‘קרית גת’ יטיס את המשלחת לאבו דאבי

48 שנה אחרי חתימת החרם הכלכלי-מדיני על ישראל ע”י איחוד האמירויות הוא בוטל רשמית • אל על תבצע את הטיסה הראשונה מישראל לאבו דאבי, איחוד האמירויות • מטוס הבואינג 737-900 4X-EHD של החברה, הקרוי על שם העיר “קרית גת”, יבצע את הטיסה ההיסטורית • והחדשות העצובות: הכנסות אל על ירדו בכ-74% לכ-152 מיליון דולר, לעומת כ-584 מיליון דולר ברבעון השני אשתקד. החברה רשמה הפסד נקי של כ-105 מיליון דולר, לעומת רווח של כ-0.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. תזרים המזומנים השלילי מפעילות שוטפת הגיע לסך של כ-23 מיליון דולר, לעומת תזרים חיובי של כ-110 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד

מטוס בואינג 737-900 של חברת אל על | צילום: סיון פרג'

נתחיל בבשורות הטובות: אל על עושה היסטוריה נוספת ותטיס את המשלחת הישראלית והאמריקנית מנתב”ג לאבו דאבי לשיחות לקידום הסכם השלום והנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות. זאת לאחר שאיחוד האמירויות ביטלה רשמית את החרם הכלכלי-מסחרי נגד ישראל, שנחקק לפני 48 שנים. הטיסה הלוך – מס’ טיסה ELY971, המראה מנתב”ג ביום שני ה-31/8/20 בבוקר, והטיסה חזור – מס’ טיסה ELY972, המראה מאבו דאבי ביום שלישי ה-1/9/20 בבוקר.

אך במקביל, ‘אל על’ מפרסמת את דוחותיה העצובים לרבעון השני של שנת 2020. מצבה של החברה לא זהר טרם המשבר, אולם נגיף הקורונה חסל את רוב הפעילות, הוציא לחל”ת את מרבית העובדים, מחק את ההכנסות הגבוהות והשפיל את שווי החברה.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

עיון בתוצאות הכספיות של הרבעון השני של 2020 מעלה כי הכנסות אל על ירדו בכ-74% לכ-152 מיליון דולר, לעומת כ-584 מיליון דולר ברבעון השני אשתקד. החברה רשמה הפסד נקי של כ-105 מיליון דולר, לעומת רווח של כ-0.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. תזרים המזומנים השלילי מפעילות שוטפת הגיע לסך של כ-23 מיליון דולר, זאת לעומת תזרים חיובי בסך כ-110 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

בחברה מציינים כי מאז פרוץ המשבר נקטה הנהלת החברה בשורה של צעדים לחסכון בעלויות ולשיפור תזרים המזומנים של החברה. מהדוחות עולה כי לצד הירידה בהכנסות, החברה הצליחה לצמצמם את הוצאות ההפעלה שלה בכ-66% , לכ-161 מיליון דולר.

בימים אלה נערכת אל על להנפקת מניות בסך של כ-150 מיליון דולר, בהתאם למתווה סיוע של המדינה, שאמור לכלול גם ערבות מדינה לגיוס חוב בסך של כ-250 מיליון דולר. במסגרת ההכנות למתווה, חתמה החברה על הסכמי הבראה עם עובדיה שהובילו לצמצום מצבת כוח האדם של החברה בכ-2,000 עובדים ובנוסף הפחתות שכר לבעלי שכר גבוה. היקף ההתייעלות הצפוי בהוצאות השכר בתקופת ההסכמים (כ-5 שנים), ותחת הנחה של היקף פעילות של 75% ביחס לפעילות מלאה, צפוי להסתכם לכ-260 מיליון דולר לשנה.

סמנכ”ל הכספים, דגנית פלטי הגיבה על הדוחות הכספיים לרבעון השני של השנה וכתבה כי ברבעון זה “אנו רואים את המשך ההשפעות הקשות של מגיפת הקורונה על החברה, לאור ההפסקה המוחלטת של טיסות הנוסעים הסדירות שלה המתבטאות בהפסד לרבעון של כ-105 מיליון דולר ובהפסד למחצית השנה הראשונה של כ-244 מיליון דולר. זאת, למרות שיפור בפעילות הטסת מטענים”.

