שנתיים למאגר נתוני האשראי: אלפי בקשות למחיקת נתונים

הפחד מאי קבלת אשראי בשל ההיסטוריה השלילית הובילה מעל 10 אלפים משפחות לבקש מבנק ישראל את מחיקת נתוני האשראי שלהן • למרות שהנטייה לתלות את הנתונים ה'שחורים' בתקופת הקורונה, מדובר על צוברי הערות שליליות עוד קודם מגיפת הקורונה • סקר: למה אנשים דוחים תשלומי משכנתאות?

משכנתא, shutterstock

למעלה מעשרת אלפים משפחות ישראליות פנו בשנה האחרונה לבנק ישראל בבקשה למחוק נתוני האשראי שלהן ממאגר נתוני האשראי שהחל לפעול לפני שנתיים בדיוק – אפריל 2019, כך עולה מנתוני בנק ישראל. לפי הערכה, מדובר במשפחות שהיסטוריית האשראי שלהן שלילית ועלולה לפגוע בקבלת אשראי חדש.

על פי דיווח של נווית זומר ב-Ynet, בחודש אפריל אשתקד 468 משפחות ביקשו למחוק את נתוניהן כך על פי נתוני בנק ישראל, ומאז המספר רק עלה בעקביות: 642 במאי, 818 ביוני, 879 ביולי, 918 באוגוסט, 918 בספטמבר, 1,011 באוקטובר, 1,245 בנובמבר, 1,207 בדצמבר. ובינואר 2021 נרשם שיא בפונים – 1,345 משפחות. בחודש פברואר, חודש היציאה מהסגר השלישי, הייתה ירידה ל-1,211 משפחות.

מאגר נתוני האשראי שהקימה המדינה פועל לטוב ולמוטב. מי שהנתונים שלו חלקים וטובים – בדרך כלל מהמעמד הפיננסי הגבוה – יקבל אשראי זול וקל מהגופים הפיננסיים. לעומת זאת, אלו שהנתונים שלהם צולעים: צ'ק שלא כובד, חיוב הו"ק שחזר, אוברדרפט לא מטופל ועוד, בעיות כאלה ואחרות שבני המעמד הפיננסי הנמוך נתקלים בהם ביום יום, ייתקלו בסירובים או בריביות גבוהות בבואם לבקש הלוואה או לקחת משכנתא.

דווקא לכן מאפשר החוק גם למחוק את כלל הנתונים במאגר ולפתוח דף חדש כביכול. אולם 'אליה וקוץ בה', בתהליך המחיקה, נעלמים גם הנתונים החיוביים. עבור הבנקים מדובר על נעלם גדול מאוד שיכול לסחוב על עצמו 'קופה של שרצים' מאחוריו, עם בעיות פיננסיות קשות, כך שבעת הגשת בקשה, החוסר במידע עלול להוביל לתשובה שלילית לבקשת האשראי או להצעה בריביות גבוהות מאוד.

בהשפעת הקורונה

משבר הקורונה שנמשך כבר למעלה משנה, שלח משפחות רבות לבנקים לבקשת הלוואה, בקשות רבות סורבו לאחר בדיקה קלה בהיסטוריה של המשפחה במאגר נתוני האשראי. הערכה היא שבעקבות כך פנו משפחות רבות למחוק את נתוני האשראי השליליים הרשומים עליהם ולנסות לפתוח דף חדש ונקי. מדובר על 10,681 משפחות בעלות דירוג שלילי, זהו מספר לא מבוטל שמחייב את הרשויות הפיננסיות לבצע חשיבה נוספת בנושא.

נציין שמדובר במשפחות שצברו היסטוריה שלילית עוד לפני משבר הקורונה. בבנק ישראל הגיעו להסדר ולפיו אזרחים שנקלעו לקשיים כלכליים לא יצברו ניקוד שלילי במאגר נתוני האשראי בעקבות המשבר ויסווגו באופן מיוחד, כדי שלא יינזקו מכך. בתחילת חודש פברואר השנה, נכפה הסכם רטרואקטיבי על בנק ישראל על ידי שני ח”כים מש”ס, ינון אזולאי חבר ועדת הכספים ויו”ר ועדת הכלכלה יעקב מרגי. ההסכם קובע, כי ההסדר יחול עד חודש יולי 2021 ובמידת הצורך אף יוארך לתקופה נוספת.

בסיכום מול בנק ישראל הוחלט כי יינתנו הקלות במאגר נותני האשראי – כך שבששת החודשים מ-1.1.21, ועד 1.7.2021 – נותני האשראי ימשיכו לסמן את העסקאות שכשלו, בגין קורונה. הסימון נועד לסייע לנותני האשראי וללשכות האשראי (לעניין מודלי הדירוג), להבדיל בין מידע שלילי כתוצאה מקשיים כלכליים על רקע משבר הקורונה לבין מידע שלילי שמקורו אינו ממשבר זה.

סקר: אלה הסיבות לדחייה

השאלה מה יקרה בתחילת חודש אוגוסט אם ההסדר לא יוארך. אם הנתונים השליליים כתוצאה ממשבר הקורונה ישולבו בתוך כלל הנתונים, אלפי משפחות יימצאו את עצמן לפתע עם דירוג אשראי שלילי כשהבעיה הגדולה תהיה קבלת משכנתא. במגזר החרדי שבו רכישת דירה נפוצה מאוד (69% מהחרדים גרים בדירה בבעלותם על פי הלמ"ס), הבעיה עלולה לפגוע באלפי משפחות ולעצור בקשות רבות למשכנתא שיצאו כבר לדרך.

על פי סקר של חברת 'תשואות פיננסים' לייעוץ משכנתא, שפורסם בישראל היום, היסטוריית אשראי שלילית היא הסיבה השנייה בשכיחותה לדחייה: על פי נתוני הסקר, שיעור דחיית הבקשות בגין עילה זו עומד על 28%. לטענת מחברי הסקר, מאז כניסת מאגר נתוני האשראי לתוקף, מספר הדחיות מסיבה זו עלה משמעותית.

הסקר נערך בקרב 630 לווים שבקשתם סורבה במרוצת שלוש השנים האחרונות. גורמים בענף מעריכים שמאות פניות לקבלת משכנתא נדחות מדי שנה. הנחת העבודה שעמדה בבסיס ביצוע הבדיקה היא שהמערכת הבנקאית אינה מספקת נתונים בנוגע לשיעור הדחיות של בקשות למתן משכנתא, וגם הפיקוח על הבנקים לא מתייחס לסוגיה ואף לא בחן את הסיבות לדחייתן.

מהסקר עולה שיש ארבע סיבות לדחייה וכי העילה המרכזית לדחיית משכנתא היא הכנסה לא מספקת – שיעור הדחיות בגין עילה זו עומד על 31%. כאמור, היסטוריית אשראי שלילית היא הסיבה השנייה עם שיעור דחיות של 28% והעילה הנדירה ביותר לדחיית משכנתא היא 'בעיות בנכס הנרכש'. סיבות נוספות לדחייה הן טעויות ברישום של הבית המשותף, או רישום לקוי בטאבו; גיל או ותק נמוך בעבודה.

כתיבת תגובה