בניגוד לעמדת רשות המסים – זו נאלצה למשוך את עמדתה לאחר המלצת בית המשפט • לאחר שביקשה להשית על מארגני הקבוצות עוד 5% מס על ערך הקרקע – אמר השופט עופר גרוסקופף בדיון: "האופציה היא כלי שקיבלו למסחר זכויות במקרקעין. השוק קיבל את המכשיר ומשתמשים בו על מנת לגבות את התמורה. המעורבות של המארגן היא לא קבלה נוספת של הקרקע"
דוד שלומוביץ 30.08.2020
בית המשפט העליון | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90 ניצחון מובהק לאזרחים בבית המשפט העליון בתביעה כנגד המדינה. רשות המיסים החליטה למשוך את תביעתה לקבל מס כפול על עסקאות של קבוצות רכישה. בתשובתה של הרשות הואשם בית המשפט העליון כמי שגורם "לאובדן כסף שהיה נכנס לקופה הציבורית".
מדובר בסאגה משפטית ארוכה בנושא חיובי מס עבור מארגני קבוצות רכישה על אופציות לרכישת קרקע. בדיווח באתר TheMarker סוכם הדיון, כי מעתה החיובים לא יוטלו על המארגן, אלא רק על חברי הקבוצה שרכשו את הקרקע. המארגן ישלם מס רק על הסכום שיקבל בגין תיווך העסקה.
ברשות המסים לעומת זאת ביקשו להתייחס למארגני קבוצות הרכישה כיד נוספת האוחזת בקרקע ולחייבם ב-5% נוספים על ערך הקרקע. אולם אין הדבר נכון. במרבית המקרים חותם בעל הקרקע עם מארגן על הסכם למכירת אופציות על הקרקע. לאחר מכן המארגן מוכר כביכול את האופציות לקבוצה המתארגנת יחד לבנייה.
משיכת הערעור של המדינה מהווה אבן דרך חשובה בנושא קבוצות רכישה. לפי תגובת עורכי הדין עופר אלבוים ודותן עינב ממשרד שקל ושות', שייצגו בערעור לעליון את חברת ק. אלמוג יזמות, והובא בדיווח, ישנה משמעות רבה להחלטה. "עמדת רשויות מיסוי מקרקעין הביאה לחוסר ודאות בשוק האופציות במקרקעין וקבלתה היתה מביאה ליצירת חסמים ולסיכול עסקות. אימוץ פסיקתן של ועדות הערר על ידי העליון שולח מסר ברור כי השימוש באופציות ייחודיות לארגון קבוצות רוכשים לגיטימי, נכון וראוי".
במהלך הדיונים בבתי המשפט המחוזיים טענו ועדות הערר שרכישת אופציה לרכישת קרקע איננה עסקת מקרקעין שמחייבת במס רכישה. גם שופטי המחוזי טענו טענה דומה. מנגד, לטענת רשות המסים מארגני קבוצות הרכישה הם צד נפרד בעסקה ולכן ביקשו לחייבם במס רכישה, בנפרד מחברי הקבוצה ובנוסף עליהם.
על פי הדיווח, ב-11 באוגוסט דחה בית המשפט העליון את עמדת המדינה והמליץ למנהל מיסוי מקרקעין למשוך את הערר. השופט עופר גרוסקופף אמר בדיון: "האופציה היא כלי שקיבלו למסחר זכויות במקרקעין. השוק קיבל את המכשיר ומשתמשים בו על מנת לגבות את התמורה. המעורבות של המארגן היא לא קבלה נוספת של הקרקע. אתם אולי רוצים לראות את זה ככה – אבל אין סיבה. השירות שלהם הוא על הפריסה של הקרקע, לא על השווי, ורק על זה הם מרוויחים. אתם רוצים מס קנייה פעמיים".
רשויות המיסוי ופרקליטות המדינה החליטו בהמשך למשוך את ערעורם: "המערערים קשובים להערות בית המשפט ולכן לא יטריחו את בית המשפט בכתיבת פסק דין שתוצאתו – כך לפי התרשמותם מהדיון – ידועה".
עו"ד הדר טל ממשרד ש. פרידמן, שייצג את מיראז', אחת ממארגנות קבוצות הרכישה, הסביר ל'דה מרקר': "בית המשפט העליון קיבל את עמדתן של ועדות הערר המחוזיות שדחו מכל וכל את ניסיונה של רשות המסים לחייב מארגני קבוצות רוכשים במס רכישה על קרקע שכלל לא קנו, רק בשל פעולות הארגון שנקטו לצורך רכישתה. השופטים הדגישו כי הניתוח היסודי שנערך בפסקי הדין של ועדות הערר מקובל עליהם, וציינו את הפתעתם מהחלטתה של רשות המסים לערער עליהם.
"נראה כי השופטים לא הצליחו להבין מרשות המסים איזה בסיס היא רואה להשתת מס. הם גם הביעו ביקורת חריפה על ניסיונה של רשות המסים לשים עצמה מעל המחוקק ו'להטיל' מס על נישומים, שלא רק שאין לו כל בסיס בחוק, אלא שהמחוקק נתן לגביו פטור מפורש. השופטים הבהירו לרשות המסים כי בכוונתם לדחות את הערעורים, והמליצו בחום על משיכתם. גם לאחר מכן נדרשו לרשות המסים שבוע ימים ושורה של הצטדקויות לא משכנעות להחליט על כך".
