סקירה || קושי לענפים רבים במשק: כך תפעל ישראל מול טורקיה

ישראל כ''ץ | צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90

מזה כחודש שהיחסים עם אנקרה בירת טורקיה רעועים. כזכור, בחודש שעבר הטילה טורקיה סנקציות והגבלות על ייצוא מוצרים לישראל כדי להביא להפסקת אש בעזה. משרד המסחר הטורקי הטיל הגבלות על 54 קטגוריות שונות של מוצרים, מתוכם גם מוצרי מתכת, ציוד בניין ומכונות, חומרי גלם ועוד.

"נקטנו בכמה צעדים כדי להכריח את ישראל להסכים להפסקת אש ולהגדיל את כמות הסיוע ההומניטרי לרצועה. כצעד ראשון, הטלנו הגבלות ייצוא על 54 קבוצות מוצרים, והחל מאתמול עצרנו את הייצוא והייבוא של כלל המוצרים", אמר נשיא טורקיה, ארדואן. "המהלך של טורקיה יהווה כעת דוגמה למדינות נוספות המוטרדות מהמצב בעזה".

ואכן, כעת, הסנקציות יכללו גם את הפסקת הייבוא של מינרלים, מכונות, מכוניות, מוצרי אנרגיה, גומי, פלסטיק, מוצרי בריאות וחקלאות. במקביל, עשרות מפעלים בישראל ייפגעו כתוצאה מהפסקת הייצוא לטורקיה שיסתכם על פי ההערכות בכמיליארד וחצי דולר.

לפי הערכות שונות, עומד היקף יבוא חומרי הגלם והסחורות מטורקיה על כחמישה מיליארד דולר בשנה, כאשר טורקיה היא כיום אחת משותפות הסחר הגדולות של ישראל. את הסחורות החסרות, תייבא ישראל ממדינות אחרות הנמצאות בקשרים טובים עם ישראל – אלא שהכל שאלה של מחיר. בעוד בטורקיה המחירים נוחים מאוד והשינוע זול יותר, במדינות ידידות אחרות, כמו גרמניה, בריטניה, צ'כיה, הונגריה ועוד, עלויות השינוע יגדלו וכן עלויות הסחורות עצמן וכן חומרי הגלם, יקרים יותר מאשר בטורקיה.

החלופה הישראלית

כעת, בישראל מציעים תגובה לחרם הטורקי, בדמות צעדים דיפלומטיים, כלכליים ומעשיים מול ההחלטה הטורקית. בין היתר, הצהיר שר החוץ ישראל כ"ץ, כי המדינה תפעל לצמצום הקשרים הכלכליים בין טורקיה לפלסטינים, הן ברשות הפלסטינית, שטורקיה נחשבת לאחת מספקיותיה המשמעותיות וכן לעזה – באמצעות השליטה הישראלית במעברי הגבול.

'צוות טורקיה' שהוקם בסופ"ש (ו') האחרון במשרד החוץ, יקדם צעדים שיפחיתו את הקשרים המסחריים עם טורקיה, לאחר שהתקשורת העולמית דווח כי הסנקציות הטורקיות לא כוללות רק 54 ענפי מסחר שיוגבלו, אלא הרחבה של המהלך עד לעצירת כל הייצוא והייבוא לישראל וממנה. כך גם אמר שר המסחר הטורקי, כי הפסקת הסחר עם ישראל תימשך עד להפסקת אש והבטחת סיוע הומניטרי לעזה.

לפי הודעה שפרסם משרד החוץ, הצוות שהוקם, הכולל גם חברים ממשרד הכלכלה ורשות המסים, יפעל במספר מישורים, ובין היתר, יוביל את צמצום הקשר הכלכלי שבין טורקיה לרשות הפלסטינית ולעזה. כיום, טורקיה נחשבת למדינת הייבוא הגדולה ביותר לרשות הפלסטינית (חלקה בסך הייבוא ממנה עומד על 18%). כמו כן סוכם, כי תקודם פנייה לפורומים כלכליים בינלאומיים, לבחינת סנקציות אפשריות נגד טורקיה על הפרת הסכמי הסחר.

לפי הודעת משרד החוץ, יקודם בידי 'צוות טורקיה' בנק חלופות רחב בשיתוף משרד הכלכלה, בניסיון לספק אלטרנטיבות לייבוא ולמסחר מטורקיה לשלל ענפים במשק, ובנוסף, יקודם בשיתוף משרד האוצר, סיוע למגזרי הייצוא שכבר עתה חוו פגיעה בקשרי המסחר עם טורקיה.

"לא ניכנע לסחיטה ולאיומים של ארדואן. הכלכלה הישראלית יותר חזקה מדיקטטור כמו ארדואן שמפר הסכמים ופועל בשירות החמאס" אמר כ"ץ. "מי שנוקט בצעדים חד צדדיים נגד הכלכלה הישראלית, יקבל תשובה כואבת והולמת. ארדואן רוצה לפגוע בישראל, אבל יפגע בעיקר בכלכלה הפלסטינית. עוד צעד 'מבריק' של הדיקטטור שחולם להיות סולטן".

"הנחיתי לצמצם כל קשר כלכלי בין ארדואן ובין הרשות הפלסטינית ועזה. ישראל תייצר אלטרנטיבות ליבוא מטורקיה ע"י הגדלת הייצור המקומי ומציאת חלופות מדיניות ליבוא" הוסיף. "הכלכלה הישראלית חזקה והכלכלה הטורקית תיפגע הרבה יותר מהכלכלה הישראלית בשל מאזן הסחר בין המדינות. זו טעות שארדואן עוד יתחרט עליה".

