שיווק פנים ארגוני

איך העסק שלכם נראה כלפי חוץ? ואיך הוא נראה במבט כלפי פנים? • שדרת העסק צריכה להיות בדיוק מה שבעליו מאמינים שהוא • רק כך ההזדהות עם ערכי העסק תופנה החוצה • עופר נחשון מציג תובנות בשיווק פנים ארגוני לבעלי עסקים

כל מותג אמור לשקף את הערכים בהם מאמין בעליו. למשל, חברת הייטק חדשנית תנסה פעמים רבות לבטא רעננות, חוסר קיבעון מחשבתי ורוח צעירה; ואילו משרד עורכי דין ינסה לבטא יוקרה, יישוב הדעת ושמרנות. על ערכי המותג לקבל ביטוי לא רק באמצעים שיווקיים הפונים כלפי חוץ, אלא גם באלו הפונים פנימה, ולעצב את כל שדרות העסק.

לפניית ערכי המותג לתוך העסק פנימה יש השלכות משמעותיות על התנהלות העסק. בכדי שעסק יתנהל כהלכה יש לעצב נהלי עבודה ותקנות לעובדים, לנסח את המותר ואת האסור, והחשוב מכל – להגדיר את תחומי האחריות. במקביל, יש לדאוג לכך שהעובדים יהיו מרוצים מעבודתם, יזדהו עם ערכי העסק, וירגישו סיפוק מקצועי ואישי. בניגוד להנחה הרווחת, לסיפוק המקצועי שיש לעובד בעבודתו ולהזדהותו עם ערכי העסק יש משקל גבוה יותר בשביעות רצונו מאשר גובה השכר. עובד מרוצה נותן את כל מרצו וכישרונו לעסק. חברות גדולות מבינות את חשיבותה של שביעות הרצון מצד העובדים ממקום עבודתם, ובעיקר של אמונתם בערכים אלה.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

זו הסיבה שחברת גוגל, למשל, מגייסת אנשים שאינם שמרנים (אף שיש שמרנים כישרוניים מאוד) ובעלי רוח צעירה ושובבה. גוגל מעניקה להם סביבת עבודה לא שגרתית המתאימה לרוח החברה: חדרי משחקים, מגרשי ספורט וחדרי מוזיקה. גם נהלי העבודה מעוצבים בהתאם: אין בהם קשיחות מיותרת, אין קוד לבוש מחייב, ואין דיסטנס בין המנהלים לעובדים.

לעומת זאת, חברת השקעות דורשת מעובדיה לבוא לבושים בחליפות, ומגייסת לשורותיה מקבלי מרות שאינם נוטלים סיכונים מיותרים, ללא התחשבות בכושרם לפתח קשרים עם הבריות. בהתאם לכך גם מעוצב המשרד וגם מעוצבים נהלי העבודה: בנוקשות, בשמרנות ובשמירת מרחק.

870/135 ליינר ארטקל

מה עלינו לעשות?

על כל בעל עסק להגדיר לעצמו את ערכי המותג שבהם הוא מאמין, ושאותם הוא רוצה לשדר בערוצי השיווק, ולדעת להנחיל אותם גם למנהלי העסק, בעיקר בדברים הבאים:

  1. שמרנות מול חדשנות – היחס בין עידוד העובדים לחדשנות וללקיחת סיכונים, לעומת דבקות בנהלים הקיימים.
  2. תכנון ארוך טווח מול תכנון קצר טווח – מהי רמת התכנון המקובלת בעסק, מהו היחס בין התכנון לטווח הקצר ובין התכנון לטווח הארוך; ועד כמה יש נכונות להקריב טובין, זמן ומשאבים בטווח המיידי לטובת רווח גדול יותר בטווח הרחוק.
  3. מכוונות לאנשים מול מכוונות לעסק – באיזו מידה מתחשבות ההחלטות בעסק ברווחת העובדים.
  4. מכוונות לתוצאות מול מוכוונות לפעולות – אין די בקבלת החלטות המתבססות על תוצאות בלבד, אלא יש לשים גם דגש רב על התהליכים ועל הפעולות של העובדים ושל המנהלים כחלק מתהליך אבולוציוני כולל. כשהדרך נכונה, יהיה קל יותר לשחזר הצלחה.
  5. התמקדות בפרטים לעומת ראייה כוללת – על המיקוד בעשייה ועל ההתכנסות לפרטים להיות בהקשר של התמונה הכוללת והערכים שעל המותג לשדר.
  6. עבודת צוות מול חופש פעולה לפרט – על כל עסק להגדיר לעצמו עד מידת החשיבות המוענקת לעבודת הצוות, ואת היחס בינה לבין חופש הפעולה והדמיון של העובד היחיד.
  7. אמון מול מידור – מידת האמון בין ההנהלה לעובדים, ובקרב העובדים בינם לבין עצמם היא קריטית להצלחה. יש להגדיר את היחס בין מידת האמון בעסק לבין נורמות המידור בו.
  8. תחרותיות – יש לפעול למניעת תחרותיות אשר תמנע מן העובדים להתחלק בידע שלהם עם חבריהם. עם זאת, יש לקדם מצוינות ותחרותיות בבחינת “קנאת סופרים תרבה חוכמה”.

עסק המתנהל באופן ש”תוכו כברו” זוכה ביתרון אדיר ביחס למתחריו, כיוון שהוא אמון על גיוס כוח האדם המתאים, ועל התמדתו במערכת לאורך שנים. כך שולח העסק שולח מסר אחיד וברור ללקוחותיו בדבר מהות המותג ויתרונותיו.

 

הכותב הוא מנכ”ל ‘מלאכת מחשבת’ ומחבר הספר: “להבקיע מאה שערים, איך לעשות עסקים עם הציבור החרדי”

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה