שימוש במזומן, פחות תלות בבנקים: החרדים 'מוכלים' פיננסית?

בנק | צילום אילוסטרציה: לארה סבג, פלאש 90

הצוות הבין-משרדי לגיבוש תכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית, בראשות המשנה לנגיד מר אנדרו אביר והמשנה ליועמ"ש (אזרחי) עו"ד כרמית יוליס, מפרסם היום את הדוח המסכם של עבודתו. הכלה פיננסית משמעותה יצירת נגישות שוויונית לשירותים פיננסים בעלויות סבירות לכלל האוכלוסייה.

בין היתר נכתב בדוח, "לגבי החברה החרדית, התמונה שהוצגה בפני הצוות, מראה שככלל לא מתקיים בה פער משמעותי של הכלה פיננסית: לא רק ששיעור בעלי חשבון בנק, שיעור החיסכון ושיעור בעלי ביטוחי הבריאות אינם נמוכים, הרי שחלקים גדולים בחברה זו מקבלים שירותים פיננסים גם במסלולים חיצוניים למערכת הפיננסית. מעבר לנגישות הגבוהה להלוואת במסגרת הגמ"חים, קיימות גם התארגנויות קהילתיות לביטוח חיים הדדי ולשירותים קהילתיים נוספים. בעוד שהיעדר הפיקוח על ארגונים אלו עלול להביא להתממשותם של סיכונים מתחומים שונים, העובדה היא שהחברה החרדית זוכה לשירות פיננסי יעיל, בנוסף לשירות שהיא מקבלת מהמערכת הפיננסית המוסדרת. עם זאת, החברה החרדית אינה חברה הומוגנית, וההתנהלות הפיננסית משתנה על פני הקבוצות השונות בתוך חברה זו, כמו גם מידת השמרנות והנכונות לאמץ כלים פיננסים ודיגיטליים שונים".

בהמשך נכתב כי "למרות התמונה של היעדר פער משמעותי בהכלה הפיננסית בחברה החרדית, ישנם מספר דפוסי התנהגות פיננסית בחברה זו שיש לתת עליהם את הדעת. ראשית, קיימת העדפת מזומן על פני שימוש באמצעי תשלום מתקדמים. התנהלות זו אינה בהכרח נובעת מהיעדר אוריינות פיננסית אך היא מקשה על התנהלותם הכלכלית של אזרחים מהחברה החרדית באופנים מסוימים. שנית, כפי שיפורט בהמשך, החיסכון הפנסיוני נמוך בחברה החרדים מסיבות תרבותיות. שלישית, פערי הדיגיטציה בחברה החרדית מונעים מהאזרחים החרדים לגוון את צריכתם ולצרוך יותר מוצרים פיננסים".

עוד נכתב בדוח, כי "חיסכון ופנסיה – הנציגים שהשתתפו בשיח התייחסו לכך שבחברה הערבית והחרדית וכן בקרב קבוצות באוכלוסייה שנמצאות במצוקה כלכלית, יש התמודדות יום יומית עם סוגיות בוערות ואין עיסוק משמעותי בחיסכון לטובת העתיד. באופן ספציפי לעניין פנסיה, נאמר הן ביחס לחברה הערבית וגם ביחס לחברה החרדית כי התפישה היא שהמבוגרים ייתמכו בעתיד על ידי המשפחה והקהילה שלהם, אך לאור העלייה בתוחלת החיים והמחיה שמתייקרת, ספק האם המודל הזה יהיה בן־קיימא גם בעתיד. בחברה החרדית צוין כי בשל המאפיין החברתי של יציאה מאוחרת לשוק העבודה, החיסכון הפנסיוני מתחיל בגילים מאוחרים מאוד. גם ביחס למגזר הכללי צוין כי פרטים אינם שומרים על זכויותיהם (למשל לעניין שמירה על הרצף הביטוחי) וזאת עד לגילים מאוחרים יותר (סביבות גיל ה־40). עוד צוין כי עצמאים רבים מהחברה הערבית והחרדית אינם מפרישים חיסכון פנסיוני, שכן ההפרשה פוגעת בהכנסתם הפנויה שנדרשת בהווה ונתפסת בעיני רבים מהם כ'מס' ".

רמת הכלה גבוהה

את הצוות מינו שר המשפטים, השרה לשוויון חברתי ונגיד בנק ישראל, על מנת לבחון לעומק את תמונת ההכלה הפיננסית בישראל על שלל רבדיה, להבין היכן מצויים הפערים בהכלה הפיננסית, מה היקפם, ולגבש המלצות אפקטיביות.