במקביל, שר הכלכלה ניר ברקת פרסם הודעה, כי פנה למזכ"ל ה-OECD, מתיאס קורמן והגיש בפניו תלונה רשמית נגד טורקיה. עד כה, לא הגיב ה-OECD לפנייה, שנמסרה בשיחה אישית שקיים ברקת עם המזכ"ל, בעת כינוס של הארגון, וההערכה היא כי לא תהיה תגובה רשמית או נקיטת צעדים מול טורקיה. ברקת מנהל במקביל במשרדו צוות הכולל חברים ממשרד האוצר, משרד התחבורה משרד האנרגיה והמל"ל, כדי לפעול בנושא החרם הטורקי.

הענפים הישראליים יקרסו?

נשיא איגוד לשכות המסחר שחר תורג'מן אמר בתגובה למהלך הטורקי כי "לאורך השנים הקפידו במגזר העסקי בשתי המדינות שלא לערב יחסים כלכליים עם התפתחויות פוליטיות, וחבל שהרשויות בטורקיה לא שומרות על מסורת זו. המפסידים העיקריים מהמהלך של ארדואן הם הסוחרים הטורקים ולא מדינת ישראל".

נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל, ד״ר רון תומר מסר בתגובה לדיווח כי טורקיה תעצור את המסחר עם ישראל כי ״כבר חודש וחצי שאנחנו בהתאחדות התעשיינים מתריעים שזהו הכיוון והנה עתה ארדואן יוצא בעצירה מלאה – אמברגו על ישראל״. ד״ר תומר הוסיף כי ״לצערי ישראל מתנהלת בתסמונת ׳האישה המוכה׳– בהתחלה מתכחשת , אח"כ אומרת שזאת תאונה, ואז ׳ברח לו׳ , והאמת בסוף מתפוצצת לנו מול הפנים״.

רון תומר ביקר את מדיניות ישראל ואמר כי בעוד ארדואן עושה ישראל מתרפסת. ״כבר לפני חודש בקשנו ממשרדי האוצר והכלכלה להגיב באיום ואז ביצוע של הטלת מכסי מגן מול טורקיה של 100% כדי לאותת גם לארדואן וגם לעולם שישראל לא תשב בשקט על חרם נגדה. מעבר לרפיסות ואבדן הכבוד הלאומי – איבדנו מסר חשוב לכל מי שמבקש להחרים אותנו – שלא נקבל זאת וכל מחרים יוענש בחזרה.

נשיא ההתאחדות הוסיף כי "מוטב מאוחר מבכלל לא – צריך להטיל כבר כעת מכסי מגן של 100% לשלוש שנים על כל הייבוא מטורקיה ובמוצרים מסויימים לאסור לגמרי ייבוא משם. רק ככה יבין ארדואן שלא יכול לשחק איתנו ושצעד שלו גורר תגובה והיא ארוכת טווח. דבר זה גם יאפשר ללא מעט תעשיינים מקומיים שמוכנים להשקיע ולהקים קווי ייצור נוספים בישראל לשמור על העצמאות היצרנית כי יש עתיד לרכש מקומי מהם. כמו כן זו העת לחזק את העצמאות היצרנית שלנו בתחום המזון והבנייה- על המדינה לעשות ככל שביכולתה בכדי לעודד הקמה והרחבה של מפעלי מזון ובנייה אשר יגדילו את היקף כמות המזון וחומרי הבנייה המיוצרים בישראל כדי להתנתק מהתלות בטורקיה".

בעקבות חסימת הנמלים בטורקיה ליצוא ויבוא לישראל, עמית גוטליב יו"ר ארגון הקבלנים והבונים במחוז ת"א והמרכז מסביר, כי ההשלכות של המהלך יהיה הרסניות לענף הבנייה בישראל הן למגורים והן לתשתיות. לדבריו, "חברות הבניה מקבלות את הבשורה הקשה וההכרזה של טורקיה, כאשר הענף נמצא במצוקה אדירה מאז תחילת המלחמה בגלל מחסור בכוח אדם ובחומרי גלם. אני מפנה אצבע מאשימה כלפי המדינה שכמו בנושא כוח האדם, בחרה להישען על סחר סחורות עם מדינה שאינה אוהדת אותנו מזה שנים ולא עשתה דבר למצוא אלטרנטיבה.

לדברי גוטליב, "גם תעשיות הבניה נושאות באחריות על כך שלא השכילו למצוא מקורות לחומרי גלם ממדינות אחרות מאז אוקטובר ולא הבינו את ההשלכות הכלכליות הרות הגורל. כמנהל חברת בנייה, אני מביא כדוגמא את מה שקרה בעקבות מלחמת רוסיה אוקראינה – אוקראינה הייתה המקור לחומרי גלם ובעיקר ברזל ואלומיניום עבור תעשיות הבניה והמלחמה בינה לבין רוסיה, הביאה לסגירת מפעלים ולמחסור בסחורות דבר שהאט משמעותית את התקדמות הבצוע של פרויקטים וייקר את המוצרים בזמנו בכ-30 אחוזים. הפעם המצב חמור עוד יותר כיוון שהבצוע לא רק במגורים אלא גם בתשתיות נשען על מלט וברזל המגיעים מטורקיה. הציבור ישלם מחיר כבד על כך שעבודות רכבת, בניית מוסדות ציבור, גשרים וכדומה, יתייקרו ואף ייפסקו לתקופה שאין לדעת כמה תתארך. בנוסף, מדד תשומות הבניה צפוי להתייקר. אני לא רואה כיצד חלק מחברות הבניה תהינה מסוגלות להתמודד את ההתייקרויות של מוצרי הבניה ומעריך כי נראה כאן קריסה של חברות ביצוע. שוב הוכח כי ענף הבניה מופקר".