שמחם בבניין שלם | כך הונף מבנה הישיבה העתיק באוויר

מה עושים כשבאזור הכי נחשק בירושלים, באמצע השטח בו מיועדים להיבנות מאות דירות וחדרי מלון עבור התיירים הרבים המגיעים לאזור, שוכן מבנה לשימור? פשוט מאוד, מניפים אותו באוויר! | כשהשטח מתפנה, חופרים את הבור, יוצקים את שבע קומות החניה עם היסודות ושאר התשתיות הנחוצים עבור בנייני הענק הסמוכים – והופ, יש לנו שימוש תת קרקעי במתחם לשימור | סיימנו להתכונן? ‘נחזיר’ את המבנה העתיק למקומו | כך משמרת טכנולוגיית העתיד – את העבר

בניין ישיבת 'עץ חיים' עם קורות הפלדה והבוכנות שתחתיו | צילומים: בניין הארץ

העיר ירושלים חווה בשנים האחרונות התחדשות מואצת, וקו האופק של בירת ישראל מלא במנופי ענק. לצד ההתפתחות של בנייני מגורים בכניסה לעיר תוכלו לראות את תנופת התשתיות העירוניות העצומות. אחד האזורים הבולטים בעיר הזוכה בשנים האחרונות לעדנה הוא אזור שוק מחנה יהודה.

כדי לספק מענה למבקרים הרבים ולביקוש האדיר באזור מתוכננים שני מגדלי ענק בני 24 קומות במתחם ‘עץ חיים’ השוכן בקרבת השוק. כל אחד מהמגדלים יכיל כ-19,000 מ”ר, בהם ייבנו 184 דירות, כשהגודל הממוצע של הדירות יהיה כ-100 מ”ר. בנוסף, ייבנה במקום מלון בן 6 קומות בשטח של 6,000 מ”ר, והוא יהיה מלון חמישה כוכבים. מתחת לכל המתחם יהיו מספר קומות חניה, ובנוסף יוקם מתחם מסחר ופנאי ענק עם אור יום טבעי.

250/200 סייד בר + קובייה

גולת הכותרת של הפרויקט הוא המבנה העתיק של ישיבת ‘עץ חיים’ ועל שמו נקרא המתחם בן ה-7 דונמים. מבנה הישיבה הוכרז על ידי הרשויות כמבנה לשימור, ועל מנת להותירו במקום ללא פגע, אך במקביל – להצליח ליישם את כל התכניות הגרנדיוזיות – פנו היזמים לחברת ‘בניין הארץ’ המומחית בתחומה, ש’הניפה’ את המבנה באוויר.

זה נשמע לא אפשרי? בשיחה עם ‘ביזנעס’ מתאר שרון אלבז מחברת ‘בניין הארץ’ את חלקה של החברה בפרויקט העצום. “כרגע, המבנה הישן באוויר”, מספר אלבז, ומוסיף: “עשינו פעולה שנקראת ‘תלייה’ של המבנה, כלומר: תלינו אותו באוויר. עכשיו מתחיל הפרויקט המשמעותי של חפירת הקרקע מתחת המבנה לצורך בניית החניון. אנחנו קוראים לזה תלייה, משום שהמבנה כרגע עומד באוויר ותחתיו הכל ריק. אלא שלמעשה, הוא מיוצב על ידי מספר כלונסאות ובוכנות הידראוליות”.

