משרד התקשורת ממשיך לנער את חברות התשתיות הגוררות רגליים במשך שנים ארוכות • בזק תוכל לבחור אזורים לפרישה • בשאר האזורים יוענק לחברות סכומים על מנת לפרוש סיבים אופטיים • החידוש: גם הוט תוכל להשתתף בחגיגת הכספים הגדולה. בזק לא • כל הפרטים על שוק התקשורת הפתלתל ורווי האינטרסים
דוד שלומוביץ 14.06.2020
הוט הצוות הבין-משרדי לבחינת מדיניות פרישת תשתיות תקשורת אולטרה רחבות-פס נייחות, ממליץ כי לא תוטל כל חובת פרישה על הוט עבור רשת סיבים אופטיים. משמעות ההמלצה: הוט יכולה להפוך לשחקן נוסף בתחום של פרישת הסיבים וגם תוכל להתמודד על פרישה באזורי התמרוץ.
במה מדובר? ההתקדמות הטכנולוגית במגוון ענפים והעלייה בביקוש למידע, הפכו את תשתית התקשורת לתשתית מרכזית במשק הישראלי. פרישת סיבים אופטיים ברחבי מדינת ישראל – כתשתית תקשורת מתקדמת, צפויה ללא כל ספק לקדם את הפריון ולהגביר את הצמיחה במשק.
בחודש ינואר פרסמנו כי במשרד התקשורת פרסמו מסמך שימוע משותף לחברות התקשורת בעניין הסיבים האופטיים, בו נכתב כי “על אף שבזק החלה בפריסת רשת הסיבים שלה, כבר בשנת 2013, עד היום לא החלה בזק לספק שירותים מבוססי סיב למשקי הבית". עם זאת, לבזק יש כיום רשת גישה מבוססת סיבים אופטיים, בפרישה לכ-60% ממשקי הבית בישראל, באמצעותה היא מספקת כיום שירותים רק למגזר העסקי. רשת זו פרוסה מליבת הרשת ועד לבניין או לגוב הסמוך לבניין, אך אינה כוללת את הפריסה התוך-מבנית, הדרושה לאספקת שירות גישה למגזר הפרטי.
נכון לאמצע שנת 2019 נפרשו רשתות סיבים על ידי המתחרות של בזק לכ-22% ממשקי הבית בישראל. עלוב מאוד לעומת מדינות אחרות בהן התחום מתקדם בצעדי ענק. במדינת ישראל המציגה התקדמות טכנולוגית במגוון רב של ערוצים, תקועות תשתיות התקשורת בסבך הרגולציה והאינטרסים.
כספים לעידוד הפרישה, לא לבזק
במשרד התקשורת הבינו כי הנושא תקוע (חברת בזק אף נקנסה בנושא ב-4.2 מיליון שקל) ואם רוצים אחת ולתמיד לקדם לכלל תושבי ישראל את פרישת רשתות סיבים, יש לבחון כלים להסרת חסמים ולעידוד פרישה כלל-ארצית של רשתות הסיבים האופטיים.
בעבר, דרשה הרגולציה שבעלי התשתית, כלומר בזק והוט יחויבו בפרישה כלל-ארצית בלבד (חובת האוניברסליות). החברות טענו שאין כדאיות כלכלית בפרישה כזו ובהתאם גררו רגליים בכל הקשור לתהליך הפרישה. הצוות הבין-משרדי שכלל נציגים ממשרדי התקשורת והאוצר ורשות התחרות, בראשות סמנכ"ל כלכלה ד"ר עופר רז-דרור, בחן כאמור את הדברים. בסוף 2019, פורסמה ההחלטה על חברת בזק ולפיה יש צורך בעדכון חובות הפרישה וחובות אספקת השירות שיחולו על בעלי התשתית. הצוות המליץ לקבוע אזורים כי אין בהם חובת פרישה וזאת על פי מבחני כדאיות כלכלית.
