שפיגלר: "מי שמקבל את ההחלטות לא נושא באחריות"

מאיר שפיגלר בכנס אילת ה-25 לנושאי עבודה | צילום: ארן דולב

היום נפתח היום השלישי של כנס אילת ה-25 לנושאי עבודה, הכנס הראשון מפרוץ משבר הקורונה העוסק ביחסי עבודה, בהובלת ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי (ארגון הגג של העסקים בישראל) . בכנס נכחו שר האוצר אביגדור ליברמן, שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, מנכ"ל המוסד לביטוח הלאומי מאיר שפיגלר ועוד רבים נוספים.

שר האוצר אביגדור ליברמן אמר (בסרטון מצולם ששלח לכנס): "החיבור בין המעסיקים וההסתדרות הוא לא מובן מאליו. השיח הפתוח עם האוצר הוא קריטי לוודאות הכלכלה הישראלית והמשק הישראלי. נמשיך לחזק ולטפח אותו. אני מקווה שעסקת החבילה תאושר בשבועות הקרובים בכנסת בלי פופוליזם מיותר. הגענו לשורת צעדים להמרצת הכלכלה והמשק קדימה. העסקה נותנת וודאות למשק הן בהיבט של הפיסקלי והן ביחס לעובדים. צעדים משמעותיים בעולם העבודה. במסגרת העסקה יעלה שכר המינימום וישופרו תנאי העובדים החלשים במשק. אנחנו בתקופה מורכבת וצריכים להיערך לשוק העבודה העתידי. עסקת החבילה תאפשר גמישות במשק, הסכם היסטורי לגבי עבודה מהבית. אני מאחל המשך שותפות מוצלחת עם תהליכים משותפים לשיפור שוק העבודה המשתנה ומבטיח שנעשה ככל שביכולתנו לבנות יחסי אמון".

שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, אמרה בנאומה כי שוק העבודה משתנה ולא יחזור למה שהיה ערב הקורונה: "בחלוף שנתיים של קורונה אנחנו מבינים שהסיפור של שוק העבודה, של האנשים, הוא אירוע הרבה יותר גדול ממה שחשבנו. זה נוגע לא רק במדינה הקטנה שלנו עם מאפייניה הייחודיים אלא גם בהקשר הגלובלי כולו. אנשים מחפשים ודאות לאן הולך המשק, אבל הדבר שהכי מאפיין את התקופה הוא חוסר ודאות ומנקודת ההנחה הזו צריך להתנהל ולזהות את נקודות האחיזה שאנחנו יכולים להשפיע עליהן".

לא ממצים יכולות

ברביבאי התייחסה גם לשינוי בדרך בה המעסיקים והעובדים מסתכלים על שוק העבודה כיום ואמרה שישראל חזרה ל-3.7% אבטלה, כפי שהיה טרום הקורונה, אך הביעה ספק לגבי מיצוי היכולות של האנשים והאם הם נמצאים במשרות הנכונות להם ולמשק: "אנחנו לומדים שמודלי ההעסקה השתנו. אנשים אומרים שהם רוצים לעבוד אחרת. היחס בין פנאי לעבודה השתנה ועלינו ללמוד את הכללים של העתיד. אבל אנחנו לא בקצב ואם אנחנו רוצים לעמוד בשורה הראשונה מול האתגרים, חייבים להאיץ קצב ולייצר שיתופי פעולה המייצרים שינוי אמיתי. לא יעזור לממשלה להסתכל על שוק העבודה ממקום מושבה ולהגיד אני אקבע את התקנות והחוקים. היא תמצא עצמה מנותקת ממה שקורה בפועל. לא צריך לקבל החלטות בפלורסנט. החיבור בין הממשלה, המעסיקים וההסתדרות יכול לייצר את האקוסיסטם לשיתופי פעולה. לאחרונה בנינו את 'מנהלת המעסיקים' ביחד עם זרוע העבודה, נשיאות המגזר העסקי וההסתדרות, וזה מבחינתי סוג של מודל שצריך להעתיק". עוד הוסיפה: כי ישראל נמצאת היום עם 25% פחות פריון מהעולם ואם לא נעשה שינוי בהיערכות לעתיד, באופן שבו אנחנו נותנים מענה, נמצא עצמנו בעוד 12 שנה עם צעירים ללא כישורים, לימודי ליבה, בוגרי מערכות חינוך שונות.

ברביבאי התייחסה גם לתעשיית ההייטק הצומחת בישראל ואמרה: "ההייטק הוא בהחלט קטר שצריך להאיץ וגם הצהרתו של יאיר השבוע -מלהגיע למיליון אנשים בהיי טק, הוא יעד חזוני שצריך לעשות כל פעולה כדי להגיע אליו. אולם, באותה נשימה צריך לראות את מי שלא מגיע לשם. פה האתגר הגדול. היכולות של ההיי-טק לא יכולות להישאר רק בו. הן צריכות לחלחל גם למקומות אחרים- ייצור מתקדם, תעשייה מתקדמת. שיפור הפריון בייצור- ההיי טק הוא בהחלט הקטר שימשוך את כולנו, אבל חובתנו שיחלחל גם לסקטורים נוספים"

לסיום התייחסה ברביבאי ליוקר המחיה ועסקת החבילה: "אנו רוצים להוריד מכסים, לפנות הכנסה פנויה וליצור הקלה בחקיקות כאלו ואחרות ומצד שני לשור גם על כשירות המדינה לפעול באופן עצמאי עם תעשייה עצמאית, חקלאות ישראלית, לצד היכולת לחיות כאן ביותר איזון בין מה שאתה משקיע ומה שאתה מקבל. עסקת החבילה לפנינו, צווי הרחבה לפנינו. זה על סדר היום של הממשלה וחשוב שתתקיים פה שותפות אמיתית על מנת שנזהה את האתגרים ונגבש פתרונות ביחד".

ההחלטות הבשילו מאוחר

מאיר שפיגלר, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי שהשתתף גם הוא, אמר: "הביטוח הלאומי ראה בתחילת המשבר את גודל השעה והוא הבין שאם הוא לא יקבל החלטות מחוץ לגבולות הרגילים- נגיע למצב שלא נוכל לתת מענה אמיתי לאנשים נורמטיביים שהתפרנסו לפני הקורונה בצורה מכובדת ובן לילה נושלו מעבודתם והפכו חסרי מעש. לצערי הרב החלטות הממשלה הבשילו מאוחר – יכולנו לצמצם משמעותית את הנזק ולהשתחרר מהתחושה הבלתי נסבלת שהשירות הציבורי מתעכב בקבלת ההחלטות.