רווחי הנפט והגז ימוסו; בשורות גם לצרכני גז הבישול

שר האוצר חתם על תקנות מקדמות היטל רווחי נפט והגז • ועדת הכלכלה אישרה את החוק המסדיר את ענף הגז הביתי • יותר מחצי שנת התארגנות: השינויים ייכנסו לתוקף ביולי 2021 • שר האנרגיה הוסמך לקבוע אמות מידה למתן שירות לצרכנים • במקביל: הבירוקרטיה בישראל מחסלת את ההתקדמות של חיבור מפעלים ובתי חולים לרשת ההולכה לגז הטבעי • ח”כ אבי דיכטר קורא: לכנס לשולחן אחד את כל הנוגעים בתחום כדי לשחרר חסמים

באר נפט | צילום אילוסטרציה: TFoxFoto, שטארסטוק

נפתח בבשורות שיעשו הרבה טוב לקופת המדינה: שר האוצר, ישראל כ”ץ, חתם היום על תקנות מיסוי רווחים ממשאבי טבע, המסדירות את אופן תשלום  מקדמות ההיטל שישולמו על ידי בעלי שדות הנפט והגז, דרך חישובן ומועדי התשלום והדיווח עליהן כבר בשנה השוטפת בה מתקבלים התקבולים ממכירת הנפט והגז.

בהתאם לחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, תשע”א-2011, בעלי שדות הנפט והגז חייבים בתשלום היטל על רווחי היתר שנוצרים להם לפי המודל שנקבע בהמלצות וועדת ששינסקי מינואר 2011. התקנות עליהן חתם השר מסדירות את גביית ההיטל כבר בשנה השוטפת בה מתקבלים התקבולים ממכירת הנפט והגז, וזאת עוד לפני הגשת הדוח השנתי לשנת המס שלגביה נקבע סכום ההיטל (הדוח מוגש בשנה העוקבת לשנת המס).

250/200 סייד בר + קובייה

לפי בקשת שר האוצר מסגן השר יצחק כהן לבדוק את עבודת המטה ולהמליץ לשר לגבי הליך החקיקה שבסיומה ובהתאם להמלצתו והמלצת הדרג המקצועי חתם השר על התקנות הקובעות את הנוסחאות לחישוב סכומי המקדמות לתשלום, את שיעורי המקדמות, את אופן הדיווח על קביעת הסכום לתשלום, ואת מועדי התשלום של המקדמות, בכל 15 לחודש, עבור החודש הקודם, באופן דומה למקדמות מס הכנסה.

סגן שר האוצר, יצחק כהן אמר היום כי “התקנות החדשות יביאו לגביית ההיטל בזמן אמת. רווחי ההיטל שיופקדו בהמשך בקרן העושר, ישמשו להשקעות אסטרטגיות של המדינה ושירותים שיינתנו לטובת הציבור”.

מנהל רשות המסים ומ”מ מנכ”ל משרד האוצר, ערן יעקב הסביר, כי “מדובר בצעד משמעותי אשר יבטיח גביית מס אמת בקשר להיטל רווחי נפט וגז. רשות המסים תמשיך לפעול בנחישות על מנת לגבות את ההיטל לטובת אזרחי המדינה”.

כהן וכ”ץ בחתימה על הסכם העובדים הסוציאליים מול האוצר | אילוסטרציה. צילום: דוברות ההסתדרות

מהפכה רוחבית

שוק הגז בישראל נמצא בתקופת מהפכה לכל רוחב הגזרה. רבים לא יודעים שהמושג גז במדינת ישראל מכיל שני קווים מקבילים שאינם נפגשים. היטיב להגדיר זאת נציג רשות הגז הטבעי, עו”ד צחי בר ציון, בדיון שהתקיים השבוע בוועדת הכלכלה, במהלכו אושרו תיקונים עקיפים לחוק הגז העוסק בבטיחות ורישוי – כך שהחוק יעסוק רק בבטיחות הגז הטבעי. בר ציון הסביר, כי הצורך להפריד בין נושא בטיחות הגז הביתי לגז הטבעי הוא מפני ש”חוץ מהמילה ‘גז’ אין ביניהם שום דבר משותף”.

החוק מגדיר את המושג גז במילים הבאות: “גז טבעי, לרבות גז טבעי נוזלי או גז פחמימני מעובה”. בהמשך בא הפירוט הבא: “גז טבעי – תערובת של גזים פחמימניים נדיפים בתכולה עיקרית של גז מתאן (4CH) ותכולה מזערית של גז אתאן פרופן, חנקן ואחרים המתהווים בתהליך רקבון של חומר אורגני; “גז פחמימני מעובה – תערובת המורכבת בעיקרה מפרופן, פרופילן, בוטן ובוטילן והאיזומרים שלהם והנמצאת במצב נוזלי או גז”, זהו הגז בו אנו משתמשים לבישול.

