שיפור קל ברמת הביטחון התזונתי, גם בקרב החרדים

למרות השיפור הקל מנתוני 2016 ועד לנתוני 2021 שנסקרו בדוח הנוכחי של הביטוח הלאומי, עדיין, מעל חצי מיליון משפחות בישראל חיות באי ביטחון תזונתי | בקרב המשפחות החרדיות נרשם שיפור ניכר ברמת הביטחון התזונתי, רמה המתקרבת לזו של האוכלוסייה הכללית – אך כ-19% מהמשפחות החרדיות שבהן ילדים, סובלות מאי ביטחון תזונתי, מחציתן מוגדרות כסובלות מ'אי ביטחון תזונתי חמור'

סלי מזון לחלוקה למשפחות | צילום אילוסטרציה: קובי גדעון, פלאש 90

מנהל המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי פרסם הבוקר (ג) את הביטחון התזונתי במדינת ישראל לשנת 2021, הדוח הקודם פורסם על נתוני 2016.

לפי הדוח, 522 אלף משפחות חיות באי ביטחון תזונתי, כמחצית באי ביטחון תזונתי חמור. לפי הסקר, מתרכזות כ-16% מהמשפחות וכ-21% מהילדים במחוז ירושלים ובפריפריה הצפונית והדרומית. חמישית מהילדים במחוזות ירושלים והצפון חיים באי ביטחון תזונתי מתמשך. אי הביטחון התזונתי מתרכז בעיקר באוכלוסייה הערבית ובקרב מקבלי קצבאות הקיום (קצבת הבטחת הכנסה וקצבת נכות).

הנתונים מעודדים מעט, בשל העובדה ששיעור המשפחות החיות באי ביטחון תזונתי ירד מ-18.1% ב-2016 ל-16.2% ב-2021. ירידה נרשמה גם בקרב המוגדרים כחיים ב"אי ביטחון תזונתי חמור" אך באופן מתון יותר: מ-8.9% מהמשפחות ב-2016, ל-8.2% מהן ב-2021. גם בקרב ילדים הייתה ירידה משמעותית באי הביטחון תזונתי מ-26.3% ל-21.1%. הירידה בקרב ילדים התאפיינה גם בחומרת אי הביטחון התזונתי: ירידה מ-14.5% בשנת 2016 ל-10.1% ב-2021.

בקרב המשפחות החרדיות נרשם שיפור ניכר ברמת הביטחון התזונתי, רמה המתקרבת לזו של האוכלוסייה הכללית, ועדיין, כ-19% מהמשפחות החרדיות עם ילדים חיות באי ביטחון תזונתי, מהן מחצית (8.5%) באי-ביטחון תזונתי חמור.

מבין הקשישים, צויין כי כמעט 13% סובלים ממחסור בתזונה ראויה ומאוזנת.

בקרב משקי בית שבהם שני מפרנסים, יש כ-156 אלף משפחות הסובלות מאי ביטחון תזונתי, 10% מתוכן עם שני הורים עובדים. בקרב משפחות עם הורה יחידני מדובר בכ-40 אלף משפחות, 34% מהמשפחות החד-הוריות בישראל.

חזרתיות העוני

"הממצאים מראים כי מי שחיו באי ביטחון תזונתי גבוה בסקר הקודם המשיכו במצב זה גם ב-2021", הסבירו בביטוח הלאומי. "כ-90% נותרו בביטחון תזונתי בשני הסקרים – 6.5% מהם הידרדרו לאי ביטחון תזונתי מתון וכ-4% מהם לאי ביטחון תזונתי חמור. הדוח מצביע על מידה רבה של פרמננטיות בתופעה של אי ביטחון תזונתי חמור שלה עשויות להיות השלכות קשות על המצב הבריאותי. 68% מכלל האוכלוסייה היו בביטחון תזונתי לאורך 3 תקופות הסקרים (2012,2016,2021) ו-6.5% חיו באי ביטחון תזונתי חמור לאורך שלוש התקופות. דו"ח הביטוח הלאומי מראה באופן מפורש כי הסיכויים של מי שחיים במשפחה ענייה להיות באי ביטחון תזונתי גבוה פי 1.7 מהסיכוי של החיים במשפחות מעל לקו העוני".

שר הבריאות והפנים אריה מכלוף דרעי מסר בעקבות פרסום הדו"ח: "דו"ח הביטחון התזונתי שפורסם הבוקר מצייר תמונה עגומה שאנו מחויבים לתקן. כפי שהתחייבנו, נפעל בכל הכלים שקיבלנו כדי להבטיח שילדים בישראל לא יילכו לישון רעבים. אנו פועלים להעניק תלושי מזון למשפחות מכל המגזרים שידן אינה משגת, להקים את הרשות הלאומית למלחמה בעוני ולגייס את כל משרדי הממשלה למאבק בתופעה הקשה הזאת".

לדברי שר הרווחה והביטחון החברתי, ח"כ יעקב מרגי, "זהו מצב בלתי נסבל שחייבים לתת עליו את הדעת. הדוח הזה מתווסף לדוח העוני שפורסם בשבוע שעבר וממחיש את הצורך בתוכנית פעולה מיידית. הנחתי את גורמי המקצוע בביטוח הלאומי ובמשרד הרווחה להציג בפניי בהקדם תוכנית למיגור העוני ושיפור מצב האי ביטחון תזונתי בישראל. מיד עם קבלת התוכנית אדרוש לקיים על כך דיון דחוף בממשלה כדי לקדם הצעות החלטה לקידום תוכנית למאבק בעוני ובאי ביטחון תזונתי".

השר במשרד הרווחה והביטחון החברתי, הרב יואב בן צור, אמר: "כמידי יום מאות אלפי ילדים בישראל הולכים למוסדות החינוך בלי ארוחת צהריים טובה, וזהו מצב עגום שמדיר את מנוחתי. יש צורך בשינוי התפיסה למציאות העגומה והכואבת בכדי להבטיח מחייה בכבוד וסיוע למי שזקוק לכך באופן רוחבי וחוצה מגזרים".

ממלאת מנכ"ל הביטוח הלאומי, ירונה שלום הסבירה כי "דוח האי-ביטחון התזונתי נמצא בהלימה לדוח העוני". היא הוסיפה: "אנו רואים שמשפחות שהיו עניות ולא הצליחו 'לשים אוכל על השולחן' בעבר, מצבם בדרך כלל נשאר כשהיה, זהו מצב לא סביר במדינה מפותחת".

כתיבת תגובה