בנוסף המליץ הצוות הבין-משרדי, כי חברת בזק תוכל לבחור את האזורים הסטטיסטיים בהם תפרוש ותפעיל רשת סיבים אופטיים לכלל משקי הבית המתגוררים בהם. מאידך, לטובת מימון פרישת רשת סיבים אופטיים באותם אזורים שבזק הודיעה שלא תכנס אליהם (מחמת אי כדאיות כלכלית. נקראים גם בשם 'אזורי התמרוץ'. ד"ש) תוקם קרן שתעניק תמריצים כספיים לפרישת רשת סיבים אופטיים לכלל משקי הבית המתגוררים בהם אולם על מנת לעודד את בזק להתחייב לפרישה נרחבת ככל האפשר, הצוות ממליץ שבזק לא תוכל להתמודד בהליכים התחרותיים להקצאת כספי הקרן.
ביטול, ופרישה מחדש
היום מפרסם הצוות הבין-משרדי את ההמלצות המשלימות להחלטה הקודמת בעניין בזק, וכעת ההמלצות הן בנוגע לחובות הפרישה של הוט, בנוסף, להיבטים נוספים שמטרתם לאפשר ולעודד את השדרוג הטכנולוגי והתחרות בתחום.
כיום קיימת להוט חובת אוניברסליות (פרישה כלל ארצית. ד"ש) בנוגע לפרישה ואספקת שירותים על גבי רשת הכבלים שלה. הצוות הבין-משרדי טוען, כי החלת חובה זו גם על רשתות חדשות מבוססות סיבים אופטיים עד לבית הלקוח שתבקש הוט לפרוש (כלומר רשתות חדשות שאינן מתבססות על רשת הכבלים של הוט), אינה מוצדקת ולא תאפשר להוט להציע שירות אולטרה רחב פס על גבי רשת סיבים. לכן, לדעת הצוות הטלת חובה זו, לא תסייע ולא תעודד פרישה של רשתות מתקדמות, אלא תעכב אותן ותפגע בצרכן הישראלי.
אי לכך ומתוך רצון לאפשר לכל השחקנים בשוק התקשורת לפרוש תשתיות סיבים, ממליץ הצוות הבין משרדי לא להחיל על הוט חובת פרישה כלל ארצית של רשת סיבים חדשה. משמעות ההחלטה: הוט הופכת להיות שחקן ככל החברות האחרות בשוק התקשורת והיא תוכל להגיש הצעות לפרישה במקומות בהם בזק החליטה שהדבר לא כדאי כלכלית (אזורי התמרוץ. ד"ש). הוט תוכל לקבל כספים מהקרן לצורך מימון הפרישה.
ההמלצה היא הוכחה נוספת לפתלתלות וההפכפכות של שוק התקשורת בישראל. כאשר הייתה לבזק והוט חובת פרישה כלל ארצית, הנושא לא התקדם כלל במשך שנים ארוכות. ואילו כעת, כאשר מוסרת חרב הפרישה האוניברסלית, הצוות סבור כי "צעד זה יאפשר להוט להיות שחקן משמעותי בעולם הסיבים, ולכן מקדם את היעד של פרישת תשתיות מתקדמות בהיקף כלל ארצי, לטובת כלל הציבור בישראל". ולא עוד אלא מדובר ב"צעד משמעותי נוסף במתווה האסדרה המאפשר ומעודד פרישת סיבים ושדרוג רשתות תוך שמירה על מבנה שוק תחרותי בר קיימא".
שוק סיטונאי פרוש
הצוות אף ממליץ כי הוט תוכל לעשות שימוש בשירות BSA על גבי רשתות אולטרה רחבות-פס של מפעילים אחרים באזורים בהם מוטלת על מפעילים אלו חובת אספקת שירות BSA. במילים אחרות, חברת הוט תוכל לשווק אינטרנט מהיר מבוסס סיבים אופטיים גם כאשר היא לא פרשה אותם, בדיוק כמו שמתבצע כיום שוק סיטונאי של שירות אינטרנט ושיחות טלפון, על התשתיות של בזק והוט.
בשולי ההמלצות שעומדות לשימוע של הציבור עד לתאריך 28 ביוני 2020 נכתב כי "לא יהיה כל שינוי בחובת הפרישה האוניברסלית הקיימת של הוט טלקום עבור שירותים הניתנים על בסיס רשת הכבלים הקואקסיאליים של הוט".