פלטי התייחסה גם לירידה החדה במחירי הדלק הסילוני שגרמה לדבריה, “להוצאות בסך של כ-45 מיליון דולר בגין שווי הוגן שלילי של עסקאות גידור דס”ל לתקופות עתידיות, בהן הצריכה צפויה להיות נמוכה מהכמות המגודרת בהתאם לתכנית הטיסות המקורית, אשר נזקפו להוצאות המימון של החברה ברבעון”.

חבילת חילוץ, טיסות חילוץ

מנכ”ל אל על, גונן אוסישקין כתב בתגובה לדוחות הקשים כי “אנו נמצאים בעיצומו של משבר חסר תקדים, כזה  שלא היה כדוגמתו בכל שנות קיומה של התעופה המסחרית”.

כלפי הרחבת פעילות המטענים כותב אוסישקין: “החברה הצליחה להרחיב את פעילות המטענים וזאת באמצעות מהלך מהיר של התאמת מטוסי הנוסעים לנשיאת מטען וכן באמצעות הרחבת רשת הנתיבים למטענים ובכלל זה יעדים אליהם לא טסה החברה מעולם. במסגרת זו הוטסו מטענים חיוניים למאבק בקורונה – מכונות הנשמה, תרופות, ציוד מגן, מזון ועוד, לישראל ולמדינות נוספות.

“החברה פעלה להוצאת טיסות חילוץ של ישראלים מיעדים רחוקים אליהם הטיסה מורכבת וארוכה תוך התארגנות מהירה של כלל אנשי אל על. כך לראשונה בתולדות המדינה ביצענו טיסות ישירות לאוסטרליה, קולומביה ועוד – אני גאה באנשי אל על ומודה לכל מי שהיה שותף למבצעים הללו”.

אוסישקין טען בתגובתו כי גם עם ניהול הדוק וקפדני של התזרים, ללא התמיכה הממשלתית החברה לא תוכל להמשיך את פעילותנו העסקית. הוא התייחס לפיטורין של אלפי עובדים וכתב כי “החתימה על הסכמי התייעלות עם העובדים חשובה מאוד  ולצד הכאב הרב הטמון בפרידה מאנשינו אנו עושים הכל על מנת להבטיח את עתידה של החברה למען אלפים שיוסיפו להיות חלק ממשפחת אל על.

“פעילות החברה תלויה ביכולת של המדינות להתגבר על הנגיף, החזרת האמון והביטחון של הלקוחות לטוס והעמדת הסיוע המדינתי. כולנו תקווה כי אלה יתממשו במהרה”.

צעדי התייעלות נרחבים

אל על היא לא היחידה שנפגעה. מגיפת הקורונה פגעה קשות בכל ענפי הכלכלה בעולם, כאשר סקטור התעופה הוא מהנפגעים הקשים. על פי התחזית העדכנית של יאט”א, נאמדת הירידה בהכנסות חברות התעופה בעקבות המשבר בהיקף של כ-420 מיליארד דולר, וההפסד המצרפי מוערך בכ-84 מיליארד דולר.

המשבר הביא לירידה דרמטית בביקוש לטיסות בהיקפים חסרי תקדים, ובעקבות הנחיות המדינה בקשר למגבלות על תנועת הנוסעים הבינלאומית, הפסיקה אל על באופן מוחלט את כל פעילות טיסות הנוסעים החל מאמצע מרץ 2020. מהלך זה הביא לירידה משמעותית בהכנסות החברה, להפסדים כבדים ולמצוקת נזילות קשה, שמחייבת תמיכה ממשלתית בדומה לחברות תעופה אחרות בעולם.

בנוסף לתמיכה הממשלתית נקטה החברה בשורה של צעדי התייעלות וצעדים לשיפור התזרים. כך למשל צמצמה החברה את פעילותה באופן חד, זאת בהתאם לירידה החדה בביקושים ועברה להטסת מטענים לאחר שינויים בתצורת פנים המטוסים. בעקבות זאת, גדלו הכנסות החברה מפעילות המטענים ברבעון השני של השנה בכ-101 מיליון דולר בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

אל על לא הסתפקה בכך וביצעה צעדי התייעלות נוספים: דחייה בהסכמה של תשלומי החכירה עבור חלק מהמטוסים; ביטול הסכמי חכירה של שני מטוסי  737-800; החזרת 3 מטוסים שהיו מוחכרים בחכירה רטובה; מכירת אחזקות החברה בחברת ממן תמורת כ-15.4 מיליון דולר; מכירת מנועים ועודפי מלאים תמורת כ-20 מיליון דולר; הקפאת או ביטול פרויקטים הכרוכים בהשקעות (בין היתר, השקעות בחידוש צי המטוסים, דיגיטל ותשתיות).