נעסוק תחילה בגז הביתי. ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח”כ יעקב מרגי, אישרה אתמול לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הגז הפחמימני המעובה (גפ”מ), שנועדה להסדיר את ענף הגז הביתי, בכל הנוגע לרישוי העוסקים בתחום, הגברת הבטיחות בענף, קביעת אמות מידה למתן שירות לצרכנים, הגברת הפיקוח והאכיפה ועוד. במהלך הדיונים הארוכים והממושכים שקיימה הוועדה בהצעה, דאג היו”ר להזכיר למתדיינים כל העת, כי “העבודה נעשית למען שלום הציבור ובטיחותו”.

עם הפנים לצרכנים

כפי שדיווחנו בעבר ב’ביזנעס’, בדיונים הקודמים אישרה הוועדה סעיף צרכני חשוב בהצעה, שהסמיך את שר האנרגיה, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור ועדת הכלכלה, לקבוע אמות מידה למתן שירות לצרכן גז. היו”ר מרגי ביקש בעניין זה לקבל את התקנות מוקדם ככל האפשר ואמר “שלא יהיה מצב שנגיע לשנת 2026 ועדיין אין תקנות”.

מנהל מינהל הדלק, חן בר יוסף, השיב כי המשרד קבע עקרונות שיכנסו לתקנות, באשר לחיוב צרכנים, בדיקות תקופתיות, התראות מספקות לצרכנים, זמני מענה בשירות לקוחות, מועדי והסדרי תשלום ועוד. היו”ר מרגי דרש שהתקנות יוגשו לאישור הוועדה בתוך שנה מיום תחילת החוק, ודרישתו אושרה.

עוד נקבע במהלך הישיבות הקודמות, כי עיקר השינויים בהצעת החוק יכנסו לתוקף ב-1 ביולי 2021, זאת למרות ה’עליהום’ שנציגי חברות הגז עוררו, ביחס לזמן כניסת החוק לתוקף. סמנכ”ל התפעול של אמישראגז, עומר גורדון, אמר כי “שישה חודשים להוריד את כל החוק עד לעובד האחרון בחברה – זו תקופה מאוד מאוד קצרה”. מנגד אמר בר יוסף, כי מדובר בסך הכל בשינוי מנגנון הענישה וחצי שנה הוא מספיק זמן להתארגן.

הוועדה גם אישרה את פרק העונשין להצעת החוק, בין היתר נקבע, כי חברה שתבצע פעולת ספק גז ללא רישיון, תקים מתקן ללא היתר, תבצע עבודה ללא רישיון, או בעל רישיון שמספק למי שאינו צרכן – צפוי למאסר של עד שנתיים. מי שלא יבדוק תקינות מתקן גז טעון היתר, או בעל רישיון או סוכן המבצע פעולות שלא בהתאם לרישיון או בניגוד לרישיון, או מבצע תיקון יסודי במתקן גז ללא היתר – צפוי למאסר של עד שנה וחצי. כמו כן חברה שלא תבדוק מתקן גז לצריכה עצמית, תפעיל מתקן שלא בהתאם לתנאים או תבצע עבודת גז ללא רישיון – צפוי למאסר של עד שנה.

במהלך הישיבה היום שאל היו”ר מרגי כמה עיצומים כספיים או הליכים פלילים בוצעו נגד חברות הגז. בר יוסף השיב כי יש כמה מאות הליכים בשנה. מנהל ענייני בטיחות הגז, אילן בנימין, הוסיף כי המשרד מתרכז באכיפה נגד גורמים הפועלים בשוק באופן פיראטי ומנסה להרחיק אותם מהענף. לצורך פיקוח ואכיפה יש במשרד האנרגיה 18 מפקחים ושישה חוקרים. בשנת 2019 בוצעו 344 מבצעי אכיפה, 54 אירועים נחקרו, יותר מ-1,500 ביקורות בוצעו, הוגשו 66 כתבי אישום וניתן מענה ל-823 פניות ציבור.

מתדלקים בגז טבעי. צילום: Vitaliy Hrabar | שטארסטוק

תחנות התדלוק בגז – נכשלו

ומגז בישול לגז טבעי, בדיון בוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, התגלה בלבול, חוסר ודאות ואי סדרים בכל הקשור לשימוש בגז טבעי בתחבורה ובבתי חולים. יו”ר הוועדה אבי דיכטר שזימן את הדיון היה בהלם ואמר כי “התחום התגלה במלוא מערומיו”.

