שייך לכולם ולא לאף אחד: סודו של הביטקוין, המטבע הדיגיטלי המוביל

מי אתה הביטקוין? shutterstock

שני מגשי פיצה שרכש הנייס לאסלו בשנת 2010, היו יכולים להיות שווים כיום יותר ממאה ועשרים מיליון דולרים. למעשה, כל שני מגשי פיצה – בכל מקום בעולם – שהיו שווים באותה עת שלושים דולרים, היו יכולים להיות שווים כיום סכום זהה: אילו אך היו מומרים באותה עת לביטקוין. אלא שההבדל החד הוא, שלהנייס לאסלו היו 10,000 מטבעות ביטקוין שכרה ושילם בהם עבור הפיצה, ולמיליוני האנשים בעולם שאכלו באותו יום פיצה, היה בכיסם מטבע מקומי רגיל.

לאסלו היה אז מתכנת מחשבים צעיר מפלורידה והיה מחבורת כורי הביטקוין הראשונים בעולם, כשהמטבע עוד החזיק בשווי של שלשה סנט ליחידת מטבע בלבד. אולם גם ערך זה היה מוטל בספק: כל עוד לא ניתן לבצע במטבע רכישות, ערכו נותר וירטואלי בלבד.

מול המסחר הדל וההיצע הרב שעמד לרשותו, תוך משיכה עזה להוכיח לידיד מעבר לים כי המטבע סחיר ושמיש, מיהר מתכנת המחשבים הצעיר להזמין טלפונית שני מגשי פיצה בפיצריה אנגלית שכיבדה ביטקוין, ולשגרם לידיד.

הידיד, אולי אכל בתיאבון, אבל אילו בעל הפיצריה היה מחזיק במטבעות הללו עד היום, הוא לבטח היה מחשיב את שני המגשים הללו לאחת המנות היקרות ביותר בעולם, נכון להיום.

אבל המתכנת-הכורה, לא האמין בתוצרת שלו-עצמו. גם כשערכו של המטבע נסק בשלושת אלפים אחוזים והגיע לערך של דולר שלם, הוא לא נצר אותו לעצמו. הוא לבטח חשב שיוכל לכרות ביטקוינים עד קץ הימים. 4,000 ביטקוינים אחרונים עברו ידיים בתמורה למחשב נייד שהיה זקוק לו באותה עת. בערכים של ימינו, עוד למעלה משישים מיליון דולרים הלכו לבלי שוב…

לחופש נולד

הכל החל בנובמבר 2008. אלמוני בשם סאטושי נקמוטו פרסם מסמך קצר ברשת, ושטח בו תוכנית להקמת 'מערכת שיתופית לכסף אלקטרוני'. עד היום לא ידוע מיהו אותו נקמוטו, גאון מתמטי וחישובי, דובר אנגלית מהוקצעת, שכתב את המאמר בעל ההצעה הנדירה – והביא לעולם את טכנולוגיית המטבעות הדיגיטליים המבוזרים. הרעיון המרכזי שלו, בקצרה, היה לייצר מערכת שאין שום גורם מרכזי ששולט עליה. לא ממשלה, לא בנק, לא חברה עסקית כזו או אחרת.

במקביל, המערכת מוגנת מפני הונאות: כל פעולה בביטקוין נרשמת בבלוק מידע, שמצטרף לשרשרת בלוקים. ביחד, יוצרים כל הבלוקים יומן ציבורי שנשמר בו זמנית אצל כל המשתמשים. כדי לייצר מטבעות ביטקוין, מה שנקרא בשפה המקצועית 'כרייה', צריך להשתמש בכוח חישוב עוצמתי.

האלגוריתם שעומד מאחורי הטכניקה, הולך ומקשה על החישובים, ככל שיש יותר 'כורים'. מנגנון בקרה מובנה באלגוריתם הבסיסי משנה כל הזמן את רמת הקושי של הכרייה, לפי מספר הכורים. המנגנון הזה, גם מוודא שקצב הפקת הביטקוינים לא יואץ, גם אם מיליוני מחשבים סביב העולם יצטרפו למאמץ הכרייה. בשפה כלכלית: שלא תהיה אינפלציית ביטקוין.

אבל מה, בעצם, מונע מאנשים לקנות חומרה מתאימה, ולנסות להפיק בעצמם ביטקוין? הרי בסופו של דבר, גם אם הכרייה תארך זמן רב יותר, הם יקבלו בכל זאת מטבעות חינם. התשובה מפתיעה בפשטותה: החשמל שיידרש כדי להפעיל את המחשבים של הכורים, יהיה יקר יותר מהביטקוין שיתקבל. קחו למשל את מחיר החשמל בארץ, שהינו יקר מאד, מה שהופך את כריית הביטקוין ללא משתלמת בעליל בישראל או במדינות אחרות שעלויות החשמל גבוהות. במקומות שמחיר קוט"ש חשמל זול דיו, נוספת גם עלות החומרה עצמה, שמתווספת לעלויות הייצור והכרייה.

למעשה, אם נביט אל עתודות הביטקוין העולמיות – ומדובר במטבע שממציאו תחם מראש את מספר המטבעות שניתן יהיה לכרות אי פעם, ולא במספר בלתי מוגבל כפי שמדינות, ממשלות ובנקים מנפיקים – הרי שכיום, לאנשים פרטיים כבר לא משתלם לנסות לכרות ביטקוין בעצמם. לעומת זאת, הם יכולים לקנות ביטקוין מאחרים, להשתמש בו, או להמתין שערכו יעלה.

כך זה עובד

נדמה כי ביטקוין הוא מטבע של מתמטיקאים ומתכנתים, ופחות של כלכלנים ומומחי פיננסים שחלשים בחישובים מתמטיים, הסתברויות או שורות קוד. כיון שבנוסף להיותו דיגיטלי, הביטקוין, הינו מטבע מבוזר: כל פעולה, שמבוצעת בכל 'ארנק' ביטקוין – משתכפלת ונרשמת בכל המחשבים השותפים לרשת. כל פעולה כזו נרשמת ביחידת מידע שנקראת 'בלוק'. שרשרת הבלוקים המלאה, שנקראת 'בלוקצ'יין', מפוזרת ומשוכפלת בכל הצמתים ברשת.

אם ציפיתם לראות רואי חשבון מעונבים ומפונפנים שיושבים ליד קלסרים עבי כרס בניתוח תוצאות העבר, ומביטים אל מסכים המשדרים נתוני בורסות ומט"ח בזמן אמת – התבדיתם. לא בבית-ספרם של המטבעות הדיגיטליים.

ההפתעה למי שנמצא עמוק בתחום, אינה גדולה. אם בעבר, ההצלחות הפיננסיות הופקדו בידי גאונים פיננסיים שידעו מתי לקנות או למכור מניה או להחליף מטבע. אלא שכבר מספר שנים שתחום המטבעות, שערי החליפין, רכישות וקניית אופציות – עברר בחדות לטובת גאוני המחשבים והאלגוריתמאים. השימוש ב (Artificial Intelligence) AI אינטליגנציה מלאכותית ו-Machine learning  (למידת מכונה) אחראי לרווחים הגדולים באמת בכל התחום הפיננסי.

אם אתם חדורי הערכה לראש היהודי, לא תופתעו לגלות כי גם התחום הזה נשלט ברובו על ידי ישראלים עצמאיים או ישראלים יורדים שעובדים בארה"ב עבור החברות הגדולות ביותר בתחום.

ביקוש מול היצע

אך אם נחזור משדה האלגוריתמים אל המתחם הכלכלי, כדאי שנבין: איך, בעצם, נקבע מחיר הביטקוין, שעומד נכון לשבוע האחרון של מרץ 2018, כאן בישראל, על כ-28,000 שקלים ליחידה – ומה המשמעות של התנודתיות שהוא רושם בחדות כזו? התשובה פשוטה. כיום, המטבע הפך לסחיר, בזירות מסחר ייעודיות. עניין של ביקוש והיצע, יוצר את שער המטבע.

הדבר אף עלול ליצור פערי ארביטראז' – כשבזירת מסחר אחת הביטקוין יהיה יקר יותר מבאחרת, כמו בכל סחורה ומטבע בבורסות העולם. אולם בדרך כלל הפער מתקן את עצמו מהר מאד, בין היתר בזכות שחקנים מתוחכמים שמנצלים את הפערים כדי להרוויח, והמחיר מתכנס לרמה אחידה.

רגע לפני שניגש לפרקים הבאים בסדרה, נקדים ונפתור את החידות המסקרנות את המשקיעים הטריים. כן, יש דבר כזה, 'איגוד הביטקוין הישראלי' שנטל על עצמו את דברור המטבע בין היתר, החלת חוקי שוק מתוקן על המטבע הדיגיטלי, ובנוסף – שתי חברות ישראליות רשמיות, Bits of Gold (המוכרת ע"י משרד האוצר והרשות להלבנת הון כנותן שירותי מטבע רשמי) ו- Bit2C זירת מסחר חוקית ורשומה. שתיהן עומדות בדרישות דיווח מחמירות של הרשות להלבנת הון.

בלי למהר

ובכל זאת, לפני שאתם רצים להשקיע, ולממרות שהכל חוקי ונראה מבטיח, אל תשקיעו יותר ממה שאתם יכולים להפסיד. המסחר בביטקוין עלול להיות נפיץ, עם תנודות של עשרות אחוזים ביום. זה לא דולר ולא יורו. אל תסכנו את קורת הגג שלכם, או את הלחם של הילדים. חשוב להבין שהביטקוין נתון לתנודות משמעותיות.

ככלל, הדבר הגדול באמת הוא הבלוקצ'יין, ולא הביטקוין. כלומר: הטכנולוגיה, ולא המטבע עצמו. בטכנולוגיה של שרשרת הבלוקים המפוזרים ברשת ומשכפלים את עצמם, יש התעניינות עולמית עצומה גם מצד חברות גדולות. לאחר שנחשפה הטכנולוגיה והיתרונות שהיא יכולה לייצר, אין דרך חזרה. העולם ישאף ויעשה כל מאמץ להגיע לשם.

נרצה או לא נרצה, בסופו של דבר – ככל הנראה – היתרונות שבטכנולוגיית הבלוקצ'יין, עוד ישנו את עולם המסחר העולמי, ואת כל דפוסי הכלכלה המוכרים הרווחים כיום.