פרופ’ שמואל האוזר: אני נגד הדלפות מחקירות גלויות וסמויות

יו”ר הרשות לניירות ערך לשעבר מתח ביקורת על המשטרה וקרא לבסס נורמות חדשות נגד ההדלפות מחדרי חקירות

שמואל האוזר בקריה הקדמית אונו

 

פרופ’ שמואל האוזר, היו”ר היוצא של הרשות לניירות ערך ופרופ’ למימון בקריה האקדמית אונו, מותח ביקורת על התנהלות המשטרה בחקירות השונות של נתניהו.

jerusalem-box

יו”ר הרשות לניירות ערך לשעבר אמר את הדברים בקריה האקדמית אונו, בכנס בסימן עשור ל”הצלחה”, התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת. “לא יודע כמה מכם מכירים את תופעת האספרגר בספקטרום האוטיסטי, יש לי בבית ילד כזה. אין חצי אמת, יש אמת מדויקת. אם מספרים לו חצי אמת, הוא מתבלבל. אני אוהב את התכונה הזאת, לתאר במדויק עובדות מבלי להתחשבן איך זה נשמע. אני בעד שקיפות מהספקטרום ונגד אוטיזם של מסירת מידע מלבד לדייק. במקום שיש כשלי שוק, רגולציה מיועדת להגן על הציבור באמצעות חקיקה, אכיפה ורגולציה.

לכאורה, יש שיטענו ששמירת ענייני הציבור זה להיות שוטר. אני מאמין באכיפה חסרת פשרות נגד עבריינים, אבל זה לא מספיק. לא רק לתפוס את הרעים אלא בקונטקסט רחב יותר – שמאפשר לציבור כר נרחב של פעילות כלכלית הוגנת בתנאים שהם למען הציבור. בקונטקסט הזה, תמיד הייתי בעד צדיק וטוב לו, רשע ורע לו. מי שעובר את החוק, למצות איתו את הדין בלי הנחות סלב. מנסיוני כרגולטור-שוטר, בתפקידי ברשות לניירות ערך – הייתי אחראי על חקירות רבות. שקיפות לא כוללת, לדעתי, הדלפות מחקירות. אני נגד. איסוף החומר וחקירות גלויות וסמויות לא צריך להתלוות להתערטלות בציבור, דרך אינטרסים שונים. אין מקום לפטפט למוות את החקירות. סיפור על חוקר ושופטת, דוחק את הדיונים בשוחד ומירמה לשוליים.

אין מקום להדליף מהחקירות בגלל תחושת הרדיפה ובגלל שמידע חלקי הוא סוג של דיסאינפורמציה, שלא מועיל לחקירה. חקירות שמתנהלות בשקט, יעילות יותר. המסגרת הזאת, גם כשיש סמכות לעצור נחקרים, אין סיבה לעשות שיימינג. בארה”ב יש נורמות ברורות בנושא הדלפות מחקירות, הגיע הזמן שגם אנחנו נעשה זאת. זה חשוב, כי אמון הציבור הוא נשמת אפה של מערכת הצדק. שקיפות יכולה לתרום לאמון הציבור. התערטלות באמצעות הדלפות, לא תורמת לזכות הציבור לדעת אלא פוגעת באמון הציבורי.

רות רונן, שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת”א, דיברה בכנס על הצורך בהבחנה ברורה בין הרגולטורים השונים ואכיפה שנמדדת במדד העצמתי, מהן הסנקציות על המפר ומדד הסיכוי להיתפס. היא הדגישה, כי לא לגבי כל הפרה, יש הרשעה. “מי ששוקל להפר את החוק, צריך לקחת בחשבון שיש סיכוי שלא יובא לדין ואם יובא, לא בהכרח יואשם. אנשים מפירים  את החוק כי חושבים שלא ייתפסו. זוהי חולשתו של ההליך הפלילי – ולכן נוספה האכיפה המנהלית”. עוד התייחסה השופטת רונן לפרשת בנק הפועלים והחקירה האמריקנית, שלדבריה העלתה לדיון נושא של ריב סמכויות בין רגולטורים – הרשות לניירות ערך מול המפקח על הבנקים והצורך בהגדרת גזרות.

side
inner

כתיבת תגובה