קנס של 3.5 מיליון שקלים לנמל אשדוד על פגיעה בתחרות

בית הדין לתחרות שהתעסק לראשונה מזה שנים רבות בניצול מעמד לרעה של בעלי מונופול • היעדים שהיו על היבואנים לפרוק בנמל אשדוד כדי לקבל הנחה • ומה הם ההחלטות הנוספות שיצטרך בית הדין לאשר או לבטל בהקשר של ניצול מצב לרעה על ידי בעלי מונופול?

נמל אשדוד | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

במרכז הפרשה עומדים הסכמים סודיים של נמל אשדוד עם יבואני הרכב הגדולים בישראל. נמל אשדוד קבע עבור כל יבואן יעד שהותאם לו באופן ספציפי של כמות רכבים שעליו לפרוק בנמל אשדוד כתנאי לקבלת ההנחה. היעד שיקף את עיקר היקף הייבוא השנתי הצפוי של כל יבואן. הנחות ניתנו "רטרואקטיבית" כלומר, הזכאות להנחות חלה רק לאחר עמידה ביעד. יבואן שלא עמד ביעד השנתי, בגלל שהחליט לפרוק רכבים גם בנמל חיפה, היה צפוי לאבד את כל ההנחות גם על הרכבים שכן פרק בנמל אשדוד.

מבנה הנחות זה גרם לכך שעל מנת להצליח להתחרות ולשכנע יבואנים לפרוק רכבים בנמל חיפה נדרש נמל חיפה לפצות כל יבואן על הפסד ההנחה. משמעות הדבר היא כי נמל חיפה היה צריך לפרוק כמות לא מבוטלת של רכבים בחינם כדי להתגבר על מתווה ההנחות בו נקט נמל אשדוד. בכך, יצר הנמל חסם תחרות שאינו מבוסס על תחרות לגופו של עניין בפני נמל חיפה.

בית הדין אישר את קביעת מ"מ הממונה, לפיה מתווה הנחות המטרה של נמל אשדוד עלול היה לפגוע בתחרות מול נמל חיפה בפעילות פריקת רכבים.

בית הדין אישר את ההחלטה התקדימית להטיל עיצום כספי על נושאי המשרה בנמל אשדוד. בית הדין מצא לנכון להפחית את גובה העיצום הכספי שהוטל על נמל אשדוד מ-9 מיליון ש"ח  ל-3.46 מיליון ש"ח ולא התערב בגובה העיצום שהוטל על נושאי משרה

הכרעה זו היא הכרעתו הראשונה של בית הדין, מאז קיבלה הממונה סמכות להטיל עיצומים מנהליים על בעל מונופולין ועל נושאי משרה בו. פסק הדין עוסק לראשונה באופן הטלת עיצומים מנהליים על מונופול שניצל מעמדו לרעה והוא כולל ניתוח מפורט של היבטי ההפרה של נמל אשדוד.

בפני בית הדין נדונים בימים אלה שלוש החלטות נוספות של הממונה להטיל עיצומים על בעלי מונופולין שניצלו מעמדם לרעה: ההחלטה להטיל עיצום כספי בשיעור של 13 מיליון ש"ח על חברת חשמל ומאות אלפי שקלים על נושאי משרה בה, בשל ניסיונה להקשות על כניסתם של יצרני חשמל פרטיים לתחרות בשוק; ההחלטה להטיל על בזק עיצום כספי בשיעור של 30 מיליון ש"ח וחצי מיליון ש"ח על נושא משרה בה, בגין קשיים שהערימה בזק על פריסת סיבים אופטיים על ידי מתחריה; וההחלטה להטיל עיצום כספי על החברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה) בשיעור של כ- 39 מיליון ש"ח בגין ניצול מעמדה של קוקה קולה בשוק המשקאות הקלים.

חשוב לציין כי פסק הדין המלא נמצא עדיין תחת איסור פרסום אך בית הדין אישר לפרסם את מסקנתו. לאחר קבלת אישור בית הדין לתחרות יפורסם פסק הדין המלא.

את הממונה על התחרות ייצגו בתיק עו"ד יעל שיינין סגנית היועצת המשפטית, עו"ד טל ארנון ועו"ד מעין מור. מר אוריאל סיטרואן, ראש מחלקת שווקים העיד מטעם הממונה.

כתיבת תגובה