דו"ח חדש של שירות התעסוקה: ביתר עילית ומודיעין עילית בראש רשימת הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר | בערים החרדיות נרשמה ירידה במספר דורשי העבודה, אך הן עדיין מובילות בשיעור האבטלה
שי קליין 17.08.2025
לשכת תעסוקה | צילום: שירות התעסוקה שירות התעסוקה פרסם היום את דוח נתוני האבטלה לחודש יולי, המצביע על ירידה של כ-12.5% במספר דורשי העבודה, שהסתכם ב-212 אלף איש. עם זאת, הדו"ח מציין כי 25 אלף מבין דורשי העבודה הם אלה שיצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) במהלך מבצע "עם כלביא" בחודש יוני, אך זכאותם לדמי אבטלה הוכרה רק ביולי. בשירות התעסוקה מעריכים כי מספרם בפועל של דורשי העבודה שלא עבדו בחודש יולי הוא כ-187 אלף איש.
הן מספר תובעי האבטלה והן מספר תובעי הבטחת ההכנסה ירדו בהשוואה לחודש הקודם. הירידה במספר תובעי האבטלה הייתה משמעותית יותר (14.3%) לעומת ירידה של 2.2% במספר תובעי הבטחת ההכנסה. מספר תובעי הבטחת ההכנסה נותר יציב יחסית ועומד על כ-40 אלף איש בלבד. למרות הירידה מיולי, מספר תובעי האבטלה נותר גבוה משמעותית בהשוואה לחודשים קודמים השנה, בשל ההכרה הרטרואקטיבית בזכאותם של כ-25 אלף איש שיצאו לחל"ת במהלך "עם כלביא".
נשים וצעירים – רגישים יותר למצבי חירום
בדו"ח ניכרת השפעת מצב החירום על קבוצות שונות בשוק התעסוקה. מספר דורשות העבודה ירד באופן משמעותי יותר ממספר דורשי העבודה (17.6 אלף לעומת 12.7 אלף), אך שיעור הנשים עלה החודש ב-0.1 נקודות האחוז והגיע ל-58.8%. נשים, בדומה לצעירים, נחשבות לרגישות יותר תעסוקתית למצבי חירום. בשירות התעסוקה מסבירים כי עלייה זו נובעת מההכרה הרטרואקטיבית בזכאות לדמי אבטלה עבור נשים רבות שיצאו לחל"ת במהלך "עם כלביא", כמו גם מתופעת "פיטורי הקיץ" שפוגעת בעיקר בהן.
שיעור הצעירים (עד גיל 34) מקרב דורשי העבודה ירד ועמד על 31.4%. לעומת זאת, שיעור קבוצת הביניים (35-54) וקבוצת המבוגרים (מעל 55) עלה ב-0.8 נקודות האחוז בשתי הקבוצות, והם עומדים על 41.6% ו-26.9% בהתאמה. שינויים אלו מוסברים בהשפעה הדיפרנציאלית של המצב המלחמתי בחודש יוני, שהשפיע יותר על תעסוקת צעירים המועסקים בענפים רגישים יותר לצמצום פעילות המשקית.
עלייה במספר דורשי העבודה בערים חרדיות וערביות
במהלך יוני ויולי, הערים החרדיות ביתר עילית (8.7% ביוני ו-7.5% ביולי) ומודיעין עילית (8.1% ביוני ו-7.1% ביולי) הובילו את רשימת הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר, לאחר שבמשך שנים רבות הובילו אותה הערים הערביות רהט ואום אל פחם. באופן כללי, הערים בעלות שיעורי האבטלה הגבוהים ביותר הן בפריפריה, חרדיות או ערביות, בעוד שהשיעורים הנמוכים ביותר נרשמו בערים חזקות כרעננה, כפר סבא ורמת השרון.
מתוך דו"ח שירות התעסוקה לחודש יולי 2025 עולה כי חלה תנודתיות ניכרת במספר דורשי העבודה בערים החרדיות, שהגיעו לראש רשימת היישובים עם שיעורי דורשי העבודה הגבוהים ביותר. כך, הערים החרדיות ביתר עילית ומודיעין עילית עמדו בראש הרשימה ביוני וביולי, לאחר שרהט ואום אל פחם הובילו אותה במשך שנים רבות. שיעור דורשי העבודה בביתר עילית עמד על 8.7% ביוני ו-7.5% ביולי , בעוד שבמודיעין עילית השיעור היה 8.1% ביוני ו-7.1% ביולי. בנוסף, גם ערים חרדיות אחרות כמו אלעד ובני ברק, כמו גם בית שמש, נכנסו למעלה הרשימה. באופן כללי, הערים החרדיות והפריפריאליות הן אלו עם שיעורי דורשי העבודה הגבוהים ביותר.
עם זאת, חשוב לציין כי למרות העלייה היחסית בשיעור דורשי העבודה בחודשים אלה, נרשמה ירידה ממוצעת של 13.5% במספר דורשי העבודה בכלל הערים עם למעלה מ-40 אלף תושבים, למעט אום אל פחם ורהט שבהן נרשמו עליות. הירידה החדה ביותר נרשמה באילת, אך ירידות משמעותיות נרשמו גם בערים חזקות כרמת השרון, הרצליה, חולון, פתח תקווה, ראשון לציון ותל אביב, כמו גם בבני ברק. שירות התעסוקה מסביר את הפערים הללו בין הנתונים של יוני ליולי לבין הנתונים של יולי 2023 בכך שהאשכולות הסוציו-אקונומיים הנמוכים, המאפיינים יישובים חרדיים רבים, נפגעו יותר מהמצב המלחמתי ביוני ומתופעת פיטורי הקיץ.
מנכ"לית שירות התעסוקה: "נורות אזהרה מהנתונים"
עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה, ציינה כי שוק העבודה הישראלי הוכיח יכולת הסתגלות והתאוששות. עם זאת, היא הדגישה שתי "נורות אזהרה": חזרתה של תופעת "פיטורי הקיץ", שפוגעת בזכויות העובדים וביציבות התעסוקתית שלהם, וכן התגוונות ההרכב הסוציולוגי של דורשי העבודה, עם היחלשות הקבוצות החזקות. לדבריה, ייתכן כי מדובר בעדות ראשונית להשפעת כניסת הבינה המלאכותית לשוק העבודה.
ב-44 מתוך 45 ענפי מקצועות, נרשמה עלייה במספר דורשי העבודה בחודשיים האחרונים (יוני-יולי), עם עלייה ממוצעת של 38.84%. הענפים שנפגעו בצורה הקשה ביותר היו אלו הרגישים למצבים מלחמתיים ולפיטורי הקיץ. העליות המשמעותיות ביותר נרשמו בקרב גננים ומגדלי גידולים (182.5%), עובדי ספורט וכושר (144.6%), מטפלים בילדים וסייעים למורים (143%) ומורים בחינוך העל-יסודי (83%).



