שידוד מערכות: חברת IBC תשווק אינטרנט ללקוח הביתי

הפריסה על גבי התשתית של חברת החשמל, קלה ויעילה יותר מאשר פריסה רגילה כמו של בזק, המחייבת חפירה באדמה. יתרה מזאת, במקומות מסוימים, שבהם אין אפשרות תשתית תת־קרקעית, זו אפשרות הפריסה היחידה. בהמשך, הפכה הממשלה שוב ושוב את החלטתה המקורית, כאשר האריכה את הזיכיון ל-20 ולאחר מכן ל-30 שנה, בנוסף למענק של 150 מיליון שקל, ללא כל אבני דרך או עמידה ביעדים.

במקביל, פרסה בזק סיבים משלה והם מכסים כיום כ-60% מצרכני התקשורת. אולם בזק לא המשיכה להשקיע בתחום וכיום מחוברים לרשת של בזק, רק לקוחות עסקיים כבדים. גם סלקום ופרטנר פרסו רשתות סיבים משלהם, אך הדבר מתנהל בעצלתיים, עם בעיות רגולטוריות שונות, באחת מהן עסקנו לאחרונה.

סיבים אופטיים עצלים

חברת IBC החלה אמנם בפריסה, אך כל ההקלות והלטיפות הממשלתיות, לא הועילו והחברה הגיעה למצב של קריסה, בין היתר לאור שורת כשלים, שקשורים בעיקר למבנה הבעלות וההוצאה של IBC.  משרד התקשורת שחשש ממונופול של בזק, אם החברה תקרוס, המשיך לתמוך בה. כך למשל נקבע  ב–2016, כי החברה תוכל לפרוס סיבים אופטיים, לא רק דרך תשתיות חברת החשמל, אלא גם  באמצעות התשתית הפסיבית של בזק (צינורות ריקים הטמונים באדמה).

למרות הכל, החברה לא הצליחה להתקדם. במקביל, כל נושא פריסת הסיבים האופטיים בארץ, מתרחש על אש נמוכה ועצלה. הלחצים של משרד התקשורת על בזק, באמצעות מתנות ומקלות לא מועילים. בזק ממשיכה להשאיר את רשת הסיבים, במצב של OFF  כל עוד לא ימולאו דרישותיה (הורדת חובת הפריסה הארצית ועוד). בנוסף, סלקום ופרטנר ממשיכות בהשקעה בתחום באיטיות וחברת הוט מזדנבת אי שם מאחור.

התפנית והבשורה

בשנת 2018 מקבל משרד התקשורת, שתי החלטות חשובות: האחת, חובת הפריסה האוניברסלית-הארצית של IBC, תבוטל, ובמקומה תחויב החברה, להגיע לפריסה של 40% בלבד בתוך עשור. החלטה שנייה וחשובה עוד יותר, למרות שההחלטה המקורית טוענת, כי לא יינתן אישור לחברת תקשורת קיימת, להחזיק בבעלות עליה, זאת כדי להגביר את התחרות בשוק, משרד התקשורת מחליט לאפשר זאת.

או אז חברת סלקום רוכשת 70% מחברת IBC ביחד עם קרן תש"י (35% כל אחת) ב-100 מיליון שקל, כאשר יתרת החברה נשארת בידי חברת החשמל. בהמשך מוחלפת ההנהלה הקודמת בחדשה, ובחודש אוגוסט 2019, מתקיים טקס צנוע של הענקת הרישיון לחברת IBC החדשה.

לדברי משרד התקשורת, הרישיון החדש שניתן לחברה, צפוי להביא אותה לתנופת פריסה, בנוסף ל-300 אלף בתי האב, הנגישים כבר היום לסיבים האופטיים של החברה. ראוי לציין שמספר זה כולל כ-200 אלף בתי אב, שחוברו על ידי IBC עם עוד כ-60 אלף מנויי סלקום, בנוסף לפריסה נוספת ומואצת של 30-40 אלף שחוברו על ידי החברה החדשה (כדאי לדעת, שגם פרטנר כבר הגיעה לפריסה של 300 אלף משקי בית).

מלחמה בבזק

בחודש ספטמבר האחרון מונה למנכ"ל IBC, אמיר לוי, לשעבר, ראש אגף התקציבים באוצר. יועץ נוסף של IBC הוא הרן לבאות, לשעבר סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת. באחרונה מונה ליועץ מיוחד לחברה גם מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, אבי ברגר. מדובר באנשים שחיים תקשורת והם מחוברים לכל הצינורות הנכונים במשרד התקשורת.

יועצים אלה יאפשרו למשרד התקשורת ולמנכ"לו, נתי כהן, להילחם חזק יותר בבזק. וכך רואים זאת ב'דה מרקר': "הכוונות והאקטיביזם של משרד התקשורת חיוביים. המשרד נחוש להתעמת עם בזק, מונופול התקשורת של ישראל, שמסרבת לצאת להשקעות משמעותיות בסיבים אופטיים. כדי לנסות לאלץ את בזק לעשות זאת ולהצעיד את ישראל קדימה, במשרד התקשורת מנסים לירות לכל הכיוונים".

לאחר תהליך השימוע ועל פי תנאי הרישיון החדשים, IBC תפסיק להיות 'ספק ספקים' ותחל לשווק אינטרנט, ישירות ללקוחות, בדיוק כמו שבזק משווקת אינטרנט ללקוחותיה. יחד עם זאת, בשלב זה, משרד התקשורת מאלץ את לקוחות החברה, לשלם פעמיים, לשתי חברות שונות במה שמכונה 'באנדל הפוך'.

פערים מהותיים וויכוח קשה

ב'דה מרקר' מדגישים, כי "ייתכן מאוד שהמדיניות הנוכחית של משרד התקשורת, מייצרת את הפערים העתידיים בגישה לאינטרנט מהיר בישראל. לתושב שכונה בתל אביב יהיה אינטרנט במהירות 1,000 מ"ב, בעוד מושבניק בדרום ייאלץ להסתפק ב–40 מ"ב בלבד". אולם כרגע משרד התקשורת נחוש לשעוט קדימה.

עוד נכתב בדיווח ב'דה מרקר', כי "ההקלה הנוכחית ל-IBC, מגיעה על רקע ויכוח קשה, שהתפתח באחרונה בין משרד התקשורת לבין IBC. בחברת הסיבים טוענים, כי רף  משקי הבית המחוברים לסיבים, שאליו היא מחויבת להגיע לפי החוק, כולל את משקי הבית שחוברו על ידי החברה האם – סלקום (כ-200 אלף משקי בית), שעברו לשליטת IBC במסגרת העסקה ב-2019. מנגד, במשרד התקשורת טוענים, כי כל מהות הרישיון היה, ש-IBC תפרוש בעצמה סיבים אופטיים ולא תכליל בחישוב משקי הבית, גם את משקי הבית בעלי תשתית שנפרסה בעבר על ידי סלקום".