שורת הסכמים: הרחבת הסחר עם מצרים, סחר חופשי עם האמירויות

נשיא מצרים א סיסי, נפתלי בנט ויורש העצר בן זאיד בפסגת שארם א שייח | צילום: לשכת נשיא מצרים

בתום חמישה חודשי מו"מ: ישראל ואיחוד האמירויות הערביות השלימו את המשא ומתן להסכם אזור סחר חופשי בין המדינות. ההסכם, שהינו מקיף ומשמעותי, כולל בין היתר, סוגיות הנוגעות לסחר בסחורות לרבות רגולציה ותקינה, מכס, סחר בשירותים, שת"פ, רכש ממשלתי, סחר אלקטרוני ושמירה על זכויות קניין רוחני. 95% מהמוצרים הנסחרים בין המדינות כלולים בהסכם ויהיו פטורים ממכס באופן מיידי או הדרגתי: מוצרים מזון, חקלאות, קוסמטיקה, ציוד רפואי, תרופות ועוד. ההסכם צפוי להיכנס לתוקף לאחר חתימת השרה ברביבאי ומקבילה האמירתי ותהליך אשרור בשתי המדינות.

על סיום המו"מ הודיעו ביום ו' שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, ושר המדינה לסחר חוץ של איחוד האמירויות, ד"ר ת'אני אל זאיודי.

הנושא נדון בפגישתם של ראש הממשלה, נפתלי בנט, ויורש העצר, שייח' מוחמד בן זאיד, באבו דאבי בדצמבר האחרון, בה סוכם על האצת המגעים לחתימה, וכן בפגישתם מצרים בשבוע שעבר – בה סיכמו המנהיגים על השלמת ההסכם בתוך ימים. מדובר בהסכם סחר חופשי, מלא, ראשון, אל מול מדינה ערבית, המתקיים זמן קצר כל כך לאחר כינון היחסים הדיפלומטיים.

דיוני המו"מ נמשכו חמישה חודשים וכללו ארבעה סבבי מו"מ ועבודה מאומצת אשר נעשתה על ידי צוותי המו"מ משני הצדדים, על מנת להשלים את הדיונים מהר ככל הניתן. בראש המשא ומתן מהצד הישראלי עמד אוהד כהן, ראש מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, וצוות המו"מ כלל נציגים ממשרד הכלכלה והתעשייה, משרד ראש הממשלה, משרד החקלאות, מינהל המכס ברשות המיסים, משרד החוץ ומשרד המשפטים.  ההסכם, שהינו מקיף ומשמעותי, כולל בין היתר, סוגיות הנוגעות לסחר בסחורות לרבות רגולציה ותקינה, מכס, סחר בשירותים, שת"פ, רכש ממשלתי, סחר אלקטרוני ושמירה על זכויות קניין רוחני.

היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות טומנים בחובם פוטנציאל כלכלי רב במגוון תחומים, בין היתר בשל הקירבה הגיאוגרפית והתרבותית בין העמים וכן בשל מאפייניה הייחודיים של איחוד האמירויות, שהינה הכלכלה השנייה בעולם הערבי (אחרי ערב הסעודית) ושוק המייבא בהיקף של מאות מיליארדי דולרים עם משקל גדול למוצרי טכנולוגיה ופתרונות מתקדמים בהם לישראל יש יתרון יחסי.

מאז כינון הסכמי אברהם, גדל משמעותית הסחר בין איחוד האמירויות הערביות לבין ישראל והגיע בשנת 2021 להיקף של כ- 900 מיליון דולר. פוטנציאל הסחר הכלכלי בין שתי הכלכלות גדול בהרבה ומשתרע על פני תחומים רבים לרבות יצוא פתרונות בתחום האנרגיה, הבריאות הדיגיטלית והציוד הרפואי, מים (התפלה \ טיהור \ חיסכון וניהול חכם), פתרונות חקלאיים, פתרונות סייבר, טכנולוגיות בתחום הפינטק ויצוא יהלומים.

אוהד כהן, מינהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, ויו"ר צוות המו"מ בצד הישראלי, ציין, כי "הצלחנו, תוך זמן קצר, לסיים מו"מ רחב ומקיף עם מדינה שלא היו לנו עמה יחסים כלכליים עד לפני שנה וחצי. הרצון ששני הצדדים הפגינו כדי לסיים את המו"מ במהירות וביעילות, תוך שמירת האינטרסים של שתי המדינות, מוכיח כי מדובר בשותפות ארוכת טווח שתוכל להמשיך, להתפתח ולהתרחב לתחומים נוספים.

היתרונות המרכזיים של ההסכם הם בהיקף ההטבות ההדדיות על מוצרים אשר הוסכמו בין הצדדים מכסה למעלה מ-95% מספרי המכס של שני הצדדים וכולל בין היתר הורדות מכסים על כמעט כל המוצרים התעשייתיים וכן הטבות במוצרי מזון וחקלאות.

ההסכם גם מקדם את תחום הסחר בשירותים בין המדינות, זאת על ידי הבטחת וודאות רגולטורית בתחומים כגון סחר אלקטרוני, שירותים מקצועיים ועסקיים, שירותי הפצה (סיטונאות וקמעונאות), מחשוב ועוד.

כעת עם סיום המו"מ, יעבור ההסכם לעריכה משפטית, לאחר מכן ייחתם על ידי השרים ויעבור תהליך של אשרור בכל אחת מהמדינות, לאחריו ייכנס לתוקף, כאשר הוא צפוי לסייע בהגדלת היקף הסחר הבילטרלי, הרחבת הקשרים הכלכליים בין המדינות ומימוש פוטנציאל הסחר הכלכלי הגדול הטמון בקשרים בין ישראל לאיחוד האמירויות.

הרחבת הסחר עם קהיר

קודם לכן, הייתה שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, בשבוע שעבר בביקור עבודה בקהיר. הדיונים, שהתקיימו עם שרת התכנון והפיתוח הכלכלי ושרת המסחר והתעשייה, עסקו במגוון נושאים, בין היתר, עדכנה השרה ברביבאי את השרות בסטטוס הרחבת מעבר ניצנה, כך שישפר את מנגנון העברת הסחורות  בין המדינות וירחיב משמעותית את היקפן.

כן דנו השרות בדרכים להרחבת שיתוף הפעולה הכלכלי בין שתי המדינות, לרבות הגדלת יכולות היצוא באמצעות הסכם ה-QIZ והרחבת מגוון הענפים בהם הוא עוסק כיום, לענפים נוספים דוגמת ענף המזון, וכן לכיוון יבוא ממצרים של כימיקליים, חומרי בניה ועוד. כן דובר על  קידום השקעות הדדיות וביצוע הקלות  בירוקרטיות באופן ייצוא הסחורות, במיוחד לנוכח משבר הסחר הגלובלי.