פרוספקט ושברו • אמת בפרסום לשיטת השופט רובינשטיין

השופט רובינשטיין. צילום: מרים אלסטר | פלאש 90

שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין עשה השבוע סדר בתחום השיווק בענף הנדל"ן עם פסיקה מעניינת במיוחד שמחזירה את המונח "אמת בפרסום" למשמעותו האמיתית. בסתירה בין חוזה הרכישה לחומרי הפרסום שהביאו את הרוכשים, נתן השופט עדיפות לחומרי הפרסום.

כולם מכירים את האותיות הקטנות בחוזה המבהירות כי הוא ורק הוא מחייב את הקבלן. זאת אומרת שכל ההבטחות הפרסומיות בפולדרים ובפרוספקטים המרשימים, אינם אלא אחיזת עיניים. פעמים רבות מגלים הרוכשים שהדירה הנוצצת במודעה או בסרטון, שלא לדבר על "הדירה לדוגמא", רחוקים מאוד ממה שהם מקבלים בפועל.

בהחלטתו של רובינשטיין שנתקבלה בעקבות סכסוך משפטי בין רוכשים ליזמים שבנו מגדלי מגורים יוקרתיים על חוף הים בנתניה, נכתב: "פעמים שהפרוספקט הוא בבחינת אותן פרסומות מפתות, שנאמר בהן כפוף לתנאי המבצע, ועל המתעניינים לתור אחר אותיות קטנות של המבצע, בעוד הפרסומת באה באותיות קידוש לבנה".

במקרה האמור נרכשו שתי דירות שהפרסומת הנוצצת הבטיחה שהן בשטח של 169 מ"ר פלוס מרפסת בשטח של 27 מ"ר. אלא, שלאחר שנכנסו הרוכשים לדירות, התברר להם כי דירה אחת משתרעת על שטח של 128 מ"ר ואילו שטחה של השנייה על 124 מ"ר בלבד. בקיצור, אין קשר בין הפרסום למה שנתקבל בפועל.

היזמים טענו שהחוזה, חוזה המכירה, הוא זה שמחייב ולא עלוני הפרסום למיניהם. בית המשפט לא קיבל את טענתם וחייב אותם לפצות את הרוכשים. הם לא ויתרו וערערו על פסק דינו של בית משפט השלום ונדחו גם במחוזי. הם ביקשו לערער שוב ופנו לבית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור.

כאמור, השבוע החליט בית המשפט העליון כי פרסומים, צבעוניים ונוצצים ככל שיהיו – מחייבים! הפיצוי אגב עמד על מאות אלפי שקלים לכל רוכש. גם הוצאות המשפט שיקפו את מורת רוחם של בתי המשפט מהטעייה בפרסום.