פתח תקווה: העירייה לא הנגישה מבנים ותשלם קנס

כיכר המייסדים בפתח תקווה. צילום: נתי שוחט | פלאש 90

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים ממשיכה לפעול לאכיפת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנות הנגישות מכוחו, לשם הבטחת זכותם של תלמידים עם מוגבלות לחינוך שוויוני, נגיש ומכיל. בצעד משפטי משמעותי המדגיש את המחיר הכלכלי של אי-ציות לחוקי הנגישות, הגישה הנציבות ביום 28 בינואר 2026 לבית משפט השלום בפתח תקווה תביעה אזרחית בשם תלמיד עם אוטיזם, נגד עיריית פתח תקווה, ראש העיר ומנהל מינהל החינוך בעירייה, בגין הפרה מתמשכת של חובות הנגישות בבית הספר היסודי "בר לב" בעיר. על פי כתב התביעה, התלמיד, יליד 2014, המתמודד עם רגישות שמיעתית משמעותית כחלק מהאוטיזם, נאלץ לאורך שנות לימודיו להשתמש באופן יומיומי ומתמשך באוזניות אוטמות רעש, בשל סביבת לימודים רועשת ולא מותאמת, דבר שגרם לו מצוקה וחרדה.

הפרשה חושפת שורה של כשלים ניהוליים וכלכליים מצד הרשות המקומית, שכן למרות פניות חוזרות ונשנות של הוריו, המלצות רפואיות ברורות, פניות מצד הנציבות והתראות בכתב, העירייה לא ביצעה את התאמת הנגישות הנדרשת ובראשה התקנת כיתה אקוסטית. עוד נטען בכתב התביעה כי העירייה לא יידעה את ההורים במועד על זכותם להגיש בקשה להנגשה פרטנית, לא טיפלה בבקשות שהוגשו, לא פנתה למשרד החינוך לצורך בחינת תקצוב ההתאמה, ואף דחתה את הבקשה בטענה שגויה שלפיה התאמות אקוסטיות ניתנות רק לתלמידים עם לקות שמיעה. טענה זו עומדת בסתירה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולתקנות הנגישות, הקובעים כי הזכאות להתאמות נגזרת מצרכיו של התלמיד בשל מוגבלותו ולא מסוג מוגבלותו.

במסגרת ההליך המשפטי, עו״ד פריד מחאג׳נה, ממונה תביעות מחוזי בנציבות וב"כ התובע בתיק, הגיש בשם הנציבות תביעה וביקש מבית המשפט להורות על ביצוע מיידי של התאמות הנגישות הנדרשות, לרבות התקנת כיתה אקוסטית, וכן לחייב את הנתבעים בתשלום פיצויים בסך 73,520 ש"ח, בגין הפרת הזכות לנגישות והפגיעה מתמשכת בזכותו של התלמיד לחינוך שוויוני. מדובר בסכום המקסימלי על פי חוק, עובדה המאותתת לרשויות המקומיות על הסיכון הכלכלי הגבוה הכרוך בהזנחת תחום הנגישות. מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נמסר: "תלמיד עם מוגבלות זכאי לקבל שירותי חינוך באופן שוויוני, נגיש ומותאם לצרכיו. כאשר רשות מקומית מתעלמת מפניות, דוחה בקשות על בסיס פרשנות שגויה של החוק ואינה מבצעת התאמות נגישות בסיסיות, זוהי הפרה חמורה ומתמשכת של זכויות התלמיד. אנו מבקשים להזכיר לציבור כי הזכות לחינוך שוויוני אינה המלצה, אלא חובה משפטית מחייבת".

המשמעות הכלכלית של התביעה מקבלת משנה תוקף לאור היקף האוכלוסייה הזקוקה לשירותים אלו; בישראל חיים כיום כ-1.320 מיליון אנשים עם מוגבלות המהווים כ-13% מהאוכלוסייה. מתוכם, כ-100,000 נוספו בעקבות מלחמת 'התקומה'. כמו כן, בישראל ישנם 390,000 תלמידים זכאי חינוך מיוחד. נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, דן רשל, הוסיף: ״הנציבות תמשיך לפעול בנחישות ולהפעיל כלים משפטיים כדי לוודא שתלמידים עם מוגבלות לא יידחקו לשוליים, וכי רשויות ציבוריות יעמדו בחובתן לאפשר חינוך נגיש, שוויוני ומכבד לכל תלמיד ותלמידה בישראל״. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות פועלת מתוקף חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998, ואמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות, שעליה חתומה מדינת ישראל, ומבהירה כי אכיפה כלכלית תהווה כלי מרכזי בתיקון עוולות חברתיות.

מדוברות העירייה נמסר: התלמיד המדובר סובל מאוטיזים ומלקויות נוספות, וביניהן גם הפרעת רעשים. זאת בהתאם לתוצאות האיבחונים הרפואיים שהתקבלו בעניינו. בתוך כך, העירייה ביצעה שורה של עבודות בכיתה, בעלות כוללת של עשרות אלפי שקלים, לצורך התאמתה ללקות ממנה סובל התלמיד. העבודות בוצעו בכפוף להרשאה שניתנה ממשרד החינוך ובהתאם לכללי המשרד. מהנדס מטעם משרד החינוך אישר את ביצוע ההתאמות בכיתה בהתאם לדו"ח התאמות של יועץ אקוסטי מוסמך שמתייחס ללקות הספציפית של הילד.

יודגש כי הכיתה הייתה מוכנה כבר בימים הראשונים לפתיחת שנת הלימודים. עוד יודגש כי גורמי הרשות עמדו ועומדים בקשר רציף עם האם, והובהר לה באופן מפורט כי ההתאמות שבוצעו נותנות מענה ללקות הרלוונטית, בהתאם למסמכים הרפואיים. יצוין כי העירייה מבצעת מידי שנה מאות עבודות להנגשת כיתות ללקויות השונות, בעלות שנתית של מיליוני שקלים, בהתאם לאישור משרד החינוך ובתיאום עם הגורמים הרלוונטיים במשרד."