קמחא דפסחא: כך מחשבים את רמת החיים במשק הבית

טופס בקשה של קופת העיר לפסח תשפ"א | אילוסטרציה

אם אתם ממהרים, דלגו הישר אל השורה התחתונה. אבל כדי להבין למה כדאי ללמ"ס ללמוד מארגוני הצדקה הגדולים – תצטרכו ללכת צעד-צעד.

נתחיל מתחילה: משבר הקורונה מכה במדד. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מודיעים כי החל מהמדד שיפורסם בשבוע הבא, יחולו שינויים בתחשיב המדד המחירים לצרכן. זאת בהתאם לתמורות שחלו בהוצאות הצריכה בשנה האחרונה בעקבות משבר הקורונה. כך למשל בדקו ומצאו בלמ"ס, כי ההוצאות על נסיעות לחו"ל צנחו בשנה האחרונה ב-27.6%, ההוצאה על אירוח בבתי מלון וצימרים ירדה ב-12.4%, ארוחות במסעדות ובבתי קפה ירידה של 10.7%, ההוצאה על דלק לכלי רכב הצטמצמה ב-9.4% והנסיעה בתחבורה ציבורית ירדה ב-5.8%.

באופן שוטף, נערך שינוי אחת לשנתיים בתחשיב סל המדד, זאת בהתאם לתקנות של ארגון העבודה הבין-לאומי (International Labour Organization – ILO) לעריכת מדד המחירים לצרכן. ההמלצה היא, לעדכן את סל המדד לעיתים תכופות על מנת להקטין הטיות אפשריות במדד הנובעות משינויים בדפוסי הצריכה של האוכלוסייה.

העדכון השנה דרמטי יותר, מכיוון שבשנה האחרונה הצריכה של האזרחים עברה מוטציה ולא ניתן היה להתעלם מכך. בלמ"ס לא מסתירים את הדרמטיות של המהלך ומודים כי "בשונה משנים קודמות, עדכון המדד הנוכחי כולל התאמה של נתוני סקרי הוצאות משקי הבית עבור סעיפים שחלו בהם שינויים ניכרים בדפוסי הצריכה בשל משבר הקורונה, כפי שנאמדו מנתוני חברות כרטיסי האשראי". כלומר, בלמ"ס לא סמכו רק על סקרי הוצאות משקי הבית שנערכים בקרב כ-8,300 משקי בית כבכל שנה, אלא השתמשו במכשיר נוסף, מדויק פחות הנקרא 'נתוני חברות כרטיסי האשראי'.

השינויים בסעיפים המסוימים במדד אשר בהם נעשתה התאמה, התבססו על מקדם עדכון של שליש מהשינוי בצריכה בתקופת הקורונה (חודשי מרץ עד דצמבר 2020), באמצעות בחינה פרטנית של סעיפי צריכה שלא חזרו לרמתם הרגילה בתום הסגר השני.

סעיף הדיור בעלייה

בהתאם לכך מודיעים בלמ"ס, כי בנוסף לנתונים הנ"ל, החל מינואר 2021, משקלות סל המדד מחושבים על סמך נתוני סקרי הוצאות משקי הבית לשנים 2019-2018 אשר נערכו בתקופות ינואר-דצמבר 2018 וינואר-דצמבר 2019 בקרב כ-8,300 משקי בית בכל שנה. משקי בית אלו מייצגים את ההוצאות לתצרוכת של כ-2.6 מיליון משקי בית באוכלוסייה.

כאמור, המדד החדש ייקבע לא רק מהרכב הוצאות משק הבית כפי שהתקבלו בסקר, אלא בהתאם להוצאות הסל החדש המביא בחשבון הפחתה בתצרוכת בסעיפים בהם חלו שינויים מהותיים. בלמ"ס מסבירים עוד, כי סעיפי הצריכה הגדולים ביותר בסל הצריכה הממוצע של משק הבית הם: דיור – 24.7%, תחבורה ותקשורת – 18.4% ומזון (כולל ירקות ופירות) – 17.9%.

בעקבות משבר הקורונה והתמורות שחלו בשנתיים האחרונות, משקלו של סעיף הדיור, הגבוה ביותר בסל הצריכה הממוצע של משק הבית, עלה ל-24.7% בהשוואה ל-24.1% בסל הקודם. משקל סעיף תחבורה ותקשורת ירד והגיע ל-18.4% בסל החדש, לעומת 20.3% בסל הקודם, ואילו משקלו של סעיף המזון (כולל ירקות ופירות) עלה והגיע ל-17.9% מסל הצריכה החדש, לעומת 17.5% בסל הקודם. ראוי לציין כי בתחום הלבשה והנעלה חלה ירידה בסל הצריכה החדש לעומת הסל הקודם ואילו סעיף הבריאות רושם עלייה, גם סעיף השונות רושם עלייה קטנה.

סך ההוצאה החודשית למשק בית בשנים 2019-2018 הגיעה לרמה של 20,646 שקל. מתוך סכום זה הולך בממוצע 3,787 שקל למיסים ישירים (מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות), 308 שקלים הם הוצאות שאינן כלולות במדד, כגון דירה בדמי מפתח, הוצאות על הימורים ותרומות וכאן בא הסעיף החדש 'ירידה בהוצאות במספר סעיפי צריכה כתוצאה ממשבר הקורונה' שמסתכם בסך של 345 שקלים. סך ההוצאות במסגרת סל המדד מסתכם ב-16,206 שקל ואילו סך ההוצאות במחירי 2020 מסתכם ב-16,169 שקל.

דפוסי צריכה וחמישונים

למיטבי לכת נספר, כי עדכון מדד המחירים לצרכן נערך על פי חמישונים של משקי בית ולפי הכנסה פנויה לנפש סטנדרטית במשקי בית אלו. ההסבר לכך הוא פשוט, הוצאות התצרוכת של החמישון התחתון (20% מכלל משקי הבית שהכנסתם לנפש היא הנמוכה ביותר), שונה לגמרי מהוצאות התצרוכת של החמישון העליון (20% ממשקי הבית שהכנסתם לנפש היא הגבוהה ביותר). ובל נשכח שיש לנו גם את החמישון האמצעי.

בלמ"ס מסבירים, כי ההכנסה הפנויה לנפש סטנדרטית נקבעה כמאפיינת את רמת חייו של משק הבית, היות והמקור העיקרי וכמעט הבלעדי להוצאות התצרוכת מגיעה מההכנסה הפנויה שעומדת לרשות משק הבית. כאשר מחשבים הוצאה פנויה לנפש ולא למשק בית כגוף אחד, מנטרלים למעשה את השפעת גודל משק הבית. ככל שמשק הבית גדול יותר – יותר ילדים בבית – כך המקורות שעומדים לרשות כל בן משק הבית קטנים, היות וההכנסה הפנויה מתחלקת ליותר נפשות.