אוכלוסיות רבות מגיעות למוסדות ההשכלה הגבוהה, אבל לא לכולן יש הזדמנות שווה להצליח בה | הפערים בין הסטודנטים והסטודנטיות הולכים וגדלים – בשכר, בהוצאות ובתעסוקה | על פי נתוני המל"ג ישנה עלייה של 14% בסטודנטים החרדים מאשתקד, עם זאת אחוז הנשירה בשנים האחרונות בקרב סטודנטים ערבים וחרדים הוא מעל 20% – לעומת 10%-11% מקרב שאר הציבור הסטודנטיאלי
אהרן פיין 10.10.2021שנת 2021 ומוסדות ההשכלה הגבוהה מגוונים מתמיד – על פי נתוני המל"ג ישנה עלייה של 14% בסטודנטים החרדים מאשתקד, 45% בקרב יוצאי אתיופיה בחמש השנים האחרונות וכ-20% מהסטודנטים לתואר ראשון הם מהמגזר הערבי. אולם הגיוון באוכלוסיות השונות, לא מבטיח שוויון הזדמנויות ביניהן. כך למשל אחוז הנשירה בשנים האחרונות בקרב סטודנטים ערבים וחרדים הוא מעל 20% לעומת 10%-11% מקרב שאר הציבור הסטודנטיאלי.
סקר הסטודנט/ית של התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית מציג תמונה מדאיגה ביחס לפערים הכלכליים, החברתיים והתעסוקתיים בין הסטודנטים במוסדות השונים ובין האוכלוסיות השונות. זו השנה השתיים-עשרה בה מופץ הסקר, שנערך ע״י התאחדות הסטודנטים ומכון ׳מאגר מוחות׳ ובו השתתפו כ-10,000 סטודנטים וסטודנטיות ממרבית מוסדות הלימוד בארץ. הסקר בחן את הסטטוס הכלכלי של הסטודנטים בישראל, מצב התעסוקה והדיור, ושביעות הרצון מהמוסדות האקדמיים.
מחצית מהסטודנטים שעובדים במהלך הלימודים (50%) אינם עובדים בעבודה הקשורה לתחום לימודיהם. 46% מהסטודנטים במגזר הערבי לא עובדים כלל, לעומת 26% בלבד במגזר היהודי. 10% מקרב הסטודנטים שאינם עובדים מובטלים משום שאין אפשרויות תעסוקה מספקות באזור מגוריהם. בקרב אלו, עולים פערים מובהקים בין מגזרים: 21% מהמגזר הערבי לעומת 8% במגזר היהודי, ו-29% מהפריפריה לעומת 9% במרכז. רוב גדול מהסטודנטים (70%) חוששים לעתידם הכלכלי/תעסוקתי בעקבות משבר הקורונה. יחד עם זאת, ישנה ירידה בחששות ביחס לשנה שעברה. נוסף על כך, החשש בקרב המגזר הערבי (87%) גדול משמעותית מאשר בקרב המגזר היהודי (67%).
בקרב הסטודנטים העובדים, השכר החודשי הממוצע בשנת 2021 עומד כיום על 4,757 ₪, כאשר השכר החודשי הגבוה ביותר נמצא בקרב המכללות הלא מתוקצבות (5,914 ₪) והנמוך ביותר בקרב המכללות המתוקצבות (4,316 ₪). כמו כן, סטודנטים גברים מרוויחים בממוצע 1,786 ₪ יותר מסטודנטיות נשים (5,883 ₪ לעומת 4,097 ₪).
נוסף לקשיי התעסוקה, המצוקה הכלכלית מעמיקה כאשר ההוצאות גבוהות מההכנסות: ההוצאה החודשית הממוצעת הכוללת של סטודנטים היא 5,459 ₪, עליה של 531 ₪ ( 11%) לעומת השנה שעברה. תחומי ההוצאה החודשית העיקריים הם דיור ואחזקת דירה (2,482 ₪) – עליה של 101 ₪ (4%) לעומת 2020; מזון (1,284 ₪) – עליה של 219 ₪ (20%) לעומת 2020; נסיעות (613 ₪) – עליה של 33 ₪ (5%) לעומת 2020. גם בסכומי ההוצאה נרשמו פערים בין המוסדות – ההוצאה החודשית של סטודנטים במכללות שאינן מתוקצבות היא הגבוהה ביותר, ועומדת על 7,421 ₪. לעומתם, סטודנטים באוניברסיטאות מוציאים בממוצע 4,876 ₪ בחודש (פער של 2,545 ₪).
בשל הקשיים הכלכליים, סטודנטים רבים נאלצים להיעזר בסיוע חיצוני: 39% מהסטודנטים מקבלים סיוע כלכלי מהוריהם, ואחד מכל חמישה סטודנטים (20%) לוקח הלוואה. הסיוע הכלכלי הממוצע לחודש הוא 1,765 ₪, עלייה של 225 ₪ לעומת השנה שעברה. מבין מקבלי הסיוע מההורים, גובה הסיוע לסטודנטים במכללות הבלתי מתוקצבות הוא 2,200 ₪ לעומת 1,692 ₪ בקרב הסטודנטים באוניברסיטאות (פער של 508 ₪). 70% מההלוואות שסטודנטים לוקחים הן למעלה מ-15,000 ₪. גובה ההלוואה הממוצעת הוא 34,145 ₪, עליה של 6,941 ₪ (26%) לעומת השנה שעברה. גם בגובה ההלוואות מופיעים הפערים בין האוכלוסיות השונות: גובה ההלוואות הממוצע הגבוה ביותר הוא בקרב סטודנטים במכללות לא מתוקצבות (41,811 ₪) והנמוך ביותר בקרב סטודנטים במכללות המתוקצבות (27,512 ₪). נוסף לכך, אחוז הסטודנטים שנוטים לקחת הלוואה בעקבות הקורונה הוא הגבוה ביותר בקרב המכללות שאינן מתוקצבות (27%). סטודנטים למשפטים לוקחים את ההלוואות הגבוהות ביותר (46,109 ₪), ואילו סטודנטים לאומנויות את הנמוכות ביותר (17,729 ₪). גובה ההלוואות הממוצע גבוה יותר בקרב סטודנטים גברים (41,290 ₪) לעומת סטודנטיות נשים (29,680 ₪).
שלומי יחיאב, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית אמר עם פרסום הנתונים: "נתוני הסקר מציגים מגמה של התרחבות הפערים החברתיים בהשכלה הגבוהה, והתגבשות של מציאות מדאיגה בה גדלים סיכויי ההצלחה של קבוצות מסוימות. בישראל של 2021, אין מקום לפערי שוויון הזדמנויות על רקע מגזרי, מגדרי או על בסיס המקום שבו גדלנו. הפתרון הוא לא השתעבדות להלוואות שהולכות וגדלות, ובטח לא סיוע מההורים, פריווילגיה שלא לכולם יש. הגיעה העת שלצד מדידת כמות וגיוון הנכנסים בשערי ההשכלה הגבוהה, נדאג שלכל אלו תהיה הזדמנות שווה לצאת בהצלחה מאותם שערים".