בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל לאחרונה באופן חלקי את תביעת המדינה, נגד חברי קהילת "המתמידים" ומוסדותיה, וקבע כי יושבו לקופת המדינה 24 מיליון ש"ח, בתוספת הצמדה וריבית | חברי הקהילה ומוסדותיה הורשעו בביצוע מאות עבירות של זיוף, קבלת דבר במרמה והלבנת הון
אהרון סוויסה 29.04.2025
חלק מהחשודים בפרשת 'המתמידים' מובאים להארכת מעצר | צילום: יונתן זינדל/פלאש 90 בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט רם וינוגרד, סגן נשיא) קיבל לאחרונה באופן חלקי את תביעת המדינה, שיוצגה באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), נגד חברי קהילת "המתמידים" ומוסדותיה, וקבע כי יושבו לקופת המדינה 24 מיליון ש"ח, בתוספת הצמדה וריבית.
בהליך הפלילי שקדם להגשת התביעה האזרחית, הורשעו חברי הקהילה ומוסדותיה – בביצוע מאות עבירות של זיוף, קבלת דבר במרמה ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. לטענת הפרקליטות, מדובר במרמה מתוחכמת, שבמסגרתה הוגשו דיווחים כוזבים על תלמידים פיקטיביים, תוך זיוף מסמכים והצגת מצגי שווא, במטרה להגדיל את התמיכות הכספיות לעמותות הקשורות לקהילה. בהכרעת הדין נקבע כי במסגרת התרמית, שהתרחשה בשנים 2008–2010, התקבלו במרמה ממשרד החינוך כ-40 מיליון ש"ח. בגזר הדין הורה בית המשפט על חילוט נכסים בשווי של כ-24 מיליון ש"ח. ערעורים שהוגשו לבית המשפט העליון נדחו ברובם, ובפסק הדין בערעור נקבע כי היקף המרמה לצורך הרשעה עומד על 40 מיליון ש"ח.
המדינה, באמצעות עו"ד אחוה ברמן מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), בליווי היחידה לאכיפה אזרחית, ניהלה תביעה אזרחית להשבת כספים שהתקבלו במרמה ממשרד החינוך. המדינה טענה כי הנתבעים הפרו את התחייבויותיהם החוזיות כלפי משרד החינוך, התנהלו בחוסר תום לב קיצוני, והטעו את המדינה באופן שגרם לה נזק ממוני חמור.
בנוסף, המדינה טענה לעוולות נזיקיות מובהקות, ובהן תרמית, מצג שווא רשלני והפרת חובה חקוקה. המדינה טענה כי יש להטיל על הנתבעים אחריות אישית להשבת הכספים שנגזלו מהקופה הציבורית. בית המשפט קבע כי בהתאם לעקרונות דיני הנזיקין והקשר הסיבתי, הנזק בפועל שנגרם למדינה עומד על 24 מיליון ש"ח, תוך התחשבות בטענות שהועלו על ידי הצד שכנגד.
עוד דחה בית המשפט את טענות ההגנה של הנתבעים בנוגע למעשה בית דין כתוצאה מהליכי החילוט הפליליים, וקבע כי אין בכך כדי לחסום את המדינה מהגשת תביעה אזרחית עצמאית. בית המשפט קבע ביחס לנתבעים כי: "התנהגותם נועדה לקדם את מטרות הקהילה באמצעות תרמית מסועפת שמטרתה הגדלת היקף כספי התמיכה המשולמת לקהילה, ונקיטת פעולות רבות להסתרת התרמית, שכללו זיוף תעודות זהות והקמת מערך הודעות והסעות של אברכים מהקהילה למקומות בהם התקיימו לכאורה לימודים".
הפרקליטות מסרה כי: "פסק הדין מהווה צעד משמעותי במאבק בהונאות כלפי כספי הציבור ובהגנה על תקינות מערכת התמיכות הממשלתית. ההליך ממחיש את מחויבות המדינה למצות את הדין גם בכלים האזרחיים עם עבריינים הפוגעים בכספי הציבור, ולפעול בנחישות להשבת הכספים לקופת המדינה. הפרקליטות תמשיך לפעול בכל הכלים המשפטיים כדי להבטיח שכספי תמיכות יועברו ליעדם ולא ינוצלו לרעה".