תלוי באוויר. בניין עץ חיים | צילום: בניין הארץ

870/135 ליינר ארטקל

אלבז מסביר, כי “הבוכנות ההידראוליות משמשות למספר תחומים, כמו גם בבניית גשרים ושיפוצם, לדוגמא משתמשים בבוכנות הידראוליות בכדי להרים גשרים ולהחליף לו את הסמכים. בוכנה הידראולית היא התקן שלמעשה משתמש בלחץ של נוזל, על מנת לדחוף גליל שמבצע עבודה מכנית הדורשת כוח רב”, הוא מתמצת את הערך המילוני של הבוכנה. “בנוסף, תליה של מבנה כבר בוצעה לא מעט פעמים בארץ. אלא שהמיוחד בפרויקט הזה, הוא שבכל המקרים האחרים מדובר במבני בטון, והבטון – מתנהג בצורה שונה; המבנה של עץ חיים, שנבנה ב-1890, עשוי מ-2 שכבות של אבנים שחול ומלט ביניהם. בשפה המקצועית קירות שכאלו מכונים ‘קירות דבש'”.

ואיך המבנה מוחזק, כך שמבחינה פנימית הוא לא יקרוס אל תוך עצמו?

“חשוב להדגיש, כי לא מעט קונסטרוקציית פלדה מחזיקה את הקירות מבפנים, שהמבנה לא יקרוס”, מסביר אלבז. “יש קונסטרוקציה שמחזיקה את הקירות שלא יפלו, ואף יצרנו קונסטרוקציית פלדה מתחת למבנה, עליה ‘הושבנו’ את המבנה, הקונסטרוקציה הזו – מעניקה מייצב נוסף למבנה המשומר. כל מה שרואים בחוץ, מוכפל בפנים פי עשרה…”.

תלוי ועומד

המבנה יהיה באוויר במשך כל הזמן הנדרש לבניית החניון, עד לאחר שיסיימו את חפירת ובניית קומות החניון. “בגובה שאליו הוא הורם, תהיה תקרת החניון, כאשר כל השטח שתחת המבנה ימולא בבטון, עד שיווצר חיבור בין הבטון לבין המבנה”.

הרמה של סנטימטרים ספורים בכל יום. מבנה עץ חיים | צילום: בניין הארץ

איזה חלק היה המורכב ביותר בתהליך?

“הניתוק מהקרקע. ברגע שהצלחנו לנתק אותו מהקרקע יכולנו להמשיך להרים. זה היה תהליך ארוך. לקח לנו הרבה זמן לעשות את כל ההכנות לניתוק, ואז – מגיע רגע הניתוק העוצמתי. כל ההכנות של הקבלן במקום עד לניתוק המבנה ארך כשנתיים – חפירת האזור, יציקת קירות הבטון לתמיכה, והרכבה של כל הפלדה. העבודות שלנו – של הניתוק וההרמה ארכו כ-4 חודשים.

הוא מוסיף ומסביר את חשיבות ההצבה של מערכות ה’אל חזור’, “בעצם, כל בוכנה הידראולית יכולה להחזיק עד 6,000 טון, כשהמבנה כולו כולל הקונסטרוקציות שהכניסו אליו שוקל כ-3,500 טון. “מערכת הידראולית עובדת על לחץ של שמן שעובר בתוכה. יכול להיווצר חור קטן בצינור כלשהו, והלחץ הגבוה הופך את החור לעצום. יכולות להיות מגוון סוגי תקלות בבוכנות; על מנת לצמצם את התקלות האפשריות, בכל פעם שמעלים את המבנה בסנטימטר, ה’אל-חזור’ עולה יחד איתו, והאל-חזור הוא כמו מברגה, יודע רק לעלות, בלי לשוב”.

מסכי הניטור לבחינת המבנה ללא הרף | צילום: בניין הארץ

אגב, מציין אלבז, כל אחת ממערכות האל חזור שהוצמדו לבוכנות, מסוגלת לשאת 6,000 טון…

את הסיבה לכך שנדרש מקדם ביטחון כה עצום ביכולת הנשיאה של הבוכנות ומערכות האל חזור, מסביר אלבז בכך ש”אין לנו תכניות (של מהנדסי המבנה מהימים ההם. א”פ). אנחנו יודעים שמדובר במבנה עתיק ושנדרש השימור שלו, ולקחנו מקדם בטיחות גדול מאד, אתה חייב לקחת מקדמים בפרויקט מסוג זה”.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה