“צפצפו” נתבעו וחויבו לשלם 7 מיליון שקלים

משפחה שבנתה 80 מבנים ושטחי חניה ענקיים על קרקע שניתנה להם תמורת 800 שקלים בשנה לצורך חקלאות, מנושלת מן השטח ותשלם ‘דמי שכירות’ עצומים • רמ”י שתבעה אותם עושה בתקופה הזו פעולות דומות להפסקת שימושים חורגים בשטחים חקלאיים

קרקעות | צילום: שאטרסטוק

בית המשפט המחוזי מרכז, קיבל בפסק דין תקדימי, את תביעת רשות מקרקעי ישראל, אשר יוצגה על ידי פרקליטות מחוז תל אביב, לביטול חוזה ולהשבת שתי נחלות חקלאיות, במושב כפר טרומן, ששימשו בין היתר לחניון “טסים”, חניון לטווח ארוך לבאי שדה התעופה נתב”ג.

לצד ביטול החוזה והשבת הנחלות, חויבו הנתבעים בתשלום דמי שימוש ראויים, בהיקף של יותר משבעה מיליוני שקלים, בגין שימושים בלתי חוקיים וכן חויבו בהסרת מבנים לא חוקיים שבנו בשטח. הנתבעים חויבו גם ב-100 אלף ש”ח בגין הוצאות המשפט.

250/200 סייד בר + קובייה

מדובר בנחלות שחולקו בכפר טרומן בסוף שנות ה-60 במאה הקודמת, עבור שימוש למגורים ולחקלאות. עלות השימוש בקרקע לשנה הוא 800 שקל. מפסק הדין עולה כי לאחר רפורמת החלב בשנת 1992 נקלעה המשפחה לקשיים, נאלצה למכור את הרפת ואז החלה לעשות בקרקע שימושים שונים: נפתח חניון לטווח רחוק עם שירותי הסעה ולקיחת הרכב מנתב”ג (הרחוק רק כ-10 ק”מ), נבנו צימרים וחדרי אירוח עבור הטסים, הוצבו בשטח מכולות לאחסנה, העניקו שירותי ניקיון לרכבים והשכירו מקום לחברת קוסמטיקה, מסגרייה, ועסקים שונים. בפסק הדין מנויים יותר מ-80 מבנים, סככות ומכולות שהוצבו בשטח הנחלות, לא כולל שטחי חנייה רחבי ידיים סלולים באספלט.

השימוש הבלתי חוקי בקרקע, נמשך שנים, ולמרות פסקי בית המשפט (גם פלילי) במשך השנים, המקום המשיך להיות מופעל עד שנסגר בשנת 2014.

פסק הדין דן בשאלה, מה דינו של חבר מושב, שעשה במשך שנים ארוכות, שימוש מסחרי אסור בהיקף נרחב מאוד, בקרקע חקלאית שבעלות המדינה, תוך ניצול המחיר הנמוך שנקבע עבור שימוש בקרקע זו, לטובת הפקת רווחים אישיים כתוצאה מהפרת הדין.

בית המשפט קיבל את עמדת המדינה, וקבע כי הם עשו במקרקעין שימושים חורגים באופן קיצוני, הפרו את מטרת ההסכם ואת זכותם להחזיק במקרקעין ובנסיבות אלו קמה לרשות מקרקעי ישראל, הזכות לקבל בחזרה את אותו החלק, שבקשר אליו נעשתה ההפרה, ללא כל חובה לשלם למושב או למי מחבריו פיצוי.

בית המשפט קבע, כי “הנתבעים ‘צפצפו’ על הוראות החוק, על החלטות בית המשפט, על החלטות מנהל קרקעי ישראל ועל הוראות הסכם המשבצת (ההסכם הכללי בין המדינה לכפר טרומן). בכך, הפרו הנתבעים הפרה יסודית, קשה ומתמשכת את הוראות הסכם המשבצת ואת מטרת החכירה העומדת ביסודו”.

870/135 ליינר ארטקל

הנתבעים לא הכחישו כי בנחלות נעשה שימוש חורג בהיקף נרחב, אולם לטענתם מדובר היה בכורח המציאות, לאור מצב הקריסה הכלכלית של המשק והחובות האדירים אליהם נקלעו כתוצאה מהרפורמה שבוצעה במשק החלב. וכך, מול הטענה כי מדובר בתביעה חריגה וקיצונית הפוגעת פגיעה קשה בזכויותיהם, נכתב בפסק הדין, כי “מצופה מרמ”י להציב גבולות נאותים ולנקוט במדיניות ברורה בכל הקשור בשימוש לא חקלאי בקרקעות שהוחכרו בתנאים מטיבים (800 שקל לשנה), מתוך הנחה שישמשו לצרכי חקלאות בלבד; ובמקרים שבהם עושים ברי הרשות במקרקעין ציבוריים, ככל העולה על דעתם, ונהנים מכך מנהג בעלים, מצופה כי רמ”י כנאמן הציבור וכמייצגו, ינקוט בצעדים משפטיים הולמים כנגדם ויפעל לקבל את הקרקע בחזרה. כך נעשה בתיק זה – וכדין”.