Inner article

רוצים לדעת עד כמה הבלגן שולט? בדיון התברר כי בעוד שמשרד התחבורה נערכים להנעת אוטובוסים במימן, בטענה כי גז לא מתאים לתחבורה, מנכ”ל מועצת המובילים בישראל דוד כוכבא קובע כי ענף ההובלה לא ילך לגז טבעי. לעומת זאת, במשרד האנרגיה סבורים שעולם התחבורה הולך לקראת שימוש בגז טבעי.

גם יו”ר פורום הגז הטבעי לתחבורה, תמיר רז, סבור כי התחבורה הכבדה בישראל צריכה לעבור לפעול על גז. דעה נוספת נשמעה מהסגן הממונה על מחוז חיפה במשרד הפנים, מקלדה רביע, שאמר כי לקראת 2021 משרדו ישקול מעבר לפעילות משאיות אשפה בגז. ואם לא די בכך, מנהל מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה חן בר יוסף הודה כי המיזם להקמת תחנות לתדלוק בגז טבעי נכשל וכי משרדו מתכוון לצאת במכרז חדש. אז לאיזה כיוון תתקדם התחבורה הכבדה, אם יש כל כך הרבה נהגים על ההגה?

בתי החולים לא חוברו

ברדק נוסף התגלה סביב התקדמות השימוש בגז טבעי בבתי החולים. התברר כי רק שני בתי חולים משתמשים בגז טבעי, ולא בשימוש מלא אלא בשימוש חלקי בלבד. במשרד האנרגיה טוענים לעומת זאת, כי יש שבעה בתי חולים (מתוך 36 בי”ח) המחוברים למערכת ההולכה, אז לאן נעלמו חמישה מהם? בדיון הועלתה הטענה ולפיה, תשתית ההולכה אכן נפרסה למספר בתי חולים, אולם אלו לא מחוברים בגלל בעיות שונות ומשונות.

כך למשל בית חולים רמב”ם בחיפה, משווע לעזרה על מנת להתחבר לרשת ההולכה של הגז הטבעי המגיעה עד שעריו – חיבור שלדברי מנכ”ל בית החולים ד”ר מיקי הלברטל יחסוך לו שלושה מיליון שקל לשנה – אולם לדבריו, הוא פועל כבר שש שנים לחיבור, ולא מצליח.

צנרת הולכת גז טבעי | צילום: Visionsi, שטארסטוק

הקולות שעלו מן השטח, פרסו בעיות רבות בכל הקשור בהתחברות לרשת ההולכה של הגז הטבעי. מנכ”ל חברת ‘רימון גז טבעי’ אריה זאוברמן טען בדיון כי קיים בלבול גדול וחוסר הסכמה, “אנחנו לא מצליחים לפרוס תשתיות גז”. גם מנכ”ל חברת ‘נגב גז טבעי’ משה שפיצר הלין על רגולציה חלשה. לדבריו, חוסר תיאום בין משרדי הממשלה  גורם לכך שהחברה שבניהולו פרסה רשת שיכולה להעביר 500-700 מיליון קוב גז בשנה, אולם בפועל רשת ההולכה מעבירה רק 170 מיליון קוב.

במהלך הדיון טען מנהל תחום תשתיות ופיתוח במרכז השלטון מקומי, עמיחי דרורי, כי קיימות הנחיות סותרות והקשיים מאוד מהותיים. כך שכל עוד אין פתרונות, הנושא לא יתקדם.

בעקבות הדיון שלח דיכטר מכתב חריף לשרי האוצר, הבריאות, האנרגיה והפנים בסוגיה זו. תוכן המכתב התפרסם בדיווח ב’דה מרקר’ ובו הגדיר דיכטר את הפערים בין משרדי האנרגיה לתחבורה דרמטיים. “מכל האמור לעיל עולה תמונה קשה ביחס לצורך של גופים להתחבר לתשתיות, לרצון של גופים להתחבר לתשתיות, וליכולת של גופים לספק זאת”, כתב דיכטר. “החיבור בין שלושת אלה התגלה במלוא מערומיו. תמונת המצב מדאיגה על סף חוסר אונים, כשכולם רוצים כל כך שזה יקרה והסיכויים שזה יקרה בטווח הסביר אינם גבוהים”. דיכטר המליץ לשקול הקמת צוות בין משרדי שיתכלל את ההיערכות המיידית לפרישת רשת ההולכה.

בדיווח הובאה גם הודעתה של חברת סופרגז אנרגיה, כי החלה בהזרמת גז טבעי למרכז הרפואי העמק בעפולה השייך לקופת חולים כללית. בית החולים ישתמש בגז טבעי לצורך הפקת קיטור ומים חמים – דבר שצפוי להוריד בשיעור ניכר את הוצאותיו בתחום האנרגיה.

