רכש הגומלין: נציגי הציבור נגד אנשי המקצוע

העיכובים הרבים במכרזים הממשלתיים בעקבות חובת רכש הגומלין מגיעים לצוות בדיקה ייעודי בוועדת הכספים • בישיבה הראשונה נתגלעו ביתר שאת חילוקי הדעות בין הכלכלנים ואנשי המקצוע, לבין התעשיינים המקומיים ונבחרי הציבור

רכש גומלין | אילוסטרציה: ASDF_MEDIA, שאטרסטוק

נושא רכש הגומלין במכרזים בכלל ובמכרזי התחבורה הציבורית בפרט, ממשיך להסעיר ולהעסיק את מקבלי ההחלטות בממשל. המשתמש הפשוט בתחבורה הציבורית, איננו יודע עד כמה הנושא מעכב את כלל התפתחות התחבורה הציבורית בארץ. בקלות אפשר לקבוע כי מרבית הבעיות החמות בנושא התחבורה הציבורית בריכוזים החרדיים, יכולים להיפתר כאשר המחלוקת בנושא תיושב והמכרזים – ישנים וגם חדשים, יחלו לצאת לדרך.

את נושא רכש הגומלין סקרנו והסברנו בכתבה מסכמת שעלתה לאחרונה במסגרת ‘ביזנעסופ”ש’. בידיעה האחרונה שעסקה בנושא דיווחנו על הקמת צוות הבדיקה בנושא רכש הגומלין, שהוקמה תחת וועדת הכספים על ידי היו”ר ח”כ הרב משה גפני.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

את הישיבה הראשונה פתח יו”ר צוות הבדיקה, ח”כ מיקי לוי: “אני מודה ליו”ר הוועדה, ח”כ משה גפני על הקמת הצוות. אני עוסק בסוגיה במשך שנתיים, במגוון נושאים. הכוונה שלי היא לא לעסוק רק ברכש גומלין בנושא האוטובוסים, אלא במגוון הרחב של התחומים אליהם נוגע רכש גומלין”.

בדבריו הוא ציין כי בשלב זה “נגרם נזק גדול לתעשייה בישראל נוכח פרשנויות כאלה ואחרות. יכול מאוד להיות שזה יוזיל כמה פרויקטים בטווח הקצר, אבל לטווח הארוך הנזק לתעשייה הוא רחב מאוד”. מבחינת היקף רכש הגומלין אמר לוי כי מדובר “בכ-14 מיליארד שקל תוצר, 47 אלף מועסקים, כ-1,000 חברות שעושות שימוש ברכש גומלין. בפריפריה מדובר על כ-4 מיליארד שקל. בהכנסות למדינה מדובר על כ-2 מיליארד שקל. אם לא נטפל בזה, כנראה שעתידן לפחות של החברות הקטנות להתחסל, כי הן לא יחזיקו מעמד”. הוסיף לוי ונתן דוגמא, “בענף הרכבות – נת”ע רכבת קלה, החברה ממנה נרכשו הרכבות, תרכוש רכש גומלין ביותר מ-400 מיליון דולר”.

בהמשך הישיבה הציגה עו”ד שגית אפיק, יועמ”ש ועדת הכספים, סקירה לגבי תקנות החוק המעגנות את חובת רכש הגומלין, את המחלוקות העיקריות בתחום, ואת ההליכים המשפטיים סביב יישומן. ממסמך הסקירה שהגיע לידי ‘ביזנעס’ נראה כי מדובר במחלוקת רחבת היקף בין משרדי הממשלה. בנוסף, בית המשפט המחוזי נתן את דעתו מספר פעמים בנושא ואף הוגשו ערעורים בנידון לבית המשפט העליון. בשלהי המסמך מובאים לדיון פתרונות שעלו בוועדת הכספים.

הדיון בסוגיית רכש הגומלין היה ארוך והשתתפו בו כאלה שהנושא נוגע לתחומי עבודתם. שלום חגי, יו”ר חברת הארגז, המייצרת אוטובוסים אמר בדיון: “בדקתי אופציה למכרז בארה”ב, החיוב הוא לייצור שם של 60 אחוז, קרי להקים שם את המפעל. לא תמצאו אף מדינה במערב אירופה שמשתמשת באוטובוסים סינים. כל העולם מגן על עצמו, אתם גם צריכים להגן עלינו. אני סגרתי מפעל בעקבות גישה זו. הסיבה שהאוטובוס שלנו יקר יותר, זה כי האיכות שלנו גבוה יותר מהסינית. האוטובוסים שלנו נמצאים בשימוש במשך 15 שנה”.

ואילו איציק, בעלי מפעל אורן, המייצר שמשות בתחום התחבורה התלונן כי הם פיטרו עשרות עובדים “זה בגלל  הפלונטר בתחום. אנחנו עובדים צמוד למשרד הביטחון, אנחנו נותנים מיגון לתושבי יהודה ושמרון באוטובוסים וגם לרכבת הקלה בירושלים ובתל אביב. אם המפעל לא יתקיים, זה בגלל האיום של רכש גומלין. יש איום ממשי לצרכים שלנו בישראל, ללא הרכש הזה, נסגור”. איים בעל המפעל בכאב.

