תחתית בתל-אביב? לא בדיוק. הפקקים בעיר העברית העמוסה לא מבטיחים לנו רכבת תחתית, אלא שילוב בין רכבת קלה לתחתית. בעולם כבר מזמן ירדו אל מתחת לאדמה. ומי הגה את הרעיון אך לא זכה לראות במימושו?
מנדי ריזל 25.03.2017
צילומים: Stefano Bellotti, Viacheslav Lopatin, A Hie, muuz, tateyama, Alex Segre | שאטרסטוק כשאני מגיע לעיר גדולה בחו"ל, אני משתדל לא לפספס נסיעה ברכבת תחתית. החוויה הזו מחברת אותי להוויה המקומית, ומאפשרת לתהות על קנקנם של האנשים באותה מדינה – לא רק דרך חלון המכונית החוצץ ומפריד.
לפני כשנתיים טסתי לרוסיה עם משלחת עיתונאים חרדים, כדי לסקר אירוע חשוב של הקהילה היהודית באחת הערים הגדולות במדינה. באחד משני הלילות ישנו במוסקבה. אחרי ארוחת הערב המשובחת וההתוועדות עם שלוחי חב"ד בעיר, הצעתי לכמה מהקולגות לוותר על שעתיים שינה, ולקפוץ לקרמלין באמצעות הרכבת התחתית אותה אני מכיר מביקוריי הקודמים בעיר.
החוויה הייתה מדהימה. נדמה שיותר מהארכיטקטורה המדהימה של המבנים במרכז הבירה הרוסית, אהבו החברים את הנסיעה במטרו. את האווירה ואת התחנות שלה שנחשבות ליפות ביותר בעולם. נסו לדמיין ארמונות אירופאים מהודרים – כך בדיוק נראות מחצית מתחנות התחתית של מוסקבה. למעשה, מכל 48 השעות העמוסות ההן, הייתה זו החוויה אותה זכרו יותר מכל. היא אותה שעה – במצטבר – של נסיעה אי-שם במעמקי האדמה.
השבוע הגיעה הרכבת התחתית של לונדון לחדשות, לאחר שהמשטרה הבריטית הורתה על הפסקת פעילותה במרכז העיר בעקבות פיגוע הטרור על גשר ווסטמינסטר, סמוך לפרלמנט. זה הזכיר לי את ביקור הבזק שקיימתי בעיר לפני עשר שנים, וכמובן, את הנסיעה ברכבת התחתית הזו שהיא יוצאת דופן ביעילותה וחדשנותה.
אז הנה כבר דברים שלא ידעתם על הרכבת התחתית בלונדון, ועל רכבות תחתיות אחרות – הכי מפורסמות בעולם.
הרכבת בלונדון, London Underground שמכונה בפי כל TUBE (טיוב, צינור), היא הרכבת התחתית הראשונה בעולם. בעקבותיה הגיעו עוד כ-182 מערכות של רכבת תחתית בעולם, ב-57 מדינות.
למעשה, מיליארדי הנוסעים מידי שנה ברכבות התחתיות בעולם, חייבים את תודתם לחבר הפרלמנט הבריטי צ'ארלס פירסון המנוח. הוא טען אי שם במחצית המאה ה-19 כי עיר הבירה מושכת אליה מבקרים רבים, וכתוצאה מכך נוצרת צפיפות רבה בכבישים הרעועים של אותן שנים…
רבים זלזלו בו, אך הוא התעקש – ולבסוף ניצח. אהממה, הוא לא זכה לראות את קו הראשון של הרכבת התחתית שנפתח בלונדון בתחילת חודש ינואר 1863 למניינם (חורף תרכ"ג), כיוון שמת שנה קודם לכן. לפחות מורשת נוסעת הוא הותיר אחריו.
הרכבת הלונדונית פעלה תחילה עם קו אחד בלבד, "מטרופוליטן" קראו לו. בקו הזה עשו שימוש 26 אלף נוסעים מידי יום. נכון לשנת 2015, קו הרכבת התחתית של לונדון הוא הגדול באירופה מבחינת אורך הקווים, והתשיעי בכמות הנוסעים: 3.2 מיליון בני אדם ביום ממוצע – מה שאומר יותר ממיליארד בשנה.