כפיר נבון, מנכ”ל סופרגז אנרגיה, אמר כי: “אנו הופכים את הגז הטבעי לנגיש כבר כיום – לתועלת החברות וכמובן גם לתועלת הסביבה והצרכן הסופי. פוטנציאל השימוש בגז טבעי טרם מיצה עצמו בשוק הישראלי וסופרגז אנרגיה תמשיך לפעול למימוש הזדמנויות בתחום זה”.

יש יעד? אז מה

אולי מן הראוי לעצור כאן ולהסביר עד כמה הבירוקרטיה המסורבלת בישראל, מחסלת כל התקדמות שיכולה לחסוך הון לכל רוחב המשק, הן באנרגיה והן בזיהום אוויר. מדוח שהוציאה רשות הגז הטבעי עולה, כי מאגרי הגז הטבעי שהתגלו במים הכלכליים של מדינת ישראל הם משאב טבע לאומי משנת 1999 ואילך. משנת 2004 המשק הישראלי צורך גז טבעי בכמות הולכת וגדלה. בשנת 2015  צרך המשק הישראלי גז טבעי בכמות כוללת של BCM 41.8 והצריכה השנתית הייתה צפויה לגדול במהירות.

בנובמבר 2015 נערכה ביקורת האם התחום התקדם, במהלכה, הוכנסו תיקונים לחוקים על מנת לקדם את פריסת רשת החלוקה וחיבור המפעלים. בסיום הביקורת, בחודש מאי 2016 התברר, כי יותר משש שנים ממועד מתן הרישיונות הראשונים לחברות החלוקה, רק 17 ממאות הצרכנים הפוטנציאליים צרכו גז טבעי באמצעות רשת החלוקה.

בדיון שנערך בוועדת הכלכלה לפני כשבועיים, הודה משה גראזי, המנהל הזמני של רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה, כי המשרד לא יעמוד ביעדים שהציב לעצמו לחיבור 450 מפעלים למערכת עד תום השנה הנוכחית (16 שנים לאחר שהמשק הישראלי החל לצרוך גז טבעי, ו-21 שנה לאחר הגדרתו כמשאב טבע לאומי). מדיווח ב’דה מרקר’ עולה, כי גראזי הציב גם יעד נמוך בהרבה לחיבור מפעלים עד סוף 2025 – 220 מפעלים בלבד. יעד שניתן להגדירו עלוב ביחס לפרישת רשת ההולכה הכללית.

נתניהו ושטייניץ משיקים את אסדת הגז ‘לוויתן’ | צילום: עמוס בן גרשום, לע”מ

אין יד מכוונת

אריה זאוברמן, מנכ”ל חברת מרימון גז טבעי מקבוצת רימון, האחראית על חיבור המפעלים בצפון הארץ, טען בדיווח כי: “חברות החלוקה נאלצות לעבור עשרות מדורי גיהינום כדי להקים את רשת החלוקה בגלל כמה מכשולים משמעותיים, שמעכבים את חיבור התעשייה ובתי החולים בישראל לגז טבעי”.

לדבריו, “מכשול עיקרי ראשון הוא הפערים המשמעותיים בין הביקושים הפוטנציאליים של מפעלים לחיבור גז טבעי לבין המפעלים שבפועל בוחרים להתחבר. מפעלים רבים הבינו כי העלויות להסבת גז טבעי גבוהות משמעותית משחשבו, והכדאיות הכלכלית התפוגגה.

“המכשול העיקרי השני הוא ההתנגשות המשמעותית בין דרישות הרשויות בשטח, שמשנות מדי שנה את תוכניות פריסת הצינורות ואת דרישותיהן, ובכך מעכבות את העבודה – לבין לוחות הזמנים הנדרשים ממשרדי ממשלה שונים. אלה הליכים שנמשכים שנים, שגם לאחריהם נדרשים אישורים מגורמי תשתיות, רשויות ומשרדים שונים”.

עוד אמר כי “בתי החולים בישראל משוועים שנים להתחבר לגז טבעי, ורק מיעוט מחובר או מחובר ולא צורך בפועל. על משרד הבריאות לאפשר לבתי החולים לנהל את צריכת הגז שלו באופן עצמאי, ולהימנע ממכרזים של גורמים חיצוניים שרק מעכבים את התהליך. חברות החלוקה נאלצות לענות על דרישות וביורוקרטיות של לא מעט משרדי ממשלה, כאשר בפועל אין יד מכוונת שתנצח על מערך הגז הטבעי הלאומי שלנו בישראל”.

המסקנה פשוטה: עד שלא יקום שר אכפתי וינער את המערכת כולה עד לאחרון הפקידים והעובדים, נמשיך לדווח על כמויות ענק של גז היכולות להגיע למאות מפעלים ותחבורה כבדה בישראל, אך רק השימוש בגז הטבעי יהיה מינורי ובעיקר קשה להשגה.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה