קארל מארקס מתהפך בקברו

לדאבון הלב, אין כיום גוף חזק המאגד את החלשים באמת – עובדי הקבלן, ורבים מהעצמאיים – מול מוסדות המדינה הדורסניים, ומול גופים כלכליים חסרי עכבות | כדאי לשאול את ההיסטוריונים כיצד פעלו רונאלד רייגן ומרגרט ת'אצ'ר מול ועדי עובדים חזקים – שחוטאים למטרה שלשמה הוקמו

נמל אשדוד | צילום אילוסטרציה: מרים אלסטר, פלאש 90

עכשיו, בזמן שהליך הרכבת הממשלה מתגבש והולך, שב לכותרות השיח במעמד ההסתדרות וועדי עובדים. ראשיתם של ועדי העובדים הייתה בתפיסה הסוציאליסטית בדבר מאבק מעמדי גלובלי בין מעמד הפועלים ("הפרולטריון") לבין הקפיטליסטים המאמינים בשוק חופשי שבו מרוויח כל אחד לפי כושרו, כשרונו, ואני מוסיף: וקשריו. בראייה היסטורית הסוציאליזם הפסיד לקפיטליזם, ואפילו סין שעדיין מגדירה את עצמה כסוציאליסטית, מנהלת כלכלה קפיטליסטית לכל דבר. כך שבעת הקמת המדינה שהונהגה על ידי מפלגה סוציאליסטית, הוקמו יסודות סוציאליסטים; כמו ביטוח לאומי, קופות חולים, ההסתדרות וועדי העובדים.

מאז חלפו הרבה מים בוולגה, ומגופים שנועדו לדאוג לחלשים באמצעות התאגדות אל מול בעלי ההון, הפכה ההסתדרות עצמה לתאגיד עשיר ורב עוצמה, אשר שוכח את החלשים, ודואג לקבוצות החזקות במשק: עובדי חברת החשמל, הנמלים, רשות שדות התעופה, ועוד – שהפכו לקבוצות יחס פריווילגיות ומדושנות הסגורות כמעט לחלוטין לעובדים שאינם בעלי קשרי דם לעובדים הוותיקים. זאת ועוד, החלו להיווצר מעמדות בתוך אותם "מעמדות פועלים", כך שנוצרו פערים בלתי נסבלים בין עובדי קבלן, שאינם מאוגדים, לבין עובדים רשמיים העושים את אותה עבודה בדיוק!

ההסתדרות, שחרתה על דגלה מאבק של חלשים מול חזקים, שמנה עבתה ונטשה כוונת עושיה ומייצגת כיום את החזקים מול הממשלה ומול החלשים, ומהווה משקולת על הכלכלה הישראלית. בפועל, העובדים החלשים במשק הם עובדי הקבלן משוללי זכויות המועסקים במשרדי ממשלה, במשטרה, בצבא, בבתי הספר, בבתי החולים, בגופים פרטיים, ואפילו בהסתדרות עצמה.

מאבקים של ועדי עובדים חזקים מול מוסדות הממשלה הם תופעה גלובלית. לרוב הממשלה יוצאת וידה על התחתונה, אך היו כמה מקרים שנחישותם של העומדים בראשיהן הביסו את הוועדים רבי-הכוח ושינו במדינותיהם את מגמותיהן של הכלכלות. שתי הדוגמאות המפורסמות ביותר הן של רונאלד רייגן ושל מרגרט ת'אצ'ר.

בשנת 1981 פתחו בקרי הטיסה בארצות הברית בשביתה, בתביעה לקיצור שבוע העבודה ולהעלאת שכר. הנשיא באותה עת, רונאלד רייגן, תבע מהם לשוב לעבודה, ומשלא נענו לו הוא פיטר ביום 5.8.81 את כל 11,359 בקרי הטיסה השובתים. כתוצאה מכך השתבשה מערכת הטיסות חודשים ארוכים, אך ועדי העובדים הפיקו את הלקח הנדרש. בשנת 1984 החליטה ראש ממשלת בריטניה באותה עת, מרגרט ת'אצ'ר, לסגור את מכרות הפחם שהניבו הפסדים במקום רווחים. הכורים פתחו בשביתה שהייתה מלווה בתגרות המוניות עם המשטרה, אך משהממשלה לא נכנעה לדרישותיהם, הם סיימו את השביתה לאחר 362 יום בלא שחילצו מן הממשלה ויתור אחד ויחיד. גם כאן היו למהלכה של הממשלה השלכות ארוכות טווח על ההתנהלות הכלכלית.

אירועים מסוג זה לא יתרחשו, כנראה, אצלנו, משום שיש לוועדי העובדים כוח פוליטי רב ושלוחותיהם נמצאות בתוך המפלגות. בנוסף, קיים החשש שברצונם הם יכולים להשבית את מנועי המשק כולם (כמעט). הדרך היחידה להביא לפירוקם היא, כפי שנהג הנשיא רייגן, בסיוע של גופים חיצוניים – אפילו ממדינות זרות, אשר ימלאו את התקנים של התפקידים המושבתים, כפי שאיים לעשות בזמנו שר התחבורה לשעבר ישראל כץ במאבקו בנמלים. (אגב, בעת מלחמת יום הכיפורים, כאשר עובדי נמל רבים גוייסו למילואים, הובאו ארצה עובדים זמניים מהולנד לעבודה בנמלים). יש לנקוט במהלך זה בהדרגה, תוך ידיעה ברורה שיהיו נזקים זמניים למשק, והארץ תהיה בתוהו ובוהו זמני. כדי לממש חזון זה, על הממשלה החדשה לפעול ללא דיחוי, שכן רק כך היא תוכל לפצות על הנזקים הפוליטיים הזמניים שלבטח יהיו –והלוא רק כך היא תיאות לפעול בעניין זה.

רעיון אחר שמדי פעם בפעם עולה לכותרות, הוא חקיקה שתאסור על השבתת שירותים חיוניים, כמו הנמלים וחברת החשמל (איסור כזה כבר קיים כיום לגבי צה"ל וגופי הביטחון האחרים), אך זהו נושא הראוי למאמר בפני עצמו.

לדאבון הלב, אין כיום גוף חזק המאגד את החלשים באמת – עובדי הקבלן, ורבים מהעצמאיים – מול מוסדות המדינה הדורסניים, ומול גופים כלכליים חסרי עכבות.

"כי באו בנים עד משבר וכח אין ללידה" (ישעיהו).

הכותב הוא מנכ"ל "מלאכת מחשבת, יזמות ואסטרטגיה", מחבר הספר "להבקיע מאה שערים" ומחבר שותף של הספר:"Striking Kosher Gold"

3 תגובות ל: "קארל מארקס מתהפך בקברו"

  1. אין ספק!!
    הכלכלן הגדול מכולם בכל הדורות לא מאמין לאיזה שפל מוסרי מדורדר יכול העולם שלנו להגיע!!
    שאפו!! לכתבות כאלה. תביאו עוד מהסוג הזה!! אולי יום אחד יהיה סדר עולמי חדש!!

  2. כמה נכון – ככה כואב

  3. למה לא חוק פשוט מי שמרוויח יותר מפי 2 מהממוצע במשק לא יכול לשבות או להתאגד וכו.

כתיבת תגובה