פנסיית חובה לעצמאים – המדריך

עו"ד שייקה רקובסקי

ביום 30 בדצמבר 2007 חתם שר התמ"ת, בטקס חגיגי, על צו הרחבה להסכם פנסיית חובה (שנחתם בין הסתדרות העובדים החדשה לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים) המחיל את הוראות ההסכם על כלל העובדים והמעסיקים במשק החל מיום 1 בינואר 2008.

לאחר דיונים רבים, אושר בדצמבר 2016 החוק המחייב גם את ציבור העצמאים בישראל לחסוך לפנסיה, והוא ייכנס לתוקף החל מינואר 2017. החוק, שמכונה בחלק מהמקומות "חוק פנסיה חובה לעצמאים" מנסה לתקן מספר פערים הקיימים בין השכירים והעצמאים בישראל – בתחומי החיסכון לפנסיה, תשלומי הביטוח הלאומי והזכאות לדמי אבטלה.

למעשה – לראשונה בישראל תובטח פנסיה לעצמאים – והם אף יקבלו דמי אבטלה בדומה לשכירים.

במדריך הזה נתמקד בצד החיסכון הפנסיוני של חוק פנסיה חובה לעצמאים – כמה צריך להפקיד, מתי, איך לבחור נכון אפיק חיסכון פנסיוני, איך מצטרפים ואיך לנצל את הטבות המס והיתרונות של החיסכון הפנסיוני בצורה הטובה ביותר.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-400 אלף איש מתפרנסים היום כעצמאים והם מהווים 12.5% מכלל המועסקים במשק.

חלק גדול מהעצמאים, ובייחוד העצמאים ברמות ההכנסה הנמוכות והבינוניות, אינם מפרישים לחיסכון פנסיוני, וכתוצאה מכך עלולים למצוא את עצמם ללא מקור הכנסה בגיל פרישה.

בנוסף למאפיינים של אוכלוסיית השכירים בנוגע לרמת החיסכון הנמוכה לפנסיה, סובל מגזר העצמאים ממספר מאפיינים ייחודים

  • חוסר יציבות תעסוקתית
  • עונתיות בהכנסות
  • העדר זכאות לדמי אבטלה
  • חסכון נמוך לפרישה
  • פער בין הכנסה מבוטחת להכנסה בפועל
  • צרכים ביטוחיים ייחודים

בכדי לצמצם את הפער בשיעור החוסכים בין שכירים ועצמאים, נקבע כי החל משנת 2017 קיימת חובת הפקדה לחיסכון פנסיוני לעצמאים.

כל עצמאי מגיל 21 ועד 60, שפעיל כעצמאי למעלה מחצי שנה, חייב על פי החוק החדש להפקיד לחיסכון פנסיוני. למרות זאת, מי שהיה ב-1/1/2017 בן 55 ומעלה פטור מחובת ההפקדה. דהיינו, חובת ההפקדה חלה רק על מי שנולד אחרי ה-31 בדצמבר 1961.

במקביל להחלת חובת החיסכון לפנסיה, שינתה המדינה במסגרת החוק גם את שיעור הפרשות העצמאים לביטוח לאומי.

עד שנת 2017 היה שיעור דמי הביטוח הלאומי ששילמו עצמאים בעלי רמת הכנסות נמוכה ובינונית גבוה מזה ששילמו שכירים. זאת, למרות שבפועל העצמאים לא היו זכאים כלל לחלק משירותי הביטוח הלאומי שעבורם שילמו, בדגש על זכאות לדמי אבטלה.

כדי לפתור את חוסר השיוויון הזה, ולסייע לעצמאים לבצע את ההפקדות לפנסיה, הוגדרה בחוק הפחתה בדמי הביטוח הלאומי.

בצד החובה לחסוך לפנסיה מבוצע תיקון עיוות היסטורי בשיעורי דמי הביטוח הלאומי.  כיום, עצמאים ברמות הכנסה נמוכות משלמים יותר מאשר חבריהם השכירים ברמת הכנסה מקבילה.

שיעורי דמי הביטוח הלאומי על חלק השכר שאינו עולה על 60% מהשכר הממוצע במשק יופחתו, מ-6.72% ל-2.87%, ואילו שיעורי דמי הביטוח הלאומי על חלק השכר אשר עולה על 60% מהשכר הממוצע במשק יועלו ב-1.6%. משמעות צעד זה היא הפחתה פרוגרסיבית של דמי הביטוח הלאומי עבור כ-90% מאוכלוסיית העצמאים, הכוללים את כלל העצמאים אשר הכנסתם היא מתחת לכ-21,000 ₪ בחודש.

  • עצמאים שהכנסתם הממוצעת היא 5,000 ש"ח בחודש ייהנו מהפחתה של 193 ש"ח לחודש בדמי הביטוח הלאומי.
  • עצמאים בעלי הכנסה של 10,000 ש"ח בחודש ייהנו מהפחתה של 149 ש"ח בחודש בדמי הביטוח הלאומי.
  • עצמאים בעלי הכנסה של 15,000 ש"ח בחודש ייהנו מהפחתה של 69 ש"ח בחודש בדמי הביטוח הלאומי.

