האם יש מי שמעוניין למסמס את ההסדרה והפיקוח על שירותי תשלום וסליקה מתקדמים? • בהיעדר ועדת כלכלה שסמכותה לאשר לשר המשפטים עיכוב תחולת החוק, חוק שירותי תשלום יתוקן על ידי הכנסת לדחיית כניסתו לתוקף
שי קליין 02.12.2019
חדשנות דיגיטלית | צילום: shutterstock שוב דחייה לחוק שירותי התשלום – הצעת החוק המאושרת המבקשת להסדיר את אמצעי התשלום החדשניים כדוגמת ארנק אלקטרוני, אפליקציות תשלום סלולריות וכדומה.
חוק שירותי תשלום, נועד לעודד את השימוש באמצעי תשלום מתקדמים ולקדם את התפתחותם, להגביר את הודאות וההגינות כלפי הצרכנים העושים בהם שימוש וליצור תשתית משפטית מותאמת, להתפתחות הטכנולוגית המתהווה. החוק יוצר למעשה הסדרה חדשה ורחבה בתחום שירותי התשלום והוא בעל השפעה משמעותית, על הגופים השונים המספקים שירותי תשלום כיום ועל תחום שירותי התשלום בכלל.
לפני פחות משנה, בתאריך ג' בשבט 9.1.19 פורסם חוק שירותי תשלום, והוא היה עתיד להיכנס לתוקף כעבור שנה, בתאריך ד' בטבת התש"ף 1.1.20. אולם בכנסת התקבלו פניות מנותני שירותי תשלום שונים, המצביעות על כך כי נדרשת תקופת היערכות ארוכה יותר, כדי לבצע את ההתאמות הנדרשות ליישום החוק.
ברמת העיקרון, שר המשפטים הוסמך בחוק, לדחות את מועד תחולתו – באישור ועדת הכלכלה – באם יתברר הצורך, בשתי תקופות של עד 6 חודשים בכל דחייה. הסמכות הוקנתה לשר המשפטים בשל הטענות כי נדרשת תקופת היערכות ארוכה יותר לכניסת החוק לתוקף.
אולם בגלל אי הרכבת הממשלה, הפעילות בכנסת כמעט מושבתת וכן לא הוקמה ועדת הכלכלה, שהיא, כאמור, הועדה המוסמכת לדון בצו הדוחה את כניסת החוק לתוקף. אי לכך נוצר מצב סבוך בו לא יכול שר המשפטים לאשר את דחיית החוק כי אין ועדת כלכלה שתאשר את החלטת השר.
כאמור, לאחר שגופי תשלום שונים פנו לכנסת בבקשה, לדחיית תחילת תוקף החוק, בתשעה חודשים נוספים ולאור המצב הפוליטי המורכב שנוצר, מתפרסמת היום הצעת חוק "תיקון סעיף 77 לחוק שירותי התשלום, כך שתחילת החוק תהיה 21 חודשים מיום פרסומו, במקום שנה הקבועה בו כיום".
המשמעות היא, עיכוב נוסף בהתקדמות שירותי התשלום החדשים, ארנקים דיגיטליים וכדומה. מי שירוויח לכאורה מהעיכוב הם הבנקים, שכבר ניסו בעבר לעכב את החוק המסדיר את השימוש באמצעי תשלום חדשניים, כדי להמשיך לקבל עמלות משתי מערכות התשלומים המרכזיות במדינה, מס"ב ושב"א שבבעלות הבנקים הגדולים.
