רולקס לתועלת הציבור

פעילות חסד של עמותה חרדית | צילום אילוסטרציה: נתי שוחט, פלאש 90

רולקס הינו מותג-על וסמל ליוקרה. המותג "רולקס" קיים משנת 1905, ומייצר שעוני יד בשוויצריה (במקור מלונדון), שעונים נחשקים ונסחרים במחירים גבוהים למדיי, גם כיד שניה. אולם מה שרבים אינם יודעים הוא שרולקס אינה חברה מסחרית, אלא רשומה כקרן צדקה, או בלשוננו: "חברה לתועלת הציבור" (חל"צ), או עמותה. בתור שכזאת היא אומנם תורמת חלק מרווחיה (למשל, לשידורי האופרות מן המטרופוליטן בניו יורק לשמונים מדינות, כולל ישראל), אך היא נהנית מפטור ממס – הרבה מס.

לפטנט של רישום עסק מרוויח כעמותה יש כמה יתרונות בולטים: אפשר לגייס תרומות, קל לקבל סיוע ממשלתי, פטור רחב ממסים, ועוד. אך בצד זה יש גם כמה חסרונות: השליטה איננה בבעלות איש יחיד, העמותות זקוקות לאישור הכנסת ונתונות לפיקוח מחמיר, ויש קושי רב במשיכת רווחים. כמו-כן העמותה איננה יכולה להיסחר בבורסה כחברה ציבורית, ועוד.

בדומה לעולם העסקי הגלובלי גם החברה החרדית משופעת בעסקים הרשומים כעמותות, וישנן אף חברות השקעות הרשומות כעמותות, אשר לצד פעילותן העסקית (השקעות כספים בחברות הזנק (סטארט-אפ) ובנדל"ן, גם מתפקדות ככאלה ומשרתות את מטרות העמותה. רישום גופים הפועלים לכאורה בצורה עסקית כעמותות בחברה החרדית – מקשה על מי שלא בקיא דיו בעולם עסקי זה. לדוגמה, בזמנו פנה אליי בנק גדול וביקש את עצתי כיצד יוכל להעמיק את אחיזתו בחברה החרדית. אחד הדברים שנגלו לעיניי היא שלמרות שמדובר בגוף מסחרי גדול המוכר בחברה החרדית, הוא אינו יודע לזהות עם מי הוא יכול לעשות עסקים, שכן הוא מסתמך אך ורק על רשומות פורמליות, שאינן חושפות את כל מהותם של ארגונים אלה. זו עובדה מדהימה אך עם זאת צפויה, שאפילו בנק, עם כל עוצמתו הכלכלית, הולך פעמים כסומא בתוך החברה החרדית.

רישום גופים בעלי אופי עסקי כעמותות הינה תופעה גלובלית, חוקית לחלוטין אשר מאפשרת לבעלי תבונה המכירים את החוקים לנבכיהם ליהנות מכל העולמות. פעמים, יש עסקים הפועלים בשתי זרועות מקבילות ובלתי תלויות, אשר מספקות, למעשה, את אותו השירות – אחד כעמותה ואחד כעסק – על מנת למצות את היתרונות שיש בכל אחת מדרכים אלה. או לחילופין, שהעמותה מקבלת שירותים מעסק במחיר גבוה המשמש בפועל כצינור להעברת רווחים בצורה חוקית. בחו"ל, ישנן מדינות שמתירות לעמותות להחזיק בבעלותן עסק מה שעוד יותר מרחיב את אפשרויות התמרון. הדבר אפשרי, כמובן, רק כאשר קיים אמון מוחלט בין מי שרשום כיו"ר העמותה לבין בעל העסק.

גם בפוליטיקה נעזרים הרבה ברישום עמותות כצינורות להעברת כספים לקמפיינים, כאשר הפיקוח עליהם רופף למדיי. די אם נזכיר את "פרשת העמותות", שבה היו מעורבים ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, ונשיא המדינה, יצחק הרצוג.