רק כ-2% מהמועסקות במשרד המשפטים – חרדיות

משרד המשפטים מפרסם את דו"ח הגיוון התעסוקתי לשנת 2018 • 57% מהמנהלים במשרד המשפטים הן נשים • פערי השכר בין הגברים לנשים – קטנים מהממוצע במדינות ה-oecd • כמה חרדיות מועסקות במשרד וכמה מהעובדים החדשים שנקלטו ב-2018, חרדים?

משרד המשפטים בניין ייעוץ וחקיקה | צילום: יועמ''ש, ויקיפדיה

עו"ד דינה זילבר לא לבד. מגמת הרוב הנשי בקרב העובדים במשרד המשפטים נמשכת: 57% ממשרות הניהול במשרד המשפטים מאוישות על ידי נשים (לעומת 40% בממוצע בשירות הציבורי) ו-69% מכלל העובדים במשרד הן נשים (לעומת 64% בממוצע בשירות הציבורי), כך עולה מדו"ח הגיוון התעסוקתי של משרד המשפטים לשנת 2018.

הדו"ח שמפרסם משרד המשפטים זו השנה הרביעית, מציג את תמונת המצב של הגיוון התעסוקתי מקרב עובדיו בשיעור תעסוקת נשים, בתחום הייצוג ההולם, ובוחן את פערי השכר בין גברים לנשים המועסקים במשרד.

בין המשרות הבכירות המאוישות על ידי נשים במשרד המשפטים ניתן למנות את שרת המשפטים, המנהלת הכללית, האפוטרופסה הכללית והכונסת הרשמית, היועצת המשפטית של משרד המשפטים, שתי משנות ליועץ המשפטי לממשלה, משנה לפרקליט המדינה, 8 פרקליטות מחוז ו-3 מנהלות מחלקות בפרקליטות המדינה, 4 סניגוריות מחוזיות ושתי המשנות לסניגור הארצי, סמנכ״לית ההון האנושי וסמנכ״לית השירות, ראשת בתי הדין לעררים, מנהלת מחלקת החנינות וראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. כמו כן, השנה מונתה לראשונה אישה לעמוד בראש המחלקה לחקירות שוטרים – עו"ד קרן בן מנחם.

כמה מהחרדים משתלבים?

המגמה הנשית בדרגים הבכירים נשמרת גם בקרב אוכלוסיות ייצוג הולם: 30% מהדרגות הבכירות המאוישות על ידי בני החברה הערבית הדרוזית והצ'רקסית, מאוישות על ידי נשים. בין היתר, ניתן למצוא נשים בנות המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי בתפקידים הבאים: קאדית בבית הדין השרעי, מנהלת מחלקה בסנגוריה הציבורית, מנהלת אגף משאבי אנוש, בוחנות פטנטים ויועצת למנכ"לית.

יתרה מכך, 16% מעובדי משרד המשפטים משתייכים לאוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם: בני החברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית (11%), יוצאי אתיופיה (1.85%) ובני ובנות האוכלוסייה החרדית (כ-2%), כשהשנה נעשה מאמץ מיוחד בגיוס אנשים עם מוגבלות על ידי ייעוד משרות ייחודיות לעובדים אלו. המשרות שיועדו הינן משרות אקדמיות בלבד, ולא רק בתחום המשפט. נכון להיום, אחוז האנשים עם מוגבלות מקרב עובדי המשרד הינו כ-3.5 אחוזים.

מבין 1256 עובדים חדשים שנקלטו השנה במשרד המשפטים, 19% שייכים לאוכלוסיות ייצוג הולם – 14% בני החברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית, 2.6% יוצאי אתיופיה, 1.4% אנשים עם מוגבלות ו-1.7% בני המגזר החרדי – והדבר מעיד על המכוונות המתמדת לגיוון מצבת עובדי המשרד.

מעבר להצלחה באיוש המשרות הייעודיות לאוכלוסיות ייצוג הולם, חשוב לציין כי מספר נכבד מהעובדים השייכים לאוכלוסיות הייצוג התקבלו למשרות שלא יועדו לייצוג הולם, תהליך מבורך המעיד על כך שהמועמדים מאמינים כי יבחרו בכל מכרז תחרותי בזכות מקצועיותם וללא העדפה מתקנת, מתמודדים, וזוכים.

בנוסף, על פי הנתונים בדו"ח, פערי השכר בין גברים לנשים במשרד נמוכים משמעותית מהפער הממוצע במשק הישראלי ואף מהפער הממוצע במדינות ה-OECD. כך, למשל, סנגורית ציבורית מהדרג הזוטר תרוויח בממוצע 14% יותר מעובד גבר, ואילו פרקליטה בדרג הבכיר תרוויח שכר בגובה 94% ממשכורתו של עובד גבר. בנוסף, בשנים האחרונות המשרד מכניס יותר ויותר דרוגים להסדרים המאפשרים תגמול על שעות עבודה נוספות שנעשות מהבית, דבר המאפשר גמישות לעובדות ומצמצם את פערי השכר הנוצרים כאשר שעות נוספות מתבצעות רק במשרד.

מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור: "משרד המשפטים, המהווה כיום מעסיק של כ-5000 עובדים, ימשיך לשאת את דגל ההעסקה השוויונית, הן בהיבט של תעסוקת נשים והן בהיבט של שילוב כלל המגזרים בין שורותיו, בתפקידים משפיעים ומתגמלים. ברור לנו כי יש לכך חשיבות רבה גם בהיבט של אמון הציבור במכלול הפעילות שלנו, ולכן אנו משקיעים בכך מאמצים רבים, ופועלים באופן אקטיבי על מנת להוות אבן שואבת לצעירות וצעירים מעולים מכל גווני החברה הישראלית".

כתיבת תגובה