כאמור, נקבע כי בני המשפחה יהרסו את כל 80 המבנים הנמצאים במקום וישיבו את הנחלות לידי רשות מקרקעי ישראל, כשהן ריקות ופנויות ובהתאם להסכם פשרה שהושג עם מושב כפר טרומן. בנוסף, הם חויבו בתשלום דמי שימוש ראויים, לפי שיעור תשואה שיעמוד על 6% לשנה משווי המקרקעין, כך שישולמו 7,019,679 שקלים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

בנוסף, התקבלה הטענה, לפיה שימוש חורג יש לגזור בהתאם לשימוש המבוצע בפועל, כולל רכיב הרווח היזמי, בפרט בהינתן התנהלות בני הזוג.

עו”ד ליטל סדובסקי מפרקליטות מחוז תל אביב שהייתה אחת ממייצגות רמ”י בתיק, הגיבה לפסק הדין ואמרה, כי “מדובר בפסק דין חשוב ותקדימי, המהווה אבן דרך בפעולות האכיפה האזרחית  שהמדינה נוקטת, על מנת למגר את התופעה של שימושים בלתי חוקיים בקרקעות שנמסרו לשימוש חקלאי”.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

8 תגובות ל: "“צפצפו” נתבעו וחויבו לשלם 7 מיליון שקלים"

  1. חבל זה היה שרות מעולה לחניה ואני בטוח שמחירי החניה בשדה התעופה יעלו כי לא תהיה להם תחרות.
    מה גם שהשירות בשדה הוא גרוע

  2. רמ”‘ הוא נאצי ומתעלל בחקלאים שמשברי החקלאות חיסלו אותם ונאלצו לפנות לפרנסות אחרות.
    זה כמו להעניש שבוי שחזר משבי לאחר שעבר התעללות

  3. מבלי להצדיק את המושבניק הזה שחרג לא רק מהחוק אלא גם משכל ישר אל תשכחו שכשהמדינה מפרה את חלקה בהסכם הלא כתוב בינה לבין החקלאי והוא שהמדינה צריכה לשמר מדיניות שמאפשרת קיום מחקלאות לחקלאי המזגקן לא נשארות הרבה ברירות אם הוא רוצה פת לחם על שולחנו. ללא מקצוע חלופי, בגיל מתקדם וללא פנסיה כי הוא נחשב לעצמאי מה הוא כבר יכול לעשות. מכאן ועד אימפריה משוגעת הדרך ארוכה ואותה היה אסור לו לעשות

  4. בושה למדינה שכך פועלת מול מתיישבים שמשלמים מיסים כחוק …ולמי שפולש לקרקעות המדינה לא עושים כלום כי מפחדים לפתוח חזית חדשה ..זאת דוגמא לאך שהמדינה הורסת אזרחיה במקום לפעול לכך שהאזרחים יצליחו לפרנס בכבוד את המשפה

  5. חייבים לתקן את החוק ולאפשר לחקלאים להתפרנס בענף תחליפי גם אם אינו חקלאי אחרי רפורמת החלב או אחר, המנהל נוהג ללא רחמים תוך ניצול ציני שאין ממשלה…

  6. מעניין שמכל הקיבוצים שבנו בתי מלון, מפעלים, צימרים, קניונים, אכסניות וכו, מכרו הרחבות ווילות כל זה במיליארדי שקלים על שטחים שנועדו לחקלאות בלבד
    המדינה לא מעזה לדרוש את מה שגזלו בשיטתיות ותחושת בעלות על המדינה

  7. נוסף לשאלה האם שילמו מיסים שמותאמים לשימוש בנכס,ישנה שאלה האם היה באמת מותר להם לבנות שם,והאם למדינה אין שום זכות התערבות והכרעה,כלומר בתכנון הכללי של השטחים במדינה.לא הכל ראוי ליזמות פרטית.

  8. פסק דין קשה ומצער. מנותק מהמציאות בשטח. מציאות אותה הכתיבה ממשלה כושלת שלא השכילה ולא משכילה לתכנן לטווח בינוני (על טווח ארוך אני אפילו לא חולם). למרבית האסון – רמ”י ויועציה המשפטיים ימהרו לנצל פסק דין זה ואי לכך צפויות משפחות רבות ואפילו ישובים רבים להתמוטטות וקריסה. ע צ ו ב !!

כתיבת תגובה