כמו כן שחררה החברה עודפים שהצטברו בקופות פיצויים מרכזיות (לאחר שכלל הכספים המגיעים לעובדים הופקדו בקופותיהם האישיות) בהיקף של 262 מיליון שקל. המהלך בוצע בהסכמה עם המדינה וההסתדרות.

סיוע ממשלתי

על אף הצעדים, פנתה אל על לממשלה – כמו מרבית חברות התעופה בעולם – בבקשה לעזרה. יצויין שהפנייה לעזרה החלה עוד קודם למשבר הקורונה וזאת על רקע בעיות רבות בין החברה לעובדיה והירידה ברווחי החברה. לאחר דין ודברים והצעות שונות התקבלה החלטה על מתווה סיוע שכלל ערבות מדינה בשיעור של 75% להלוואה בסך 250 מיליון דולר והנפקה בסך 150 מיליון דולר כאשר המדינה התחייבה לרכוש את כל המניות שלא תירכשנה על ידי הציבור. בעקבות האמור, הגישה החברה לרשות ני”ע ביום 6 באוגוסט טיוטת תשקיף מדף והיא ממתינה לקבלת ההיתר לפרסומו.

לאור המשך המגבלות על הנכנסים לארץ, הודיעה החברה על הארכה של חודש בהשבתת הפעילות עד לסוף דצמבר. במקביל הוארך החל”ת לכ-6,000 עובדי החברה. ההחלטה התקבלה לנוכח המשך המגבלות ביחס לחובת הבידוד על הנכנסים לישראל (למעט מספר מצומצם של יעדים), ולאיסור כניסת זרים לארץ.

מחפשים נתיב יציב

גונן אוסישקין מנכ”ל החברה, שיגר מכתב לעובדים ובו נכתב, “אני יודע כי ככל שהזמן חולף, ימים הופכים לשבועות ושבועות לחודשים, תחושת התסכול ואי הוודאות מתעצמת. אני מבטיח לכם כי בכל דקה משעות היממה, אני חושב עליכם וכל מאמצי ועשייתי מוקדשים לדבר אחד בלבד – העלתה של אל על, על נתיב יציב ובטוח למול מציאות חדשה של תחרות, רגולציה ואתגרים שעוד נכונו לנו”, כותב אוסישקין.

מנכ”ל החברה אף התייחס לפתיחת השמים המדודה והגדיר אותה “סנונית ראשונה וחשובה”. הוא הדגיש כי בשלב זה מדובר על מתן פטור מחובת בידוד לישראלים ששבים ממדינות ירוקות, “אך המרחק עד לתחילת פעילות טיסתית סדירה ומשמעותית עדיין רב. על מנת שנראה אנשים חוזרים לטוס, צריך שבמדינת המוצא והיעד יוסרו חובות בידוד, תהליכי הבדיקות (במידה וידרשו) יהיו קצרים, ולא פחות חשוב, צריך שאמון הציבור בטיסות יהיה גבוה”.

Inner article

אוסישקין איחל בריאות טובה ואיתנה בשם משפחת אל על כולה ליו”ר אלי דפס, שהודיע שלשום על סיום תפקידו עקב נסיבות רפואיות (ואותו מחליף סגנו, יהודה לוי). את המכתב חתם אוסישקין בתקווה תוך שהוא מזכיר ברמז את האפשרות שאל על תטוס לאיחוד האמירויות. “בתוך הערפל, אני מאמין כי עם יישום התוכנית, אל על תדע להתמודד ביעילות ובנחישות עם כל אתגר ואני בטוח כי המצב החדש מייצר גם הזדמנויות ואפשרויות חדשות עבור אל על, כמו מדינות חדשות עמן מתגבש הסכם שלום, אפשרויות לשיתופי פעולה חדשים ויעדים אטרקטיביים לציבור בעידן שאחרי הקורונה. יש לנו את הידע, הניסיון והאנשים שיכולים לעשות זאת”. ובהחלט, כפי שפתחנו את ראש הכתבה – החדשות הטובות הגיעו, ונקווה שאיתן יגיעו בשורות גם לחברה שמעסיקה אלפי עובדים ישראלים.