מיליארד בריטים לא טועים. ואם במספרים עסקינן – המטרו של מוסקבה נחשב לעמוס בעולם, עם 3.2 מיליארד נוסעים בשנה; אחריו זה שבטוקיו בירת יפן, עם 2.7; סיאול הסמוכה (1.6 מיליארד) במקום השלישי, מקסיקו סיטי (1.4 מיליארד) במקום הרביעי, וניו-יורק וושינגטון רק במקום החמישי (2.6 מיליארד – ביחד!).
ולפני שנעבור לנתונים נוספים, נחזור רגע ללונדון: ב-2011 הסתכמו ההכנסות של הרכבת התחתית בבירת הממלכה המאוחדת ב-1.74 מיליארד לירות סטרלינג. זה קרה בזכות כרטיסי הנסיעה, אבל גם בסיוע 31 אלף שטחי הפרסום בשטחה. ויש גם מקור הכנסה נוסף: צילום סרטים. אם ממש בא לכם לצלם סרט בשטח הרכבת התחתית, תוכלו לעשות זאת אחרי שתשלמו 500 לירות סטרלינג. לידיעת החבר יהודה גרובייס.
כלל הרכבות התחתיות בעולם פועלות בשני הכיוונים או במסלול עגול, דוגמת ה"קולצאביה" במוסקבה. לחילופין, קווים רבים פועלים בצורת X, I או S. הקמת הקווים תלויה במשתנים רבים: נתונים גיאוגרפיים, היסטוריים, כלכליים כמובן ולעיתים גם פוליטיים. הקווים בבטן האדמה נוסעים במהירות של עד כשליש יותר מאשר רכבות קלות הפועלות מעל האדמה; יש בהן גם כמות נוסעים גדולה יותר מפי 2 מאשר רכבת קלה עילית.
עם זאת, למרות שזה נשמע מוזר, גם בבטן האדמה ישנם רמזורים. מי שנסע בסאבוויי המפורסם של ניו-יורק, יכול היה להבחין בכך. הרמזורים כמעט ולא גורמים לעצירת הרכבת, כיוון שהם מסונכרנים בצורה שלא תפריע למעבר מהיר ויעיל. אגב, במערך הרכבת התחתית בניו-יורק, אותו אסור לפספס במהלך ביקור בתפוח הגדול, ישנן מסילות כפולות – כדי לא לפגוע בנסיעה במקרה של תקלה במסילה הרגילה.
למרות הדימוי הנוצץ של ניו-יורק, הרכבת התחתית שלה היא כנראה המזעזעת ביותר. בקיץ הניו-יורקי העמוס בלחות, חם שם בצורה בלתי רגילה, ובחורף קפוא. ואיכשהו תמיד מלוכלך שם. העיר התחתית של ניו-יורק שונה בתכלית מזו העילית.
הרכבת התחתית שנחשבת לטובה בעולם, על-פי דירוג שקיימה לפני כשנתיים רשת CNN, היא זו של הונג-קונג. זו הובילה ברמת התדירות, הניקיון, הנוחות, הנגישות וגם השילוט. אה, ויש שם גם WiFi בתחנות (מדובר ברכבת תחתית. זוכרים?) מה שאומר שתוכלו לגלוש ב'ביזנעס' גם משם. אגב, במרבית הרכבות התחתיות בעולם אין קליטה של טלפונים ניידים. לכן, תמיד-תמיד תראו שרוב הנוסעים מצוידים בעיתונים, ספרים, וכמובן אוזניות ונגן טוב. לפחות מתנתקים קצת מהוואטס-אפ.
גם כאן, בגוש-דן, תוקם סוג-של רכבת תחתית לעניים ש(אולי)תהיה מוכנה ב-2021 למניינם; מדובר בסך הכל על כעשרה קילומטר מכלל אורך קו הרכבת הקלה, שלא הייתה ברירה אלא להעבירם אל בטן האדמה. בעתיד, אולי, תוקם רכבת תחתית של ממש באזור המרכז, כדי לחבר את תל-אביב לערים הסמוכות לה.
בקיץ האחרון החלו משרדי האוצר והתחבורה לדון ברצינות באופציה של תחתי. על פי התכנון, המטרו יחבר לעיר העברית הראשונה את לוד, רמלה רחובות, ראשון-לציון, הרצלייה, ראש-העין וכפר-סבא. לא ברור עדיין האם יש סיכוי שנראה רכבת תחתית אמיתית. אם כי ייתכן שהרכבת התחתית תחובר למערכת הקלה, כאשר המודל היא העיר ברלין – שגודלה וגודל אוכלוסייתה זהים לתל-אביב והערים הסובבות אותה בטווח של עד 30 קילומטרים.








