים בתוך ומחוץ לבנק, הם הסיקו: "בהיעדר שינויים יסודיים במוסדות אחרים בישראל, אנו מסכימים כי הבנק חייב להמשיך ולמלא את תפקידו הקריטי כיועץ הכלכלי לממשלה", ציטטה פלוג.

"אכן, טיעון מרכזי נגד מתן התפקיד של יועץ כלכלי לבנק המרכזי, הוא שהחיכוך המוגבר בין הבנק לממשלה שנוצר בעקבות תפקיד זה, עלול לערער את עצמאות הבנק בכל הנוגע לתפקידי הליבה שלו. דיון זה דומה לדיון בשאלה הנדונה בהרחבה בקרב בנקאים מרכזיים: עד כמה תחומי האחריות והמנדט שמוגדרים לבנק צריכים להיות רחבים. אני מכירה את הטיעון על פיו בחלק מהסוגיות ההחלטות מייצגות העדפות פוליטיות ולא שיקולים כלכליים טהורים הנוגעים למקסום התועלת החברתית, ולכן נכון להשאיר אותן לפוליטיקאים, על מנת שלא לערער את האמינות והעצמאות של הבנקים המרכזיים. אלו טיעונים לגיטימיים, ותקופת הכהונה שלי כנגידה בהחלט המחישה כי השמעת עמדות, מבוססות היטב, בנושאים רגישים או כאלה שנתונים בוויכוח ציבורי, אכן מעלה את רמת החיכוך מול הממשלה.

"ואולם", המשיכה הנגידה היוצאת, "כאשר אנחנו חושבים על תכנון מוסדות, אל לנו לחשוב בצורה מופשטת, ואנחנו אף פעם לא מתחילים מאפס. עלינו לקחת את נקודת ההתחלה בחשבון, ולהעריך מהי הסבירות ששינוי יקרב אותנו ל"מבנה אידיאלי" (אם קיים כזה). בהינתן שתפקיד זה הוגדר בחוק בנק ישראל המקורי משנת 1954 כאחד מתחומי האחריות המרכזיים של הבנק ושל הנגיד, נבנתה תשתית בסיסית של ידע וכח-אדם מקצועי, ונצבר המוניטין, שמאפשרים לבנק למלא את תחום האחריות הזה.

"אני גם מאמינה שהאמינות של בנק מרכזי מתחזקת, ולא נפגעת, מאיכות המחקרים והמלצות המדיניות שהבנק מספק. אלו למעשה תורמים לתמיכה הציבורית בעצמאות הבנק המרכזי. ובאשר לחיכוך בין הבנק המרכזי והמערכת הפוליטית, הרי שבמהלך כהונתי המתח גבר דווקא סביב נושאים הנמצאים בליבת העשייה של בנק ישראל, הנוגעים לתמיכה ביציבות הפיננסית. החתירה להגברת התחרות בשירותים פיננסיים, שכולנו שותפים לה, הובילה לויכוח ער לגבי הקצב, ההיקף, והפרטים הספציפיים של הרפורמות במגזר הפיננסי.

"הויכוח התמקד בכך שהתעקשנו להבטיח שהרפורמה לא תערער את היציבות הפיננסית, שלעיתים נתפסת כמובנת מאליה על ידי השותפים שלנו בעיצוב הרפורמה. בעבר, דווקא החיכוך עם המערכת הפוליטית לגבי תהליך הדיסאינפלציה, שגם הוא כמובן בליבת העשייה של הבנק המרכזי, היה אינטנסיבי, ויעקב פרנקל שיושב כאן, יכול להעיד על כך.

"אם כך, היו לנו חיכוכים בעבר, וכנראה יהיו לנו גם בעתיד, ועלינו להיות מסוגלים לעמוד בהם. בחלק מהמצבים, עלינו לספק את המלצות המדיניות בשקט, מאחורי דלתיים סגורות, ובשאלות המדיניות המרכזיות עלינו לתרום גם לדיון ציבורי מושכל יותר. אני מאמינה כי בתוך ההקשר הפוליטי הנוכחי שבו המדיניות נוטה, יותר מבעבר, להתמקד בתועלות של הטווח הקצר ולהתעלם מסיכונים ועלויות לטווח הארוך, חיוני שמוסד עצמאי בעל מוניטין יספק ניתוח מדיניות וייעוץ, ויסייע בהסברת הסוגיות לציבור. אם כן, אני סבורה שההחלטה להותיר את הייעוץ הכלכלי לממשלה בחוק בנק ישראל החדש משנת 2010, שירתה את המדינה היטב", סיכמה פלוג את עמדתה.

מאוחר יותר בדבריה, התייחסה הנגידה היוצאת לגובה הריבית במשק. "לאחר כמעט 4 שנים בהם הותרנו את הריבית ברמה של 0.1%, מסתמן שאנו מתקרבים לעידן של נורמליזציה ההדרגתית. אני כבר יכולה לדמיין את הוויכוחים הלוהטים שיתרחשו בוועדה המוניטרית לגבי התוואי והקצב של התהליך הזה. האתגר של הוועדה יהיה לא לפעול מהר מדי, כדי לא לפגוע בתהליך ההתבססות של סביבת האינפלציה בטווח היעד שלה; ולא לפעול לאט מדי, כדי לא להישאר behind the curve. אני מבטיחה שאעקוב אחר תהליך זה מקרוב, בעניין רב".

עד למינויו הסופי ותחילת כהונתו של נגיד בנק ישראל הנכנס, ד"ר אמיר ירון – תכהן נדין בודו טרכטנברג, המשנה לנגידת בנק ישראל, כממלאת מקום הנגידה היוצאת.