שלשה משקיעים

נזכיר כי על קו הזינוק של המרוץ לרכישת אל על ניצבים כיום שלושה אנשים. אלי רוזנברג, בנו של איש העסקים קנת’ (נפתלי) רוזנברג, המתגורר בארה”ב. הוא כבר קיבל היתר שליטה מהמדינה והציע לדירקטוריון אל על להזרים 75 מיליון דולר לחברה בתמורה להקצאת 44.99% ממניותיה של החברה.

האדם השני הוא מאיר גורביץ’, בעל השליטה בחברת ארזים, איש עסקים ישראלי בריטי שהגיש גם הוא בקשה להיתר אחזקה של יותר משליש ממניותיה של אל על, אך טרם קיבל אישור לכך. אל השניים הראשונים הצטרף לאחרונה איש העסקים נוסף העונה לשם ד”ר דוד ספיר שגם הוא הגיש בקשה לרשות החברות הממשלתיות לקבלת היתר אחזקה של 40%-25%, או מעל 40%, ממניות אל על.

ספיר הוא אזרח ישראלי-רוסי, עוסק בתשתיות תקשורת ותיירות ברוסיה, בעל תואר ד”ר לרפואה. עסקיו משתרעים מגרמניה ועד רוסיה בתחומי התקשורת, התשתיות והטכנולוגיה. ספיר התאזרח בישראל ב-2018, אולם עד כה לא הביע התעניינות מיוחדת בחברות ישראליות.

בתקשורת הכללית ניכר הבדל בין הסיקור של השניים הראשונים לבין המשקיע שהצטרף. כך בעוד הראשונים הוצגו ככאלו המבקשים לצבוע את חברת התעופה של ישראל בשחור לבן מתוקף היותם אנשים חרדים, המשקיע השלישי ישאיר לכאורה את צבע החברה בכחול לבן ויחליט לבדו על שמירת השבת של החברה.

ב’גלובס’ דווח כי העו”ד והכלכלן איל גבאי ישמש כיועץ בכיר לספיר הישראלי-רוסי. גבאי, לשעבר מנכ”ל משרד ראש הממשלה, עסק כמנהל רשות החברות בהפרטת אל על והוא מעורה היטב בתחום. כיום גבאי הוא יו”ר קופת חולים מאוחדת והוא מצטרף לכוורת של ספיר המכילה כבר את משרד רו”ח פאהן קנה, עורכי הדין שמשון חן וליאור שבי והיועצת האסטרטגית מירב לפידות.

הלו”ז מצטופף

ההתעניינות העסקית ברכישת אל על הפתיעה את הממשלה ש’נאלצה’ לחתום על מתווה להצלת החברה. ב’גלובס’ דווח כי לאחר הצטרפות המשקיע השלישי ולאור העבודה שלא נותר די זמן לבדוק את בקשתו (ואת בקשת גורביץ’) עד מועד ביצוע ההנפקה של אל על, קרא מנהל רשות החברות הממשלתיות לאוצר לשקול מחדש את מתווה החילוץ לחברת אל על.

“לאור ההתעניינות הרבה ברכישת השליטה (באל על, ד”ש) הרשות ממליצה למשרד האוצר לבחון מחדש את מתווה הסיוע, באופן שבו ההתעניינות של מספר משקיעים תמקסם את הערך הכלכלי למדינה ותבטיח את הקטנת חשיפותיה”, כותב מנהל רשות החברות הממשלתיות יעקב (ינקי) קוינט במכתב למנכ”לית האוצר קרן טרנר, העומדת בראש הצוות הממשלתי במגעים להצלת החברה.

גם בהנהלת אל על ביקשו דחייה בטענה שהחברה מתקשה לעמוד בלוחות הזמנים, אלא שעמדת האוצר נותרה בעינה ולטענתם המדינה מחויבת להצעתה לאל על. טרנר כתבה למנכ”ל אל על גונן אוסישקין כי המדינה לא מתכוונת לשנות את לוחות הזמנים במתווה. את ההתעקשות מנמק האוצר ברצון של המדינה למנוע את קריסת החברה. ב’גלובס’ הוסיפו כי ברקע הדברים החוב בסך 1.1 מיליארד שקל למחזיקי כרטיסי הטיסה שבוטלו – חוב שמועד פירעונו נדחה לאחרונה בכנסת לאוקטובר. נזכיר כי במסגרת ההנפקה אמורה אל על לגייס 150 מיליון דולר, כשהמדינה מתחייבת לרכוש כל מניה שלא יימצא לה רוכש.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה