צניחה חופשית: הישראלים סגרו את הארנקים במלחמה

כרטיסי אשראי | אילוסטרציה: שאטרסטוק

חברת שבא, מנהלת ומפתחת מערכות התשלומים הלאומיות בכרטיסי חיוב ו-ATM, מפרסמת את נתוני ההוצאות של הציבור הישראלי בשבוע ה-1 למבצע ״שאגת הארי״ בין הימים 1 עד ה-7 במרץ 2026. מהנתונים עולה כי סך ההוצאות של הישראלים באמצעות כרטיסי חיוב הגיעו בשבוע זה ל-7.048 מיליארד ש״ח והן היו נמוכות בשיעור של 48% מההוצאות בשבוע שקדם לו בין ה-22 ל-28 בפברואר 2026 שבמהלכו היקף ההוצאות עמד על 13.538 מיליארד ש״ח. הירידה הדרמטית בהיקף הצריכה הפרטית משקפת את העצירה הכמעט מוחלטת של המשק עם פרוץ הלחימה, כאשר הציבור הישראלי צמצם משמעותית את רכישותיו והתמקד במוצרי צריכה בסיסיים בלבד.

עוד עולה מנתוני שבא כי סך ההוצאות בשבוע ה-1 של ״שאגת הארי״ היו גבוהות ב-9% מסך ההוצאות בשבוע ה-1 של ״חרבות ברזל״ מה-8 עד ה-14 באוקטובר 2023 שהגיע ל-6.489 מיליארד ש״ח. בשבוע ה-1 של ״עם כלביא״ בין ה-13 ל-19 ביוני 2025 סך ההוצאות עמד על 7.392 מיליארד ש״ח והיה גבוה ב-5% מההוצאות בשבוע ה-1 של ״שאגת הארי״. הנתונים הללו מצביעים על כך שבעוד שהמשק הפגין חסינות מסוימת ביחס לתחילת המלחמה ב-2023, הרי שבהשוואה למבצע "עם כלביא" אשתקד, הפגיעה הנוכחית בכיסו של הצרכן הישראלי היא עמוקה ומשמעותית יותר.

שבא מפרסמת גם את נתוני ההוצאות בענפי הצריכה המרכזיים של המשק ובפילוח גיאוגרפי לפי יישובים. מהניתוח עולה כי בענפי המזון נרשמו בשבוע ה-1 של ״שאגת הארי״ עליות בהוצאות הציבור – ברשתות המזון (2.2%), בקצביות, במאפיות ובמכולות (4.6%), אבל ביתר ענפי המשק נרשמה ירידה חדה כאשר ענף ההלבשה והנעלה בולט במיוחד עם ירידה של 59%, ובענף המסעדות, בתי הקפה והמזון המהיר נרשמה ירידה של 37%. הצמיחה היחסית בענף המזון מעידה על הצטיידות הציבור במוצרי יסוד עקב אי הוודאות, בעוד שענפי הלייף-סטייל והפנאי ספגו מכה אנושה עם השבתת מרכזי הקניות והימנעות הציבור מיציאה למקומות בילוי.

מניתוח ההוצאות בפילוח גיאוגרפי עולה כי בעיר אילת, המבוססת על ענף התיירות, נרשמה ירידה של כ-62% בהוצאות באשראי בשבוע ה-1 של המבצע לעומת זה שקדם לו. בירושלים ות״א היקף ההוצאות ירד בשיעור של 53%, בקריית שמונה ההוצאות פחתו ב-46% ובשדרות ב-28%. נתונים אלו מדגישים את הפגיעה הרוחבית בכל חלקי הארץ, כאשר הערים הגדולות ואזורי התיירות חווים את הצניחה החדשה ביותר, בעוד שביישובי העוטף והצפון המורגלים במצבי חירום, הירידה הייתה מתונה יותר ביחס לממוצע הארצי אך עדיין מהותית ומשפיעה באופן ישיר על חוסנם של העסקים המקומיים.