870/135 ליינר ארטקל 1

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש הודה על הקמת צוות הבדיקה ואמר כי מדובר בנושא אקוטי, “זה קריטי. יש עשרות מפעלים שאין להם זכות קיום בלי רכש גומלין”. לדבריו, “בית המשפט המחוזי ציין כי נפלו פגמים קשים בהחלטת ועדת המכרזים, העומדת בסתירה לתקנות הקיימות, וכי ישנה הפרת פסק הדין של ביהמ”ש העליון, בכך שלא התייחסה ולא דנה בטענות העותרת. יש לבטל את ההחלטה של הוועדה”. סיכם ברוש.

“היופי בכלי הזה (רכש הגומלין. ד”ש), הוא שהכלי הזה הוא קסם”, אמרה בהתפייטות נואמי ליברמן, מנהלת אגף הרשפ”ת בפועל, “אומרים לממשלה קחי כסף שממילא הוצאת, ממשי אותו לצרכים מקצועיים וכלכלים שלך. בואו נעשה מהכלי הזה מה שניתן לעשות ממנו”.

ח”כ עופר שלח התייחס בדבריו לחלק הביטחוני של רכש הגומלין ואמר, כי “סוגיית רכש הגומלין הביטחוני הולכת להיות בסכומים אדירים. שינוי הסכם הסיוע עם האמריקנים אומר, שבעוד כמה שנים לא נוכל לעשות עוד המרות על עסקאות אמריקניות, ואז יפתח פתח לרכש גומלין. המשמעות שמאות מיליוני דולרים יוכלו להגיע לכאן בצורה כזו”. לטענתו, “אם אנחנו לא נהיה בתוך הדבר הזה באופן שרותם לחלוטין לתעשייה הישראלית, אז התופעה הזו של יזמים ישראלים שפותחים מפעלים בחו”ל כדי להכניס כסף לישראל, יגדל בהרבה. השאלה איזה שיניים אמתיות יהיו לנו. ברור שצריך לכפות את המדיניות הזו”. טען עופר שלח מול היושבים הוועדה.

אחת הבעיות של רכש הגומלין לדברי משרד האוצר, היא המחיר הסופי. לטענת עידו סופר, מאגף התקציבים במשרד האוצר: “אם חברות בינ”ל היו בכל מקרה עושות את מה שהן עושות וזה לא היה מתבטא בעליית מחיר, אז לא הייתה בעיה. בפועל הן מסיטות משאבים וזה מתבטא בעליית מחיר. מי שחושב שזה לא בא על חשבון בריאות ורווחה, עוצם עיניים. אי אפשר לומר שיש פה רק תועלת והכל טוב ויפה”.

יו”ר צוות הבדיקה ח”כ לוי שאל את סופר האם לאגף התקציבים יש איזה שהוא חישוב והאם הוא כולל כאלה שיפוטרו, ושהתעשייה לא תייצר מה שתייצר? סופר ענה כי “הספרות הכלכלית בוחנת את זה, האם זה תרם לתעסוקה לאורך זמן, והתשובה היא לא”.

ח”כ מאיר כהן התערב בשלב זה וענה כי לא כל נושא צריך להיבחן אך ורק “כדיון כלכלי חשבוני אקדמי, זו כנסת ישראל, והנושא הוא דיון ציוני ארץ ישראלי”. הוא הוסיף “שאם החישובים יהיו רק כלכליים, לא תהייה להם זכות קיום”.

בתשובה ענה סופר כי “ניתן להציב מטרה ראויה, השאלה מה הדרך. ניתן ויש אמצעים לחזק את הפריפריה, למשל מענק לנגב והפריפריה הרחוקה, יש דרכים נכונות יותר ופחות ברמה הכלכלית”.

ח”כ לוי סיכם את הדיון בפנייה לחשב הכללי: “לאור התמיכה שלכם ברכש גומלין, ואני שמח על הגישה, האם אתם מסכימים לכך שהחוק יובהר, שרכש גומלין יחול בכל התקשרות וגם מול ספק חיצוני? האם אתם מסכימים לתיקון החוק, ובא שלום על ישראל? תלכו הביתה ותחשבו על זה, אם אתם מוכנים, בית המשפט לא יצטרך לדון בשום דבר, החוק יהיה ברור. במקביל, הצוות שלנו ימציא לכם את התיקון המוצע לחוק, כדי שלא תהייה פרשנות כזו או אחרת, כדי שהחוק יהיה ברור לחלוטין. אנחנו מתכוונים לפעול כאן. מהאוצר אני מבקש להציג את הסקירות והערכות שלו בנושא”.

נראה שהוויכוח הוא בין אנשי המקצוע שבדקו ומצאו שבשורה התחתונה רכש הגומלין מייקר את עלויות החוזים ואינו תורם לכלכלה, לבין נציגי הציבור החוששים לפיטורי העובדים ואבדן פרנסת החברות המקומיות. השאלה אם האחרונים לוקחים בחשבון את הצורך הציבורי האקוטי בפתרון הסוגיה לכאן או לכאן ובלבד שביצוע המכרזים יצא לדרך. ביזנעס ימשיך ויעקוב אחר הסוגיה המעכבת את המכרזים המשמעותיים ביותר להקלה על תנאי החיים ומצב התחבורה בארץ.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה