הידעתם? התקן הישראלי מאשר עד 20% מים בדבש הטבעי שאתם קונים. אז כדי שלא תיפלו בפח ותרכשו מים עם 20% דבש… קראו את הטיפים לזיהוי דבש טבעי באדיבות מכון התקנים הישראלי. שנה טובה ומתוקה
שושנה שוורץ 20.09.2016
תפוח בדבש. צילום אילוסטרציה: sabyna75 | שאטרסטוק מידי שנה מתגלות, בעיקר בשווקים, צנצנות דבש שאינן עומדות בדרישות התקן. דבש מזויף הוא מוצר תעשייתי עשוי סוכרים, קרמל וצבעי מאכל. דבש תקני הוא מוצר טבעי שאינו אמור להכיל חומרים משמרים או מיצבים למיניהם, לכן חשוב מאוד שהפרמטרים המרכיבים אותו יעמדו בדרישות התקן כך שהצרכן ירכוש דבש איכותי, מפוקח וטהור.
דבש בעל תו תקן נמצא בפיקוח שוטף של מכון התקנים ועובר בדיקות מקיפות במעבדות מכון התקנים המוודאות כי הוא דבש טבעי, ללא תוספות סוכרים ותוספות מלאכותיות אחרות. מומחי המכון מוודאים כי הדבש נאגר על ידי הדבורים מצוף הפרחים ולא נעשו בו שינויים בתהליך האריזה העלולים לפגוע באיכותו.
להלן חלק מן הבדיקות שעורך מכון התקנים לאיכות הדבש:
- תכולת המים בדבש: כמות המים המותרת היא עד 20%. מעבר לכמות זו יכולה להיווצר תסיסה שתכיל חיידקים, מה שיפגום באיכות הדבש.
- בדיקת סוכרים: הפרמטרים של הסוכרים נבדקים כדי לגלות אם נוספו סוכרים ממקור חיצוני ולא מהדבש עצמו.
- מרקם הדבש: בדיקת המרקם צריכה להצביע על כך שהוא אחיד, ללא קצף, לכלוך או עובש.
- תנאי אחסון: מוודאים כי הדבש אוחסן במקום מוצל והרחק ממקור חום.
כדי להימנע מלרכוש דבש שאינו תקני על הצרכן לוודא כי על גבי האריזה ישנו סימון של שם האורז, כתובתו, תאריך האריזה מסומן בגלוי (יום, חודש ושנה), ותאריך תפוגה המסומן במילים "עדיף להשתמש לפני…".
אם מחירו של הדבש נמוך באופן משמעותי, עלול הדבר להעיד על כך שמדובר בזיוף או שהדבש נשמר בתנאים לא נאותים הפוגעים באיכותו. לא לשכוח כמובן לבדוק את הכשרות.