בשל חשיבותם הרבה של השירותים הפיננסים (תשלומים, אשראי, חיסכון, ביטוח,  וכד’) לפעילותו של משק מודרני, חשובה ההכלה הפיננסית הן לרווחתו של הפרט והן לרווחה הכוללת. הכלה פיננסית יכולה לסייע ביצירת תנאים להוצאת הפרט ממצב של עוני, הפחתת אי־ השוויון, וצמצום הכלכלה השחורה והפשיעה הכלכלית והכללית, ותתרום לכך שהאזרחים יהיו מועצמים ויצרניים. ההכלה הפיננסית מעודדת הזדמנויות עסקיות ומגבירה את הצמיחה הכלכלית.

ככלל, רמת ההכלה הפיננסית בישראל הינה גבוהה, ודומה לזו שבמדינות מפותחות אחרות. במדינות כאלה, הדיון בנושא בדרך כלל מתמקד בקבוצות אוכלוסייה ספציפיות, שרמת ההכלה בהן זוהתה כנמוכה מהציבור הכללי. קבוצות האוכלוסייה המרכזיות שלגביהן נבחנו בדוח הפערים בהכלה הפיננסית בישראל הן: החברה הערבית, החברה החרדית ואוכלוסיות מוחלשות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. בהקשר זה, הצוות פעל במספר דרכים: קיום שיח ותהליכי שיתוף ציבור עם גורמים מהמגזר הציבורי, המגזר הפרטי, עמותות ופעילים חברתיים שונים; ביצוע סקרים בקרב הציבור ומחקר באמצעות קבוצות מיקוד בקרב אוכלוסיות רלוונטיות; השוואה בינלאומית, ומחקר כמותי מקיף.

כאמור, ממצאי המיפוי האיכותניים והכמותיים, מראים כי פערי ההכלה הפיננסית המשמעותיים בישראל מתרכזים ברובם בחברה הערבית במוצרים פיננסים בסיסיים. כך למשל נמצא כי בהשוואה לשאר קבוצות האוכלוסייה בישראל, בחברה הערבית יש שיעור בעלות על חשבונות בנק נמוך יותר, שיעור ושימוש באמצעי תשלום נמוך יותר, שיעור נטילת משכנתאות נמוך יותר תוך שיעור נטילת הלוואות צרכניות גבוה יותר. על אף שרמת ההכלה הפיננסית בחברה החרדית ככלל אינה נמוכה, והדבר בא לידי ביטוי, למשל, בשיעור גבוה של בעלות על חשבון בנק או נטילת משכנתאות, בתחומים מסוימים ניתן למצוא גם פערי הכלה פיננסית בחברה החרדית. כך למשל, נמצא כי בחברה החרדית יש העדפה גבוהה לשימוש במזומן, שיעור נמוך של דיגיטציה, ושיעור חיסכון פורמלי נמוך מאשר בחברה היהודית שאינה חרדית.

הצוות זיהה מספר גורמים שמהווים חסם להכלה הפיננסית בישראל, וביניהם חסמים שפתיים, חסמים הנובעים מרמות דיגיטציה נמוכות, חסמים שמקורם ברמת אוריינות פיננסית נמוכה, חסמים הקשורים לרמת סיכון האשראי של הלקוחות, ועוד. מאחר וכל חסם מתבטא בעוצמה אחרת בקבוצות האוכלוסייה השונות,  נדרשות דרכי פעולה מגוונות להגברת ההכלה הפיננסית תוך התאמת צעדי המדיניות לאוכלוסיית היעד.

בהתאם לממצאים, הצוות גיבש המלצות בחמישה תחומים מרכזיים:

הגברת הנגישות לאשראי, הגברת הנגישות והשימוש באמצעי תשלום מתקדמים, תכנית רב-שנתית לחינוך הפיננסי בישראל, הסרת חסמים שפתיים תרבותיים ודתיים להכלה פיננסית, והמלצות נוספות, הכוללות בין השאר את הצורך להמשיך לעקוב אחר התפתחות ההכלה הפיננסית בשנים הבאות.

הצוות סבור כי באמצעות יישום מכלול ההמלצות, המענה לחסמים השונים להכלה הפיננסית יהיה נרחב, וכי על ידי המלצות מדיניות אלו, יצומצמו הפערים בהכלה הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה השונות בחברה הישראלית.

בעבודת צוות זה נבחן נושא ההכלה הפיננסית בפעם הראשונה בידי גופי המדינה בצורה סדורה, מובנית, ושיש עמה המלצות מעשיות לפעולה. נדרש המשך פעולה בתחום זה, בין השאר, לאור המציאות המשתנה.