שיעור ההפקדה לפנסיית חובה לעצמאים יעמוד על 4.45% עד חצי מהשכר הממוצע במשק, ועל 12.55% מהחלק מעל מחצית השכר הממוצע במשק.

לדוגמא עצמאי בעל הכנסה חודשית של 6,000 שקלים. עצמאי זה יהיה חייב בהפקדה לפנסיה כדלהלן:

סכום להפקדהשיעור הפקדהשכר
215.224.45%4,836.50
146.0112.55%1,163.50
361.236,000

 

לעומת זאת קיימת תקרה להפקדה והיא עד גובה השכר הממוצע במשק. דהיינו במידה והעצמאי משתכר 15,000 ₪ בחודש, תהיה תקרת ההפקדה לפנסיה כדלהלן:

סכום להפקדהשיעור הפקדהשכר
215.224.45%4,836.50
607.0112.55%4,836.50
00%5,327
____________
822.2315,000

 

ההפקדה השנתית המקסימלית לשנת 2017 הינה – 9,867 ₪.

על הסכום החודשי שמעל לתקרת שכר ממוצע , אין החוק מחייב בהפרשה פנסיונית. אם כי, החוסך יזכה להטבות מס על הפקדות בשל סכומים אלו.

בנוסף, על מנת לעודד את החיסכון לפנסיה:

  • תוגדל הטבת המס של העצמאים לזיכוי בהפקדה לפנסיה בשיעור של 0.5%, דהיינו עד לשיעור של 16.5% מההכנסה החייבת. יש לציין כי הרווחים שצובר החסכון לאורך השנים פטורים ממס רווחי הון.
  • כמו"כ בהפקדה לקרן השתלמות, עד היום, כדי ליהנות מהטבת מס מירבית בשיעור של 4.5% מהכנסתו, היה חייב העצמאי להפקיד 7% מהכנסתו. כיום, יוכל עצמאי להפקיד 4.5% מהכנסתו לקרן השתלמות ולהיות זכאי להטבת מס כבר בשלב ההפקדה מהשקל הראשון ועד לתקרת הפקדה שנתית של 11,700 ₪. יש לציין כי כל הרווחים בגין הפקדות אלו נהנים מפטור ממס.

ההפקדה תוכר אך ורק במידה ותשולם בשנת המס הרלוונטית. במידה וההפקדה תועבר באיחור, תוכר לשנת המס בה הועברה.

מנגנון אכיפת חובת ההפקדה

עד סוף כל שנה, תעביר רשות המיסים מידע למרכז לגביית קנסות מידע על כל עצמאי שחייב בהפקדה ולא הפקיד (בחלקה או במלואה). המרכז לגביית קנסות ישלח בדואר רשום לעצמאי התראה ובה ינקב מועד לתשלום החוב. החוב יגרור גם קנסות והוצאות שונות. אי תשלום במועד יגרור קנס בסך 500 ₪ צמוד למדד.

כיצד יפעל מנגנון דמי אבטלה לעצמאי…

במועד הפקדת הכספים יסווגו הכספים ככספי תגמולים, אך שליש מהכספים יסווג לרכיב ייעודי למצבי אבטלה. חלוקת הכספים היא בדומה להבחנה הקיימת אצל השכיר בין הפקדות התגמולים להפקדות הפיצויים.

עצמאי אשר סגר את עסקו, יוכל למשוך את הסכום הצבור למצבי אבטלה בהתאם לכללים הבאים:

  • תקרת הסכום אשר הופקד לרכיב ייעודי למצבי אבטלה.
  • מספר שנות עבודתו כעצמאי כפול 12,230 ₪, ובלבד שבאותם שנים לא קיבל מענק פרישה.
  • מספר שנות עבודתו כעצמאי כפול הכנסתו המובטחת באותן שנים.

במידה והסכום שנצבר ברכיב הייעודי למצבי אבטלה קטן משלוש פעמים שכר מינימום, יהיה ניתן  להשלים כספים גם מרכיב התגמולים עד לשלוש פעמים שכר מינימום.

הסיוע יינתן כקצבה  חודשית, שתיפרס באופן שווה, על פני שלושה חודשים.

חיסכון זה מיועד לסייע לעצמאי להחליף את הכנסתו בתקופות של אבטלה והן לסייע במימון הקמת עסק נוסף לצורך השתלבותו בשוק התעסוקה.

יש לציין כי מנגנון התשלום לדמי אבטלה עדיין לוקה בחסר. זאת, משום שלמעשה העצמאי משלם מכיסו את דמי האבטלה ולא כשכיר שנהנה מכך מכספי הביטוח הלאומי.

 

כתיבת תגובה